קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אפתח בציטוט, ברשותכם: עיקר ההחלטות המכריעות לגבי חלוקת המשאבים בחברה וגיבוש המדיניות הציבורית נעשים יום-יום, שעה-שעה, במסווה של ניטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו על ידי אנשי מקצוע ביורוקרטיים הנתפסים כמנותקים עם מוקדי המאבק בין קבוצות האינטרס המגוונות. הרשות המחוקקת אמורה ליהנות מבסיס הלגיטימציה הרחב ביותר, שכן היא נבחרת ישירות על ידי הציבור ומשקפת בהרכבה את ההשתתפות הציבורית, ואולם המימרה העממית "מי שמצביע משפיע", אינה בהכרח נכונה עוד. בכל אופן, גלומה בה אשליה.
את הדברים הללו כתבה לא אחרת מהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לשעבר עו"ד דינה זילבר בספרה "ביורוקרטיה כפוליטיקה". אבל אם כל זה, חברים, לא הספיק לכם, המטרה של כל זה – שימו לב, חברים, בעמ' 99 לספרה של זילבר: "העתקת מרכז הכוח השלטוני וההכרעה המעשית בשאלות שבמדיניות מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. זו המטרה".
על רקע זה צריך להגיד בצורה פשוטה: הצעת החוק שמובאת כאן היום לפניכם לקריאה טרומית אינה מתקפה על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אלא להפך, ניסיון להציל אותו. במשך שנים רבות התפתח בישראל עיוות מסוכן. היועץ המשפטי חדל להיות יועץ המגן ומפלס את דרכו של מקבל ההחלטות נבחר הציבור; היועץ המשפטי הפך יותר ויותר לקובע מדיניות, למנהל-על שיש לו וטו שלטוני בכל נושא. ברוח דבריה של זילבר, היועץ המשפטי בכלל והיועצת המשפטית הזו בפרט בטוחים שהם אלה שמנהלים את המדינה ואנחנו אלה שעובדים אצלם. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית, פקיד חשוב ומכובד ככל שיהיה יכריע הכרעות ערכיות, ביטחוניות ומדיניות, בעוד הממשלה הנבחרת נדרשת "להתיישר" עם חוות דעת משפטית שאינה מחייבת בחוק אך מחייבת בפועל. בדמוקרטיה בריאה הכלל ברור: הממשלה קובעת מדיניות ומבצעת. הייעוץ המשפטי מסייע לרשות המבצעת להוציא לפועל את מדיניותה, לא שולט, לא מטיל וטו ולא מחליף שיקול דעת נבחר בשיקול דעת משפטי. אבל כל זה לא רלוונטי לשותפיה של זילבר, המבקשים להסיט את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות מהדרג הנבחר לפקידות המשפטית.
בפועל, בישראל נוצרה נורמה לא בריאה. חוות דעת משפטית הפכה מייעוץ להנחיה מחייבת, מניעה משפטית הפכה מעמדה משפטית לשיתוק מדיניות, ובמקום ייעוץ מאפשר, כפי שהיה בעבר, המפלס דרך בשדה העשייה, הייעוץ הפך לייעוץ מונע, המעלה את המעשה הממשלתי על כל מוקש משפטי אפשרי. זהו עיוות, ואת זה באה הצעת החוק לתקן.
עכשיו בואו נדבר, חברים, על הצעת החוק עצמה. למעשה, אנחנו באים לתקן פה שני דברים, תוך שימוש במודל הדואלי. קראתי את חוות דעתו של גיל לימון בעיון רב, ויש שם מעשה, יש שם עיוותים, יש שם הנחות יסוד משוללות כל יסוד, יש שם אמירות שאין להן שום קשר להצעת החוק הזאת.
