קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – האמת שהפעם בעיקר אדוני היושב-ראש – נושא הנאום שלי היום הוא אתה. אני רוצה להגיד מראש, זה לא מהדברים האלה שאנחנו עולים הנה ומעליבים אחד את השני, כמו שקורה לעיתים בבניין הזה, אלא משהו מהותי וגם אפשרות אולי לשיתוף פעולה.
ביום חמישי האחרון הייתי בבג"ץ על 1.9 מיליארד שקלים שהועברו באופן בלתי חוקי, כפי שהתברר לנו. כלומר, קודם העבירו את הכסף ורק אחר כך ועדת הכספים הצביעה על זה בלי לדעת שהיא מצביעה על כסף שכבר עבר. במהלך הדיון נחשף, לחרדת האולם כולו, שזו בכלל פרקטיקה מקובלת. והם אמרו: לא, לא, אנחנו תמיד עושים את זה, מעבירים כספים שאתם לא יודעים מהם.
עכשיו, לא קורה הרבה – הרי אתה משפטן – לא קורה הרבה, בניגוד לסרטים הוליוודיים, שבבית משפט ישראלי בדיון כספי כולם הלומי רעם מזה שנחשפת איזו ידיעה, אבל זה מה שקרה שם. נחשפה העובדה שהם מתייחסים אלינו, לכנסת ישראל, שאתה העומד בראשה, אפילו לא כאל חותמת גומי, אלא כאל מישהו שאתה לא מספר לו שהוא הולך ומצביע על כסף שכבר עבר, כי העברת אותו בלי לשאול אותו. זה כמו שתבוא לבנק שלך ומנהל הבנק יגיד: תראה היו לי בעיות נזילות פה בבנק, אז תדע שהוצאתי את הכסף מהחשבון שלך בשביל לכסות את בעיות הנזילות. עכשיו אני מבקש שתחתום פה, פה ופה כדי לאשר את זה בדיעבד. אז לא רק שלא היית חותם היית קורא למשטרה ואומר: אדוני, זאת עבירה על החוק. אתה לא יכול לקחת את הכסף שלי – ואנחנו פה אמונים על כספו של הציבור – ולהשתמש בו בלי שום אישור רשמי.
הוצאתי מכתב לחשב הכללי. אמרתי לו: אדוני החשב הכללי, אנחנו רוצים לדעת כמה העברות כאלו נעשו, בוא נאמר בכנסת הנוכחית – אם הוא רוצה ללכת אחורה נשמח מאוד שיבדקו גם את התקופה שלנו – אבל אני מדבר קודם כול על הכנסת הנוכחית, כי עכשיו זה התגלה. החשב הכללי הוציא לי מכתב שבו הוא אומר: כן, זה קורה. אבל בעצם מי שאשמה היא המערכת הפוליטית – אני לא יודע אם אשמה, אחראית. מישהו צריך לברר מה קורה, כי מייד אתה רואה איך זה גולש בעוד תחומים.
היום היה דיון בוועדת הבריאות. בוועדת הבריאות התברר שתמיכות שהמדינה צריכה להעביר לקופות החולים – אני לא יודע אם הספיקו לעדכן אותך – הועברו לפני שוועדת הבריאות התכנסה בשביל לאשר אותן. אז יושבת-ראש ועדת הבריאות פשוט סגרה את הועדה ואמרה: סליחה אנחנו לא פה בתור מי שחותם על דברים שכבר קרו. או שאתם באים לכנסת לקבל את אישורה או שאתם לא באים לכנסת לקבל את אישורה. ומתברר שהם לא באים לכנסת לקבל את אישורה, לא הם, לא בוועדת בכספים.
זה לא רק עלבון לכנסת, זה הופך אותנו לחותמת גומי, ולחותמת גומי מיותרת לגמרי. ואני חושב שאתה מכל האנשים נמצא בפוזיציה שאם אתה תדרוש לראות את ההעברות האלו ולוודא, גם כאיש משפט וגם כיושב-ראש הכנסת, שהן כולן נעשו כחוק ולא בדיעבד ולא תחמנו אותנו, לא הושיבו אותנו לילות פה, סליחה, כמו אידיוטים, להצביע על דברים שכבר קרו – לא תהיה להם ברירה. הם יכולים להגיד לא לראש האופוזיציה; הם לא יכולים להגיד לא ליושב-ראש הכנסת.
