קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה על ההצעה החשובה הזו לסדר-היום. גם אני ביקרתי במכון ויצמן, בהחלט מכון שכל מילה לתיאור חשיבותו היא מיותרת. כולנו מבינים עד כמה המכון הזה חשוב למחקר ולפיתוח ולמקום האסטרטגי בהיבטים האלו של מדינת ישראל בהיבט הבין-לאומי. למכון גם נגרם נזק רב – עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מתחיל לחוות את גודל הנזק. אתה רואה גם את המעבדות – חלק מהדברים עוד ניסו להציל והצילו, אבל ברור שיש שם גם שנות מחקר רבות שהלכו לאיבוד. בשנים הקרובות נצטרך לצמצם את הפערים.
אגיד שמטבע הדברים, בגלל שיש שם גם לא מעט חוקרים עולים, אז המקום הזה מעניין אותי יותר. אני כן יכול לומר – פה ככה אסגור תכף את הנושא של עלייה וקליטה, ואחר כך אקריא את תשובת השר – שכשנכנסתי לתפקידי, הייתי צריך להחליט במה אני מתעסק יותר, במה אני מתעסק פחות. אני לא מתעסק באובדן מדענים למדינת ישראל, זה לא המנדט שלי, אני כן מתעסק בתושבים חוזרים – אבל תושבים חוזרים זה אחרי שמה שנקרא, איבדנו אותם ביג טיים. בהקשר הזה גם הטבות המס והרבה מאוד מתוכניות העלייה שאנחנו מייצרים נותנים מענה.
אני כן יכול לספר, אדוני היושב-ראש, שהיום היה לנו כנס יריד השמה והשתלבות לרופאים עולים, הייתה שם גם חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. זו פעם שנייה שאנחנו עושים את זה. שנה אחר שנה אנחנו קולטים כבר למעלה מ-500 רופאים עולים. אנחנו מדברים על 519 רופאים עולים בשנת 2024 ו-541 רופאים עולים בשנת 2025. המודל הזה, שהוא ככה מצליח, בהחלט – ופה צריך לומר שזה נעשה תודות לשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, ממש הקמנו יחידה משותפת – הוא מודל שיכול להצליח בעוד מקצועות בתחום המדע ובתחומים אחרים. אבל משרד העלייה והקליטה בהקשר הזה צריך שותפות תקציבית, צריך אינטרס וצריך שותפות של משרדים נוספים. זהו.
ברשותכם, אקריא את התשובה של שר החינוך: אני מודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על העלאת הנושא על סדר-היום. מכון ויצמן למדע ברחובות הוא מכון מחקר מהמובילים בעולם החינוך ובמחקר המדעי, וכך זה יימשך.
ביקרתי – ככה כותב שר החינוך – במכון ויצמן במהלך חודש יוני, אחר הפגיעה שספג בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. בעוד שהמכון פועל למען האנושות בפיתוח תרופות למחלות סופניות, משטר האייתולות האיראני פועל לפיתוח פצצת אטום וטילים בליסטיים כדי להשמיד את מדינת ישראל.
פגשתי במכון את פרופ' מוטי הייבלום, זוכה פרס וולף היוקרתי לשנת 2025, שהצטרף גם הוא לביקור. שוחחתי עם הנהלת המכון והודעתי להם שהם יקבלו את כל הגיבוי והתמיכה הנדרשים על מנת לשקם את ההרס הקיים. המטרה המרכזית היא לשוב במהרה לקדמת הבמה המדעית העולמית, ולהמשיך להצעיד את ישראל להישגים מדעיים מרשימים ביותר. בהמשך לכך, לצורך התרשמות ישירה מהנזקים התקיימו בהנחייתי כמה ביקורים של יושב-ראש הוות"ת והנהלת מל"ג ות"ת במכון יחד עם נציגי אגף התקציבים. במהלך החודשים האחרונים התקיים שיח רציף ומעמיק בין הגורמים הממשלתיים לבין הנהלת מכון ויצמן בראשות נשיא המכון, פרופ' אלון חן, במטרה לאמוד את היקף הפגיעה ואת השלכותיה על פעילות המחקר.
