תמיכה בלתי מספקת במכון ויצמן פוגעת במעמדו באקדמיה העולמית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי השר המשיב?

נושא שבבדיקה. אוקיי.

בואו נדבר על מכון ויצמן למדע. נכס צאן ברזל של המדע הישראלי, של הקדמה הישראלית, של מדינת ישראל היהודית, הדמוקרטית, הליברלית והמתקדמת – ממש מפריע לי, הרעש.

בסופו של דבר, מי שמכון ויצמן לא מעניין אותו, יכול גם לצאת.

תודה. מכון ויצמן למדע דורג השנה במקום 111 בקטגוריית המוסדות האקדמיים, ובמקום 122 בטבלה הכללית של מדד Nature – דירוג שמעריך מוסדות ומדינות לפי תפוקת הפרסומים המדעיים והאיכותיים בכתבי עת מובילים במדעי הטבע והבריאות. מדובר בירידה חדה לעומת השנים שעברו, וגם בשפל היסטורי. בשנת השיא, בשנת 2017, הגיע מכון ויצמן למקום 54 בטבלת כלל המוסדות ולמקום 47 בקרב המוסדות האקדמיים. יש כמה סיבות לירידה כה חדה, אבל במקרו, מכון ויצמן למדע לא מקבל היום תמיכה והוקרה ראויות ומספקות מממשלת ישראל. הנזק בעקבות מבצע עם כלביא, החרם האקדמי ובריחת מוחות מהארץ בשלוש השנים האחרונות הם האירועים שיש להם השפעה מהותית על התהליך השלילי הזה, שעובר על המכון, ואינם בשליטתו.

ואין ספק שתרומתו האדירה של המכון לחדשנות, לחינוך, למדע, לפיתוחים טכנולוגיים, מחזקת את מעמדה של ישראל כמעצמה מדעית, ותורמת לכלכלה, לביטחון ישראל ולמערכת הבריאות, וגם כמובן למוניטין של מדינת ישראל בעולם. על כן, על המדינה לקדם תוכנית סדורה ומקיפה, ולהעניק למכון ויצמן את הסיוע המיטבי והמרבי, על מנת לאפשר לו להשתקם במהירה, ולהמשיך להוביל את האקדמיה העולמית.

אני רוצה למנות, אדוני היושב-ראש, כמה אתגרים שעימם מתמודד המכון בעת האחרונה – בשנה האחרונה בעיקר – ודורשים מענה מיידי מהמדינה. הפגיעות הישירות שספג מכון ויצמן במהלך מבצע עם כלביא, הנזק היה משמעותי מאוד. אני הייתי שם. ראיתי את זה במו עיניי. 52 מעבדות מחקר ועוד שש מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש – מה שהוביל להשבתה של כ-20%, 25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד.

כמו כן, נגרם נזק בלתי הפיך לידע וליכולות. הנזק הפיזי שנגרם נאמד בכ-2 מיליארד שקל. המכון נאלץ לגייס תרומות ברחבי העולם על מנת להתמודד עם הנזקים הכבדים, ונאבק חודשים ארוכים במשרדי הממשלה על מנת לקבל את הפיצוי שמגיע לו לצורך השיקום. איך אני יודע? הייתי שם. ביקרתי. ראיתי את הנזק. ראיתי את מקום הפגיעה, ושוחחתי עם הגורמים הרלוונטיים. למשל, סיפרו לי, אדוני היושב-ראש, שנהרסו כמה מיקרוסקופים. עכשיו, מיקרוסקופ חדש עולה – אני לא זוכר כמה - -

מאות אלפי שקלים. וקרן מס רכוש הציעה פיצוי לפי העלות המופחתת. עכשיו, לא קונים מיקרוסקופ לפי העלות המופחתת. המכון צריך לקנות ציוד חדש, לפחות במקרה הזה. וכאן נוצר הפער, פער שמאוד קשה לסגור אותו, בטח במסגרת התקנות הקיימות. לכן נדרשת פה גם הבנה של האירוע וגם יצירתיות מסוימת, ואם יש צורך לתקן את התקנה, אז צריך לתקן את התקנה.

עכשיו, אני יכול לומר קצת בהומור, עד כמה שאני מכיר את הפעילות של הממשלה בשלוש השנים האחרונות, יש עוד דרך לעזור למכון ויצמן. חבר הכנסת דוידסון, אפשר לספח אותו למשרד של אורית סטרוק, ואז אם נספח את מכון ויצמן למשרד של אורית סטרוק, וגם להגדיר אותו כישיבה, אז אולי אפשר להעביר כספים ביתר קלות – וגם, כפי שגילינו רק לפני שבוע, ללא אישור ועדת הכספים. אבל כרגע זה לא המצב.

יש קושי רב מאופן חישוב גובה הפיצויים, כפי שתיארתי, על ידי משרד האוצר, וכמובן קושי רב להעריך נכון את הנזקים למחקר והידע שאבדו בעקבות הפגיעות. יש גם כמובן את סוגיית החרם האקדמי על מדינת ישראל אשר הולך ומתגבר, ודאי בשנה האחרונה. מדענים ישראלים מוזמנים פחות לכנסים בחו"ל. לא פעם מחקרים משותפים מתבטלים. מכוני מחקר מובילים בעולם נרתעים לעבוד עם הגורמים הישראלים.

סוגיה נוספת – ושר העלייה והקליטה נמצא פה, וטוב שהוא נמצא – היא בריחת המוחות. אנחנו מכירים את המספרים בשלוש השנים האחרונות: הירידה מארץ זינקה באופן חד. רובם עוזבים לחו"ל. המספרים הוצגו לא מזמן גם בדיון בוועדת העלייה והקליטה. לא פעם הם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים, אשר מנצלים את הזדמנויות המחקר בחו"ל, בעקבות הקשיים שיש בארץ. וכמובן גוברת גם תופעה נוספת, שהחוקרים והאקדמאים לא חוזרים ארצה לאחר תקופה במוסד אקדמי בחו"ל. כל זה יחד יוצר מצב לא פשוט, מאוד מאוד מורכב, והמכון כמוסד מוביל נאלץ להתמודד איתו.

מדובר במרכז אקדמי מהמובילים ברמה העולמית, אשר חוקריו זוכים לא פעם בפרסים ומקדמים את המדע, הבריאות והטכנולוגיה של מדינת ישראל באופן יוצא דופן. האתגרים המשמעותיים שעימם מתמודד המכון בהחלט דורשים כבר היום מענה מהמדינה, ולא ייתכן שממשלת ישראל לא מעניקה לנושא הזה את תשומת הלב הראויה. אני כמובן מאוד מאוד אשמח להקשיב למענה של הממשלה. אני מאוד מודה לכם. תודה.