קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה יודע מה קורה לצעירים – הם דווקא תמיד רוצים שיתייחסו אליהם כמבוגרים.
אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, כנסת נכבדה, היום ציינו בכנסת את יום הצעירים והצעירות. היה נראה שחלק מהוועדות לבשו חג, התקיימו הרבה דיונים: בוועדת החינוך התקיים דיון על אנשי קבע שהם גם סטודנטים. יש פערים בין אנשי הקבע למילואימניקים, והיה לנו חשוב להביא גם את הזווית שלהם, של אנשי הקבע, שהם באמת הבסיס והכוח שלנו כאן; היה לנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה על דוח חדש של רשות הצעירים ושל מכון ברוקדייל על מצב הצעירים בישראל.
אדוני היושב-ראש, הנתונים קשים לכלל הצעירים, אבל הדיון שניהלתי הבוקר היה בעצם מנקודת מבט מגדרית. עלו פערים שקשה להתעלם מהם. מצב הצעירות בישראל הוא לא טוב: הן לומדות יותר, הן יותר משכילות, אבל הן משולמות פחות, הרבה פחות; הן מצליחות להשתלב פחות בתפקידים בכירים. ואני חייבת להגיד שגם מצב הצעירים הוא לא טוב. אצל הצעירים הבנים אחוז הניסיונות האובדניים וההתאבדויות גדול בהרבה. זה גם מתכתב עם זה שצעירות פונות יותר לטפל ולהגיד שקשה, והנתונים על הפניות שלהן לבריאות הנפש הם גבוהים יותר, וזה בא בהלימה עם זה שצעירים שלנו, בנים – קשה להם, הם לא מדברים והם פוגעים בעצמם.
היה לנו גם דיון בוועדת הרווחה על צעירים וצעירות בסיכון. המצב של צעירים וצעירות בסיכון החמיר מאוד. אנחנו נמצאים בכמה שנים שהן קשות מאוד. עד כה הייתה הגדרה בישראל למה זה צעיר בסיכון, ובגלל המלחמה המתמשכת והקורונה, שהגיעה עוד לפני, אנחנו רואים שרצף הסיכון התרחב מאוד, ואוכלוסיות שלא הוגדרו פעם כאוכלוסיות בסיכון – אלה לא אוכלוסיות עם עורף משפחתי חלש ואלה לא אוכלוסיות רווחה, אלה אוכלוסיות קלאסיות של מעמד ביניים שנכנסו לתוך מעגל הסיכון. והתפקיד שלנו פה בבית הזה הוא לראות את הצעירים האלה, מרצפת הבטון ועד תקרת הזכוכית, ולתת לכולם את המענים, כי בסוף הצעירים האלה הם העתיד שלנו, הם אלה שישבו פה, 120, בעוד כמה שנים. והם הגיעו היום ודיברו כל כך יפה.
היה צעיר שסיפר את הסיפור שלו, שהוא היה נער רווחה, ילד רווחה, יתום, גדל במשפחות אומנה – היום הוא חבר ועד מנהל בעמותה גדולה וקבלן בעצמו, יש לו שני ילדים. הוא באמת הראה איך הרווחה זה השקעה. כספי רווחה הם השקעה; זה לא בזבוז, זו לא הוצאה, זו פשוט השקעה שמשתלמת לנו. אנחנו צריכים להשקיע בצעירות ובצעירים שלנו. היה גם דיון בוועדת הפנים על הצעירים בפריפריה. 40% מהצעירים גרים במרכז הארץ, יש רק 16% שגרים בצפון ו-18% שגרים בדרום. יש הגירה שלילית משמעותית בשנתיים האחרונות מהפריפריה למרכז. וגם הערים בפריפריה, מטרופולינים, כמו חיפה למשל, עיר מטרופולין גדולה בצפון, גם ממנה – היא לא מצליחה להחזיק את היקף הצעירים והצרכים שנמצאים אצלה ושמתנקזים אליה.
אני מקווה שהדיונים שקיימנו היום, שגם נתנו קול לצעירות ולצעירים – ואני גם רוצה להודות מפה לכל יושבי-הראש של כל הוועדות, שכינסו את הוועדות ודנו בנושא, כי זה באמת נושא של כולנו, של כל הילדים שלנו. אני רוצה להודות להם על זה מכאן. אנחנו נמשיך לקיים גם דיוני מעקב על כל הנושאים שעלו, ואני רוצה לאחל לנו שאנחנו נצליח להביא להם גם ממשלה וגם כנסת שעובדות, עובדות עבור הצעירים והצעירות שלנו. היה פשוט כיף לראות אותם. החדר היה מלא באנרגיה של אנשים שלא התייאשו, שנלחמים בגלים גבוהים וכבדים ועושים, והם צריכים את העזרה שלנו.
אדוני שר הכלכלה, אני לא יודעת אם אתה עולה אחריי ואם תדבר. אם כן, אני אשמח שתתייחס גם לסוגיית יוקר המחיה. הצעירים והצעירות העלו את זה המון היום בוועדות. קשה להם, אין להם כסף. ואני אומרת לך שאני בעצמי הייתי חיילת בודדה, וכששירתי, הייתי מחכה לתו הזה לסופר. וכשמישהו צריך את הכסף הזה, הוא מחכה לו בשביל לקנות בין מוצרי היגיינה לבין לחם, זה אפילו לא תותים. ואני אשמח שתתייחס לזה, כי בסוף זה באמת לא ימין ושמאל, זה באמת של כולנו, ואני אשמח שתיתן על זה את הדעת, כי אני יודעת שגם הרבה מהם מסתכלים ורואים. תודה.
607 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.