הצעת החוק הזאת אוחזת במודל הדואלי, מודל שלפיו מצד אחד מבחינה מינהלית, כפי שעד היום קורה, היועץ המשפטי באותו משרד ממשלתי, אחראי לו המנכ"ל המקצועי, מבחינה מינהלית, היועץ המשפטי כפוף למנכ"ל, אבל מבחינה משפטית מקצועית, היועץ המשפטי לא כפוף עוד ליועץ המשפטי לממשלה, אלא הוא-הוא בעל הספציפיקציה להכריע בסוגיות משפטיות ספציפיות למשרד שעליו הוא אמון, כיוון שהוא זה שמתמחה, הוא זה שמכיר, לו יש את הוותק, לו יש את הניסיון, ולא ליועץ המשפטי לממשלה, יהא אשר יהא.
שמעת לפני יומיים, שמעת לפני יומיים חוק למען הציבור.
למעשה, הצעת החוק הזו באה לתקן שני דברים בסיסיים, תוך שימור המודל הדואלי - -
- - לקבוע שליועץ המשפטי במשרד ממשלתי יש עצמאות מקצועית בתוך המשרד, הן בייעוץ והן בייצוג – מדובר בייעוץ משפטי עם מומחיות בתחום המשרד הספציפי – בשונה מכפיפות מינהלית, שתוותר בידי מנכ"ל המשרד. המטרה השנייה – לנתק את הכפיפות המקצועית האוטומטית ליועץ המשפטי לממשלה ולהפוך את ההיוועצות עימו להיוועצות מקצועית ולא לפיקוד ושליטה כפי שיש היום.
בחוות דעתה היועצת המשפטית לממשלה כרגיל טועה. היא טוענת שהחוק מפרק את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, שהוא פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי, ואפילו שזו הצעה של בבחינת זאב בעור של כבש. ואני שואל אותך, גב' בהרב מיארה: למה את חוששת מהחוק הזה? האם זה בגלל שסוף-סוף יוכלו יועצים משפטיים במשרדי הממשלה לומר את אשר על ליבם, לפרוס את משנתם המשפטית, בלי לחשוש שתבטלי אותם? אני שומע מה קורה במערך הייעוץ הממשלתי בתוך המשרדים. יועצים משפטיים במשרדי ממשלה חוששים לומר את עמדתם מחשש שמא יבולע להם, חברים. יועצים משפטיים מוותרים מראש על הבעת עמדתם ודעתם הנרמסת על ידיך, גלי בהרב מיארה. הרי איבנתם את מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. ההצעה הזו יוצרת רנסנס במערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
אני רוצה לתת לכם, חברים, לסיום, שלוש דוגמאות שבהן הייעוץ המשפטי רמס את הייעוץ במשרד עצמו. גלי בהרב מיארה, חברים – אתם בטח לא יודעים, לא כולם יודעים, אבל גלי בהרב מיארה אסרה על היועצת המשפטית של משרד הביטחון להופיע בפני ועדת החוץ והביטחון בחוק הגיוס מכיוון שעמדתה של היועצת המשפטית במשרד הביטחון שונה מעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. אז ליועצת משפטית של משרד ממשלתי, ליועצת משפטית של משרד ממשלתי אסור להופיע היום בוועדת חוץ וביטחון, בוועדה של כנסת ישראל, שמקדמת חוק כל כך חשוב. למה? כי עמדותיהן שונות. הנקודה השנייה - - -
הנקודה השנייה – היועצת המשפטית של משרד הביטחון נתנה חוות דעת שעל פיה ניתן לסגור את גלי צה"ל, נתנה חוות דעת לבקשת שר הביטחון. באה היועצת המשפטית לממשלה וסתרה מכול וכול את חוות דעתה. איך יהיה לנו ייעוץ משפטי בתוך המשרדים, פורה, רציני, שאינו חושש ממורא וממשוא פנים, כשדעתו נרמסת על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, על ידי היועצת המשפטית לממשלה? אנחנו מצילים את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה בהצעת החוק הזאת.
