קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני, הפעם אני יכול להגיד, לפי גובה הדוכן, שאני נתלה באילנות גבוהים בעניין הזה, גם במובן הפיזי אולי, אבל בוודאי ובוודאי במובן הענייני.
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת בוארון, ידידי, לא רק על הצעת החוק הזו. זו הזדמנות להביע הערכה עצומה שמגיעה לך על עבודה פרלמנטרית יוצאת מן הכלל. כשאתה מסתכל וחושב איך היית רוצה שיהיה חבר כנסת ואיך היית רוצה שהוא ייצג את הציבור שבחר בו – אני חושב שאתה עושה את זה בצורה מדהימה, מקצועית, עניינית, בשימוש נכון בכלים הפרלמנטריים שישנם ובהצפת נושאים שחשוב להציף אותם. אני באמת מודה לך. זה באמת מגיע לך. ובוודאי הצעת החוק הזו, החשובה כל כך, הנכונה כל כך.
אני שמעתי קודם את חברת הכנסת בן ארי, נדמה לי, ששאלה אותך: למה אתה לא מביא חוקים לטובת הציבור? החוק הזה הוא כל כך לטובת הציבור, קשה אפילו לחשוב על הרבה דברים שכל כך חשובים ויעזרו לציבור. כי מה הציבור בסוף - - -
מה הציבור רוצה? אתה יודע, אני אדהים אותך אולי, חבר הכנסת קריב. אתה יודע מה הציבור רוצה? הוא רוצה שכאשר הוא בחר - - -
חבר הכנסת קריב, אתה יודע, זה קצת מוזר שעם ארבעה מנדטים אתה יודע לומר מה כלל הציבור רוצה. מוזר, באמת. אבל אני - -
- - ממליץ על מעט צניעות בהקשר הזה. אבל אני אגיד לך מה רוצה, מה רוצים - - -
חבר הכנסת קריב, תשמור כוחות להצעה לסדר-היום.
גם אני שומר. יש לי הרבה מה להשיב לך.
ננסה את זה, אבל בהצעה לסדר-היום, לא עכשיו.
אני חושב שמה שהציבור רוצה זה שכאשר הוא בוחר ממשלה, שהממשלה הזו תוכל לקבוע מדיניות ותוכל לקדם אותה ולבצע אותה. הוא רוצה - -
- - שבקביעת המדיניות, בגיבושה ובגיבוש הכלים לביצוע שלה, כולל חקיקה ותקנות, לממשלה יעמוד הייעוץ המשפטי המקצועי ביותר, הענייני ביותר והעצמאי, שיוכל לסייע לה לעשות את הדברים בצורה המיטבית. אני חושב שמה שעושה כאן חבר הכנסת בוארון זה בדיוק את זה. הוא בא ואומר דבר מאוד פשוט: יש ייעוץ משפטי למשרדי הממשלה. למה בכלל יש? אולי נעשה ייעוץ משפטי אחד לממשלה כולה? נשים את הכול במקום אחד, וישבו שם יועצים משפטיים, פעם יטפלו במשרד הזה, פעם במשרד ההוא, והכול יהיה מנוהל בנקודה אחת. בצדק זה לא עובד ככה, בגלל שכל משרד ממשלתי וכל שר והמערכת שעובדת תחתיו זקוקים לייעוץ משפטי נגיש, שוטף, מקצועי, שמכיר היטב את המשרד, שיש לו מומחיות בתחום של המשרד שלו הוא מייעץ ואת הפעולות שלו הוא מלווה.
אני אגיד לכם דבר די מדהים: למרות שיש הרבה יועצים משפטיים במשרדי הממשלה השונים, ולמרות כל הבעיות שישנן מול הייעוץ המשפטי לממשלה – שכולנו מכירים אותן – ברוב המוחלט של משרדי הממשלה, גם עכשיו וגם לאורך שנים אחורה, יש עבודה מצוינת. אדוני, אתה היית שר, אתה יודע את זה; עבודה מצוינת עם היועצים המשפטיים במשרדים. יש מקרים יוצאים מן הכלל, נכון, ולהם צריך לתת בהחלט פתרון, אבל ברוב המוחלט של המקרים הייעוץ המשפטי במשרדים עובד ועושה את עבודתו. אני אגיד יותר מזה: מכיוון שהוא מקצועי, מכיוון שהוא ענייני, מכיוון שהוא נמצא ונגיש כל הזמן, יש גם המון כבוד לעמדות שלו והמון תשומת לב וקשב לעצות שלו, בגלל שיודעים שהן באות ממקום נקי ואמיתי ומקצועי וטוב. אני חושב שהדבר הזה הוא תנאי חיוני ליכולת של משרדי ממשלה לעבוד ושל שר לקדם מדיניות ולבצעה.
