קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, "אני יכול לכבות את זה" – אלו המילים, על פי החשד, שראש הסגל של ראש הממשלה אמר. משפט קצר שמקפל בתוכו את כל היהירות והניתוק של הלשכה הזאת. זה פשוט מדהים – חקירה פלילית הוא יכול לכבות; הדלפת מסמך מסווג הוא יכול לכבות.
אבל אתם יודעים מה לא כיביתם, חברי הקואליציה ובעיקר אנשי הממשלה? בזמן אמת לא כיביתם את הבתים הבוערים בבארי ובניר עוז, את המשפחות שנשרפו ב-7 באוקטובר, את הבערה הפנימית שמתרחשת יום-יום בתוך העם שלנו, את השנאה שזרעתם, שהתפשטה כמו אש בשדה קוצים וקורעת אותנו מבפנים. את כל אלה, לא רק שאתם לא מכבים – אתם מלבים; זורקים עוד ועוד זרדים ודלק לתוך המדורה רק כדי להסיט את האש מכם.
תסתכלו מה קורה בסביבת ראש הממשלה רק ביממה האחרונה – המעגל מתהדק. היועץ הקרוב בדרך לכתב אישום, ראש הסגל מורחק ונחקר, דובר נוסף בלשכה מורחק גם הוא, הדובר הצבאי כבר מואשם, יועץ סתרים בכלל נמלט. מה קורה בלשכה הזאת? איך כולם מעורבים בפרשיות?
ומה עושה הראש? שותק. כמו במיטב הסרטים במאפיה, כולם שומרים על הבוס הגדול – לא מכיר, לא ידע, לא שמע. אלי פלדשטיין – יום אחד הוא הפטריוט הציוני הנלהב, שזכה לביקורי פוליטיקאים בתא המעצר, אבל פתאום, לפי שרי הליכוד, הוא מעולם לא נראה במשרד ראש הממשלה. הם לא יודעים מי זה הקונסיליירי. העורך דין של ראש הממשלה, שמייצג גם את שאר אנשי הלשכה, שומר עליו כמו על צמר גפן, והעיקר שאף אחד לא יגיד, חלילה, שהוא מודע למה שמתחולל מטר ממנו בתוך הלשכה, באקווריום, במקום הכי רגיש במדינה.
אז בואו נגיד את האמת, במדינה מתוקנת כל ראש ממשלה היה כבר מניח את המפתחות והולך הביתה. כולם זוכרים איך ראש ממשלה התפטר בגלל חשבון דולרים של אשתו מחוץ לארץ, או איך נשיא נחשד בקבלת הלוואה ממיליונר והלך הביתה. היה מוסר, היו נורמות, הייתה בושה, היו אחריות לאומית ודוגמה אישית. אבל נתניהו – אחריות? להתפטר? הצחקתם אותו. אצלו השלטון מעל הכול, אבדה הבושה, היא קפצה מהמרפסת מזמן. והקורבנות היחידים של הסיפור הטרגי הזה, חבריי חברי הכנסת, הם אזרחי ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל. אנחנו עוד נתקן. תודה רבה, אדוני.
338 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.