הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפשיעה המאורגנת: מכת הרצח והפשיעה בחברה הערבית מחייבת פעולה מיידית

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מדבר בשם האזרחים הערבים במדינה. אנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל - - -

מי שאמור לטפל בסוגיה הזו בכל מדינה בעולם זו המדינה. כבוד השר, שר המשפטים יריב לוין, זה נושא כל כך חשוב, וחשוב לי שתקשיב, בבקשה. אני מדבר על הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, והתחלתי בזה שאנחנו חברה שרוצה לחיות ללא נשק, עם אפס כלי נשק. מי שאמור לטפל בזה בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לטפל בכנופיות פשע מאורגן בכל מקום בעולם זה המדינה. מי שאמור לפענח תיקי רצח זה המדינה, אלא אם מישהו חושב שהוא רוצה להעביר את זה לאחריות האוכלוסייה הערבית, שהיא בעצמה תפענח תיקי רצח, שהיא בעצמה תחליט להיכנס לבתים של האנשים ותאסוף את הנשק הבלתי-מורשה. העניינים הללו בכל מקום בעולם הם עניינה של המדינה.

בשבועות האחרונים הנהגת האוכלוסייה הערבית לומדת על הכרזה על מרי אזרחי בדרכי שלום. מרי אזרחי בדרכי שלום. למה? בגלל שעשינו את הכול. השבתנו, חסמנו כבישים, דיברנו מדם ליבנו מעל הדוכן הזה - -

- - ישבנו עם ראשי ממשלה שאנחנו לא מאמינים בהם, ישבנו עם שרים שאנחנו לא מאמינים בהם, עשינו את הכול בשביל לשכנע את הממשלות לעשות צעדים אמיתיים נגד הנשק הבלתי-מורשה, נגד כנופיות הפשע המאורגן ולמען פיענוח מקרי הרצח.

לכן אנחנו, האזרחים הערבים, אומרים בצורה הברורה ביותר: רוצים למנוע מאיתנו ביטחון אישי – נמנע מהקופה הציבורית מיסים.

תחילה במשך שלושה ימים. במשך שלושה ימים לא נלך לעבודה, לא נרכוש שירותים, לא נקנה בכרטיסי אשראי, לא ניסע בכביש אגרה - -

- - לא נמשוך כספים מהבנק. המשק יפסיד מאות מיליוני שקלים בשלושת הימים הללו.

נהגי האוטובוסים ישבתו, נהגי המשאיות ישבתו, צוותים רפואיים ישבשו את העבודה – בלי לפגוע במחויבותם המוסרית שמקדשת חיים. אין דבר נעלה יותר מחיי בני אדם. בן אדם זה הערך העליון ביקום, אין יותר חשוב מבן אדם.

אני רוצה לדבר לאוכלוסייה הישראלית בכלל, לרבות לחברה היהודית. יעמוד פה השר ויגיב כמו שהוא הגיב בפעמים אחרות. הוא יאשים את התרבות שלנו, את התרבות שלנו.

אבל הוא, חבר הכנסת גלעד קריב - -

- - הוא יברח מכמה שאלות בסיסיות: למה משנת 1948 עד שנת 2000 נרצחו פחות מ-250 ערבים - -

- - ולמה עכשיו בשנה אחת נרצחים יותר מ-250 ערבים?

בוודאי. וצריך לשאול עוד שאלה: אם עושים השוואה בין האזרחים הערבים לבין הפלסטינים בגדה המערבית, שיש שם שלושה מיליון פלסטינים – בשנה שעברה נרצחו 25 אנשים, למה בתוך מדינת ישראל, שיש בה שני מיליון פלסטינים, נרצחו מעל ל-250?