עכשיו מה קורה? אנחנו הגענו למין עולם הפוך. אתה יודע, אספר דבר מדהים: אתה יודע שהייעוץ המשפטי לממשלה באופן שיטתי אוסר על יועצים משפטיים של משרדי ממשלה להגיע לישיבות, הן במשרד שהם אמונים עליו, הן בישיבות בין משרדים שונים ואפילו אצל ראש הממשלה, אפילו בכנסת – שזה בכלל דבר בלתי נתפס? עכשיו, יכול הייעוץ המשפטי לממשלה לחשוב מה שהוא רוצה. מה זה הדבר הזה שלא מאפשרים ליועץ משפטי בכלל לבוא לישיבה, לומר את דעתו – אפילו תחת הכוכבית שזו דעתו – אבל הוא כפוף לייעוץ המשפטי לממשלה? מה זו הבולשביקיות הזאת? איפה בכלל נשמע דבר כזה שמתכנסת ישיבה מקצועית בממשלה ויש מישהו שמחליט אם הוא מסכים שיהיה יועץ משפטי שילווה את הישיבה הזו או לא? מישהו מעלה בדעתו דבר כזה? יכול לבוא היועץ ולהגיד: אני חושב כך, אני חושב אחרת – זה בסדר גמור. אבל להגיד שאסור לך לבוא?
ולמה אסור לך לבוא? לא בגלל שאתה לא מקצועי ולא בגלל שאתה לא מכיר, אלא להפך – משום שחוששים שם למעלה, בייעוץ המשפטי לממשלה, שהיועץ הזה, שהוא הכי בקיא והכי מכיר, דווקא יסייע לממשלה לקדם את מדיניותה, הוא יסייע לשר לקבל את ההחלטה הנכונה. אז איזו הצדקה והיגיון יכול בכלל להיות לדבר מטורלל כזה? הרי זו סתירה יסודית לכל הרעיון של ייעוץ משפטי בכלל. אגב, זה גם מבטא פחדנות מקצועית, בגלל שמי שמקצועי, ענייני ורציני, לא מפחד שישבו יועצים ויחוו דעה וילוו תהליכים ולא משתיק את האנשים שעובדים לשיטתו תחתיו, אלא הפוך – נותן להם את מקסימום חופש הפעולה וסומך עליהם.
עכשיו אנחנו הגענו למצב שבו החלטות לא מיושמות, הגענו למצב אבסורדי שבו השליטה הטכנית של הייעוץ המשפטי לממשלה בתהליכי פרסום תזכירי חוקים ותקנות מביאה למצב שהם הפכו את עצמם, ללא שום סמכות ושום הסמכה בדין, באופן שהוא בצורה מובהקת מנוגד לכל חוק ולכל היגיון לשחקן וטו. לא נאה בעיניהם איזה רעיון? יש פתרון: הם פשוט לא מפרסמים תזכיר. אתם יודעים לאן זה הגיע? כותבים שרים מכתב, מבקשים לקבל נוסח של תקנה, מבקשים שיפורסם משהו – אפילו לא עונים להם. לא עונים להם. זה נראה למישהו כאן הגיוני? כך אפשר להתנהל? אני לא מדבר – מילא היו עונים ואומרים: תראו, אנחנו חושבים כך, מייעצים לכם אחרת. הם בכלל לא עונים. ואז נוצר מצב – ואדוני מכיר אותו היטב – שהחקיקה עוברת כמעט כולה למסלול של חקיקה פרטית, כי אי-אפשר לקדם חקיקה ממשלתית, כי פשוט לא נותנים לעשות כלום. באים ואומרים: לא מצא חן בעיני היועץ המשפטי לממשלה או אחד מהמשנים שלו, אז פשוט לא עושים. שביתה איטלקית. מישהו מעלה על הדעת דבר כזה?
ולכן, מתן הסמכות הזו והעובדה שהדבר הזה יעבור לידיים של מנכ"לי המשרדים ושל היועצים המשפטיים במשרדים, יאפשרו למערכת לעבוד. הם גם יפתרו בעיה של עומסים ושל פקקי תנועה; הם יאפשרו לקבוע סדרי עדיפויות. אתם יודעים? דבר מדהים: לא פעם אני פונה לייעוץ המשפטי לממשלה – כמובן שלא עונים לי – אחרי כמה חודשים של מכתבים שאני שולח אל הקיר, אני פוגש לפעמים אחד מהם במסדרון או במעלית ואני שואל: מילא לא עונה לי, לא זה, תגיד לי, למה? לא, לא, זה לא בכוונה.
לא, תקשיב מה אומרים לי: לא, זה לא בכוונה, יש לנו פשוט דברים אחרים, אנחנו עסוקים, לא הספקנו. אתם מבינים? הם יושבים והם מחליטים מה סדר העדיפויות – זה דחוף להם וזה לא מעניין אותם.
ולכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת נכונה מבחינה תפיסתית; היא חיונית לעבודת הממשלה; היא נכונה מבחינה מקצועית; היא נכונה מבחינת מעמדם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה; היא תיתן מזור למצב הבלתי-הגיוני שמתרחש עכשיו והיא תיתן מבנה נכון לעתיד, גם כאשר – ואני בטוח שנגיע למצב הזה – בייעוץ המשפטי לממשלה ישבו אנשים אחרים, שיעשו את תפקידם ולא דברים אחרים. לכן אני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה.
1,135 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.