אחרת, מה אנחנו עושים פה? סתם נפגשים מדי פעם ומדברים לא יפה אחד לשני? אם כל הסמכות של הכנסת נעקרת מידיה, והיא הופכת להיות איזשהו צינור שאחרי שהממשלה עושה את כל מה שהיא צריכה לעשות, היא אומרת לו: אני מעמידה פנים שאני מבקשת את אישורך, אבל אני לא באמת מבקשת את אישורך, כי כבר עשיתי את זה – כל הדיון הגדול על הפרדת רשויות – ואתה אחד האנשים שמובילים את הדיונים על הפרדת הרשויות – מת ונגמר. אין הפרדת רשויות, אין. רשות אחת הוצאה מהמעגל.
אז אני אומר פה, ואני אומר את זה בכבוד, ואני אומר את זה לא כמריבה, ואני אומר שוב: אני אומר את זה כהצעה - -
אתה יודע מה, אני אסיים עכשיו, יש לי עוד ארבע דקות – הן שלך, אתה ראש המערכת הזו הקרויה כנסת ישראל, זה עליך. והתנהגו למערכת הזאת כאילו היא חותמת גומי בלתי קיימת, וזה לא היה יכול לקרות וזה בוודאי לא יכול להימשך. כנסת ישראל צריכה לתבוע את כבודה ואת סמכותה החוקית בחזרה וזה צריך להתחיל ממך. תודה רבה.
עד כאן אנחנו מסכימים. זה דבר חמור, זה דבר שאסור שיקרה. ובאמת הכנסת היא זאת שאמורה לאשר את ההעברות האלו. אני לא בטוח שנסכים על הדבר הבא – אני חושב שזהו אחד הביטויים של מה שאני אקרא לו "שלטון הפקידים והמשפטנים". כי להבנתי, ההעברות האלו נעשו בהחלטה של פקיד. זה דבר לא תקין, וזה דבר שצריך לתקן אותו. ואנחנו כאמור, ביקשנו הבהרות, נקבל אותן ונוכל אולי לשתף פעולה כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו שוב.
אני יותר ממסכים איתך. אני שמעתי אותך מדבר לא פעם נגד דיפ סטייט – זה בדיוק דיפ סטייט.
אני לא יודע ואתה לא יודע, ואנחנו נדע רק אם נזהה – האם שרי ממשלה לא הורו על זה לפקידים שביצעו? האם אנשים עשו את זה על דעת עצמם? לפי מכתבו של החשב הכללי - - -
אני יודע להגיד שאני מעולם לא הוריתי על כזה דבר.
אני אומר, אם זה קרה בלי ידיעתי – גם זה, גם התקופה הזאת. אני אמרתי, שאלו אותי ואמרתי: בדבר אחד אני מקבל – צריך לבדוק גם את התקופות שלנו. פשוט אסור שזה יקרה, לא משנה בתקופה של מי.
וגם אנחנו רוצים שזה ייפסק עכשיו. שיפסיקו – אם זה המצב, קודם כול צריך להפסיק את זה. כשאתה יודע שנעשית עבירה, קודם כול, תפקידנו להפסיק אותה. שהדברים ייעשו כמקובל – או לא כמקובל – כחוק. ההגדרה היא כחוק.
אנחנו לא יודעים כי עוד לא ראינו. אני ראיתי את חוות הדעת החריפה מאוד של היועצת המשפטית של הכנסת, ואני חושב שהיא צדקה. אני מניח שגם אתה עומד מאחורי הדברים.
היות שאנחנו לא יודעים מה קרה, אנחנו לא יכולים אפילו לנהל דיון אם זה שר האוצר - -
- - אם זה פקידיו, ידעו, לא ידעו. החשב הכללי אומר: זאת החלטה של הדרג המדיני, הוא עשה את זה. אני לא חושב שהחשב הכללי – ובייחוד שהוא עוזב עכשיו ואין לו על מי להגן – רוצה לרמות מישהו. אבל הדבר צריך, אחד – להיפסק, ושניים – להיבדק. ושני הדברים לא יקרו בלעדיך ואולי לא יקרו בלעדי שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה, מתוך רצון להגן על הכנסת.
924 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.