חשוב לציין כי חלק ניכר מהנזקים שנגרמו למכון מטופלים במסגרת מנגנוני הפיצויים הרשמיים של המדינה באמצעות רשות המיסים. עם זאת, רשות המיסים אינה ערוכה דיה לשיפוי נזקים של מוסדות להשכלה גבוהה, והובא לידיעתי כי קיימים נזקים נוספים בעלויות משמעותיות שאינם מכוסים במסגרת זו. בהתייחס לכך, ומאחר שמוסדות להשכלה גבוהה מהווים נכס לאומי בעל חשיבות אסטרטגית, ובכך מהווים יעד לפגיעה בידי מדינות אויב, אנו מקדמים עם ות"ת מתווה לתמיכה במוסדות המתוקצבים על ידה, עבור נזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמה ומאירועי טרור, אשר אינם מוכרים במסגרת מנגנוני השיפוי הקיימים.
באשר לחרם האקדמי המוזכר בפנייתך, מדובר במהלך הפוגע במערכת ההשכלה הגבוהה בכללותה, ולא רק במכון ויצמן. בפברואר 2025, במהלך ביקור בארצות הברית, נפגשתי עם נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג. בירכתי אותה על מאמציה למגר את האנטישמיות בקמפוס. אני מקווה שאוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבותיה וייקחו אחריות על הבטחת סביבה בטוחה לסטודנטים ולסגל יהודי וישראלי. החרם אינו רק אקדמי, אלא ניסיון לערער את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מערכות החינוך הן קו הגנה ראשון נגד שנאת יהודים. ללא שינוי שורשי בתוכניות הלימודים ברחבי העולם השנאה תמשיך לחלחל לדורות הבאים. מה שאנו רואים בקמפוסים היום אינו חופש ביטוי, אלא חופש להסית לרצח עם נגד יהודים. מוסדות האקדמיה, שהיו אמורים להיות מרכזים של נאורות, הפכו לחממות של בורות ושנאה.
את הדברים הללו נשאתי בנאום באוקטובר האחרון במהלך כנס בין-לאומי בבודפשט, שעסק בחינוך ובמאבק באנטישמיות המודרנית. בכנס קראתי לממשלות אירופה להטמיע תוכניות לימוד חובה על השואה ועל תרומת העם היהודי, ולפעול ביד קשה נגד מרצים וסטודנטים המפיצים תעמולה אנטישמית.
גם מעל במה חשובה הזו אני קורא לראשי האקדמיה בישראל שלא לתת יד לגורמים שמחלישים את חוסנה של המדינה בזמן מלחמה. חופש אקדמי הוא אש הבערה של המחקר, וחשוב שלא ישמש לאג'נדות אישיות מלאות בשקרים ותעמולה זרה, שמזהמות את השיח המחקרי ומדירות סטודנטים מהאקדמיה בישראל.
בהקשר לכך הובלתי שינוי בתקנון פרס ישראל, כך שלא יוענק למי שפעל וחתם על עצומות בין-לאומיות נגד ישראל, ופעל נגד צה"ל בזירה הבין-לאומית. גם כעת אני ממשיך לקדם את התוכנית לעידוד חזרת חוקרים ישראלים שנפגעו מהאנטישמיות והחרם בחו"ל. עוד אציין כי יושב-ראש ות"ת הוביל מהלך להקמת מטה ייעודי למאבק בחרם האקדמי, אשר צפוי להתחיל את פעילותו בקרוב.
כשר החינוך וכיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה שימור וחיזוק מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ובכלל זה מוסדות מחקר מובילים בעלי תרומה לאומית ובין-לאומית מובהקת, הוא יעד לאומי מרכזי שמונח על סדר-יומי גם בעיתות משבר.
אדוני היושב-ראש, ברשותך אציין שגם במשרד העלייה והקליטה עוד לפני 7 באוקטובר פעלנו להקמתן של תוכניות אקדמיות לסטודנטים. כרגע זה עומד על 47 תוכניות לסטודנטים – מהלך שעובד מדהים, ואנחנו מקווים שרק ילך ויגדל. תודה רבה.
873 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.