אלא אם השר ישיב ויגיד שהמשטרה הפלסטינית יותר חזקה מהמשטרה הישראלית - -

- - וגם, מי שמאשים את התרבות שלנו צריך לשאול את עצמו למה אחוז הפשיעה והרצח בקרב האזרחים הערבים בתוך מדינת ישראל עולה על אחוז הפשיעה והרצח הפלילי בכל מדינה ערבית - -

- - יותר מתימן, יותר מסעודיה, יותר מקטר, יותר מעיראק, יותר ממצרים, יותר מירדן, יותר מתוניסיה, יותר ממרוקו. צריך לשאול את השאלות המדעיות הללו - -

- - לפני שמאשימים את התרבות של האזרחים הערבים. אני רוצה להגיד שזו באמת בעיה של תרבות.

זו בעיית תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה.

זו בוודאי בעיה של תרבות, תרבות הגזענות וההזנחה מצד המדינה. אנחנו, האזרחים הערבים, חיים ללא מדינה. המדינה מתיימרת להיות מדינת היהודים, לא במובן של מימוש זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי, לא, לא – אלא להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים.

להזניח מכול וכול את האזרחים הערבים, לראות בהם במקרה הטוב חצר אחורית, ובמקרה האמיתי, לצערי הרב, כאויבים ולא כאזרחים. לו המדינה תופסת את האזרחים הערבים כאזרחים של ממש, אזרחים של ממש, שטובתם טובת החברה הישראלית בכלל, ורעתם רעת החברה הישראלית בכלל, אם התפיסה הייתה, אזרחית, כזו, היו מטפלים. אבל אולי מסתכלים עלינו כעל טעות בפרויקט שלהם, שנשארנו במולדת שלנו.

אני רוצה להגיד עוד מילה על הנשק הבלתי-מורשה, ואני שם את זה בצורה הברורה ביותר מעל הדוכן הזה. אני חושש, חושש, שיקרו אירועים בעתיד, כמו למשל אירועי אוקטובר, ויש את הנשק הזה בידי האזרחים הערבים. ואני אפילו חושש שאנשים שבאים מטעם הממסד, מטעם הממסד, ישתמשו בנשק הזה. אנחנו נהיה חברה - -

- - חברה שישתמשו בה בכל הכלים. לכן, הנשק הזה הוא סכנה קיומית עבורנו.

אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק. כמה פעמים אמרתי, אם זה מופנה לערבים, זה רע.

יש סיכוי שיש מאות אלפי כלי נשק - - -

רק רגע. שבעיקר מגיעים מבסיסי צבא. תגידו לי איך זה יכול להיות.

סליחה, סליחה.

סליחה. זה אחד שיש לו 100 כלי נשק, אחד יש לו 1,000 כלי נשק. ארגוני פשע מאורגן, יש להם אלפי כלי נשק, לא אנשים. 99% מהאזרחים שלנו הם אנשים נורמליים, נורמליים, 99%. הבעיה שלנו, אתה יודע מה? תשמע, כבוד היושב-ראש, אנחנו, הנהגת האוכלוסייה הערבית, תטפל ב-99% - -

- - מהחברה הערבית, והמדינה אמורה לטפל רק באחוז אחד, הפושעים.

ארגוני הפשע המאורגן הם אחוז אחד. דרך אגב, אחוז אחד זה לא אפס, זה 20,000 אנשים. אחוז אחד משני מיליון זה 20,000 אנשים. אנחנו נטפל ב-99% מהאזרחים הערבים, ואתם תטפלו באחוז אחד, שזה הפושעים. זו המשוואה.

אנחנו חברה נורמלית, 99% מהאזרחים הערבים רוצים ללכת לעבודה, לעבוד, לחזור הביתה, להביא אוכל לילדים, אנשים נורמטיביים. הבעיה שלנו – עם אחוז אחד, והם ארגוני הפשע המאורגן. וכשאני עומד פה ודורש לאסוף את הנשק הבלתי-מורשה, האם זה לא מוצדק? מי צריך לטפל בזה? זה אני מהאופוזיציה, או המדינה? מי צריך לטפל בזה?

במדינה, בכל מקום בעולם, בארגוני פשע מאורגן מי צריך לטפל? בפיענוח תיקי רצח, מי צריך לטפל? זה המדינה. תודה רבה.

סליחה.