קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. צוהריים טובים, אדוני יושב-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת. קודם כול, ברשותך, ידידי שוסטר, אני מקריא לך את התשובה של משרד הביטחון, שאומרת את הדברים הבאים. חבר הכנסת שוסטר מציע לתקן את חוק שירות ביטחון ולקבוע בו כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית להתמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים. ראשית, לגופה של ההצעה, לא ברורה מהות הצוות שמוצע להקים במסגרת התיקון לחוק שירות ביטחון, ולא מוגדר בהצעת החוק מהן סמכויותיו ומה עליו לעשות לאחר שיוקם. שנית, בימים אלו מתקיימים דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שעניינם הכנה לקריאה שנייה ושלישית של תיקון לחוק שירות ביטחון העוסק בשילוב תלמידי ישיבות.
לאור האמור, ובין היתר בשים לב לדיונים המתקיימים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כאמור, החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק הפרטית. לפיכך מציע שר הביטחון כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-היום. אני חייב לומר לך שעל פניו לא נשמע לי שזה משהו לחקיקה. זה משהו יותר לגיבוש מדיניות, ובסוף אולי ישתלב במסגרת החקיקה הגדולה, אבל על פניו נשמע לי ששר הביטחון די צודק.
ננצל את ההזדמנות, עד שחברים כאן מתארגנים, לשתף אתכם. המשרד שלי הניח על שולחן הכנסת הצעה לאימוץ הרעיון של "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", שזה בעצם המשך המהלך של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". מלכתחילה, כשהתחלנו לפתוח את השוק הישראלי, בעצם לדלג על הרגולציה הישראלית ולאמץ רגולציה אירופית, היה לנו ברור שאנחנו נרחיב את זה גם לארצות הברית, מהסיבה הפשוטה שמה שטוב לאמריקאי שנכנס לחנות וקונה מוצרי צריכה, אין סיבה שלא יהיה טוב לישראלי, כמו שמה שטוב לאירופי טוב לישראלי. עשינו את זה בשלבים – שלב ראשון מאירופה, כיוון שרוב המוצרים שנכנסים לישראל הם עם תקן אירופי. גם חלק גדול מהמוצרים שנמכרים בארצות הברית, שהאמריקאים מייצאים אותם, רובם ככולם גם עומדים בתקן האירופי. ולכן, המהלך הראשון שעשינו, שהוא עדיין בתהליך השלמה במובן של פעימות – יש עוד כמה פעימות קדימה, אבל התהליך הזה עבר את כל השלבים בחקיקה בוועדת כלכלה. עכשיו אנחנו לוקחים את כל הניסיון שהיה לנו במה שטוב לאירופה ואנחנו מרחיבים אותו לארצות הברית.
אני חייב לומר שבמשא ומתן עם האמריקאים, לאמריקאים היה מאוד מאוד חשוב, המהלך הזה, לא רק בגלל המוצרים שהאמריקאים מביאים לישראל, אלא הממשל האמריקאי רוצה לקחת אותנו כמודל ולדרוש ממדינות שכנות לאמריקאים לענות על אותם קריטריונים, אותם מהלכים. זאת אומרת, האמריקאים אומרים: הישראלים האלה עשו מהלך יפה – הצטרפנו לאיחוד האירופי בלי רשות במובן שכל מה שהם עושים לעצמם, כמעט 99%, אנחנו מוכנים לאמץ לעצמנו. האמריקאים רוצים להיות אותו דבר, להשתמש במודל הישראלי. אני מניח שהם יבואו לשותפיהם מסביב, גם למזרח הרחוק וגם בכלל, וידרשו מהם לאמץ את מה שטוב לארצות הברית.
במובן הזה אנחנו מרוויחים כמה פעמים: דבר ראשון, אנחנו מרוויחים עוד אלמנט של מלחמה ביוקר המחיה. הפעימה הראשונה תהיה בקרוב, בתוך חצי שנה, אחרי שאנחנו נסיים את הכול. זה כולל צעצועים ומוצרים נוספים לתינוקות ודברים נוספים שבשיתוף עם האמריקאים שמנו בעדיפות יותר גבוהה. המהלך הזה יביא ברכה כפולה ומכופלת: זה גם להרחיב את ההיצע שמגיע לישראל וגם אנחנו מאותתים לאמריקאים שאנחנו מכבדים אותם. בהתחלה הם לא הבינו למה החלטנו לעשות קודם מה שטוב לאירופה, והסברנו להם שזו מאסה קריטית גדולה של מוצרים. אנחנו מכירים את התקן האירופי הרבה יותר טוב מאשר אנחנו מכירים תקנים אחרים. אבל הבטחנו להם, ואכן אנחנו עומדים במילתנו, להשלים את המלאכה גם למה שמגיע מארצות הברית.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר שבסך הכול אנחנו מחקים את המשא ומתן עם האמריקאים ברמה העקרונית על הסכם הסחר החדש. יש לנו הבנות עקרוניות איתם. אנחנו עדיין מחכים שהנשיא טראמפ יאשרר את הכיוונים הללו. יש לנו כמה התחייבויות כלפי האמריקאים שאנחנו עוד בתהליך של השלמה. חבר הכנסת גפני מכיר את זה היטב – היינו בשבוע שעבר בדיון בוועדת הכספים שבאה לאשרר את המערכת עם האמריקאים. עדיין יש לנו פערים פנימיים בהתחייבות של משרד האוצר כלפי החקלאים.