מקרה שלישי, חברים – כולנו זוכרים את חוות דעתה של היועצת המשפטית במשרד המשפטים יעל קוטיק, כשהכריעה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה נמצאת בניגוד עניינים, היא וחבורת פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה. מייד לאחר מכן יצאה חוות דעת משפטית של גיל לימון, שמזלזלת ביעל קוטיק, שעושה את מלאכתה למרמס, שמגחיכה את היועצת המשפטית של משרד המשפטים. איך אנחנו מבקשים ומצפים מייעוץ משפטי של משרדים ממשלתיים שיביע עמדה רצינית, אחראית, כשכל פעם שהוא מטה לימין או לשמאל מייד עומד מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כמין שליט-על עליון ורומס את אלו שמתחתיו?
לכן, הצעת החוק הזו באה לשחרר את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה. ולך, היועצת המשפטית לממשלה, אני אומר: החוק הזה יביא שינוי. הוא יבטל את המונופול שלך, המונופול הפרשני והמשפטי שיש לך, ויאפשר ריבוי דעות משפטיות לגיטימיות בתוך הממשלה, כפי שנהוג בכל שיטה משפטית חיה. 70 פנים לתורה. לא תוכלי לקחת את שרי הממשלה כבני ערובה. לא תעכבי תזכירי חוקים ממשלתיים מטעמם שיגיעו למליאת הכנסת. גם את זה החוק שלנו בא לתקן.
לצערנו, המצב הקיים יצר חוסר איזון חמור בין הרשויות, פגע באמון הציבור והפך את מערכת המשפט עצמה לגורם שנמצא בלב המחלוקת.
זו חקיקה אחראית, מתבקשת ודמוקרטית, ואני קורא לחברי הבית לתמוך בה. אבקש לסיים בדבריו של שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרדי ממשלה רבים, אדם שעמד בראש מינהל מקרקעי ישראל, וכך הוא כותב: "תפקידו של יועץ משפטי הוא לייעץ ותפקידו של סמנכ"ל שיווק הוא לשווק, ובאופן כללי תפקידו של פקיד ציבור הוא לסייע בקידום המדיניות הלגיטימית של נבחר הציבור, וזאת, גם אם היא שונה מהמדיניות הלא-רלוונטית שבה מחזיק הפקיד". תודה רבה.
מילה אחת לחברת הכנסת פרקש הכהן: מי שעמל על החוק הזה – לא כחוק שנתקע בממשלה בהיעדר תזכיר, אלא הצעת חוק פרטית ממוחי הקודח, חברת הכנסת פרקש – זה אני.
כן, קודח מאוד. יש הרבה מה לתקן, ובמערך המשפטי על אחת כמה וכמה – פעם אחת. פעם שנייה – שמעתי את הערתה של חברת הכנסת מירב בן ארי: אילו חוקים למען הציבור. אז כמו שאמר השר, החוק הזה - - -
תני לענות. החוק הזה כל-כולו למען הציבור.
רגע. החוק הראשון שהעברתי, חוק הפיקדונות – לכי תלמדי מה הוא עושה מ-1 בדצמבר.
תודה. הוא מאפשר לכל אזרח במדינת ישראל להפקיד את כספו בכל בנק שהוא רוצה, וזה יתרום לו הרבה כסף בכל שנה. זה – פעם אחת.
פעם שנייה – חוק לביטול עמלת שורה ועמלת משמרת נמצא כבר בוועדת הכלכלה, וגם אותו אנחנו נריץ.
לא, אני רק שנה וחצי במשכן, כמו שאת יודעת.
יש עוד כהנה וכהנה חוקים. אני מציע לך, חברת הכנסת בן ארי, לא לזלזל בכל חבר הכנסת שאינו מהמחנה שלך.
אנשים עובדים קשה. את יודעת, כששואלים אותי בטלוויזיה אם אנשים עובדים פה, אם חברי הכנסת עובדים פה - -
- - אני אומר: גם מימין וגם משמאל - -
- - אנשים עובדים פה קשה מאוד כדי לייצג את בוחריהם. כל הזילות של חברי הכנסת - - -
כל הזילות של חברי הכנסת אינה נכונה. בוודאי שלמישהי שמרכזת את האופוזיציה אסור לקחת חלק בזילות של חברי כנסת. תודה רבה.
1,341 מילים של אביחי אברהם בוארון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.