אני מקווה שאתה צודק. גם ההסכם מול האמריקאים בנוי מכמה שלבים: השלב הראשון, לבקשתם, הוא הסכם החקלאות, שסוכם ברמה העקרונית בין שר האוצר, שר החקלאות ואנוכי, כמובן על דעתו של ראש הממשלה, וזאת התחייבות בין ראשי מדינות להוריד את המכסים בחקלאות לאפס. מי שלא יודע, בהסכמים קודמים, 99.5% משורות המכס מארצות הברית התבטלו. נשארו לנו עוד כ-300 שורות מכס, ש-250 יבוטלו מייד, ועוד 50 – ניאותו האמריקאים למרוח את המהלך הזה על פני עשור על מנת לתת לחקלאים שלנו זמן להתארגן.
אבל ברור שלאור ההחלטה הזאת, בסיכום אצל ראש הממשלה, ברור שהחקלאים יידרשו לסיוע, כמו שמקובל במדינות אחרות בעולם: באירופה החקלאות מסובסדת, במקומות אחרים בעולם החקלאות מסובסדת. זה אינטרס לאומי לוודא שהחקלאות, מוצרים טריים, פירות וירקות, בשר, עופות, דגים, משק החלב – אלה תחומים שלכל מדינה, בוודאי לנו, כמדינה שלעיתים היא אי, מתנהלת כמו אי, אנחנו רוצים לוודא שיש לנו חקלאות מקומית. הדבר הזה, במיוחד לאור הדרישה של האמריקאים להוריד את המכסים לאפס, או לחלופין למרוח אותם על עשור, מחייב עבודת מטה וסיוע לחקלאים. כי כשיש חקלאות – קו המחרשה הוא קו הביטחון. החקלאות שומרת על כל רגבי ארץ ישראל. החקלאות זה לא טקסטיל, שאנחנו יכולים לכאורה להסתדר בלי פיתוח טקסטיל. חקלאות היא צורך קיומי של מדינת ישראל בכלל, ובוודאי בחירום. לכן אנחנו כיד אחת פועלים ביחד לוודא שהחקלאות תקבל את הסיוע המתאים.
גם חבר הכנסת חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, ואחרים, באו בבקשה ודרישה שלפני שוועדת הכספים מאשרת את ההסכם, שיהיה מתווה שמקובל על ועדת הכספים, על ראש הממשלה, בהמשך לדיונים שלנו, לוודא שהחקלאות מקבלת את הסיוע המתאים.
אנחנו מחכים להסכמה של משרד האוצר למהלך הזה, להתחייבות שהייתה אצל ראש הממשלה. מחכים לסיוע. נעזור ככל שניתן גם לחקלאים, גם לאוצר, וכשנשלים את המהלך הזה, נוכל להגיד לאמריקאים שהשלמנו את ההתחייבות שלנו, כפי שנעשה בתהליך הזה. אין לי ספק שאנחנו נגיע לשם, אנחנו רק צריכים להאיץ את המתווה של סיוע לחקלאות בקונטקסט של הורדת המכסים מול האמריקאים. אני תקווה שזה ייעשה כמה שיותר מהר.
אדוני היושב-ראש, דיברנו על המודל האמריקאי. אני זוכר שבשיחות שהיו לי כשהגעתי לארצות הברית עם המקבילים לנו – מר גריר, זה כמו שר שאחראי למהלך הזה. כשישבנו ביחד הוא הביע הערכה מאוד מאוד גדולה לצורה שבה ישראל מתנהלת מול האמריקאים במשא ומתן. את המשא ומתן הזה מוביל המשרד שלי, סחר חוץ, כמו שהוא מוביל את כל הסכמי הסחר בעולם, בתיאום מלא עם נציג ראש הממשלה אבי שמחון, בשקיפות מוחלטת. מי שלא יודע, סחר חוץ, שזה אחד הסודות היותר טובים במדינה, סחר חוץ, שמונה בסוף השנה 60 נציגים – היום 55 נציגים ברחבי העולם – הוא אמון על יצירת הזדמנויות למגזר העסקי הישראלי, על כל הסכמי הסחר. זה נושא שמתמחים בו, ובעניין הזה ההתמחות במשרד שלנו היא חזקה וטובה מאוד, ואנחנו מובילים את הנושא הזה מול סחר החוץ האמריקני.
1,063 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.