קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי יושב-ראש הכנסת, שרות ושרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל – שמעתי אתכם, נציגי האופוזיציה, גם את דברי הנאצה. אני אענה לכם כאן על הכול. אבל לפני הכול, אני מבקש לפתוח בביקור המדיני החשוב שקיימתי בשבוע שעבר בארצות הברית. זה היה המפגש השישי שלי עם ידידי הקרוב, ידידנו, הנשיא טראמפ, מאז תחילת כהונתו לפני שנה.
מביקור לביקור, ממפגש למפגש, אנחנו מהדקים את השותפות בין שתי המדינות שלנו, כפי שלא היה מעולם. כן, העובדה שרעייתי ואני ציינו עם הנשיא טראמפ ורעייתו את תחילת השנה האזרחית החדשה, בהזמנתו – העובדה הזאת מבטאת את עומק הקשר בינינו. הברית האמיצה, גם ברמה של המנהיגים, וגם ברמה של המדינות, היא מתכון להמשך שרשרת ההישגים שלנו גם בשנה הזו, 2026.
הנשיא טראמפ הדגיש את המחויבות המשותפת שלנו לפרק את החמאס מנשקו ולפרז את רצועת עזה. עסקנו רבות בצורך להשיב את החטוף האחרון מעזה, כפי שהשבנו 254 חטופים. אני מדבר על גיבור ישראל, סמל ראשון רני גואילי. הזמנתי את משפחת גואילי להצטרף אליי למפגש עם הנשיא טראמפ. זה היה רגע מרגש מאוד כשהנשיא טראמפ פגש את ההורים של רני, את איציק וטליק, ואת האחים עומרי ושירה. אני ראיתי שהוא התרשם מאוד לא רק מהעוצמה הנפשית שלהם, אלא בראש ובראשונה מאצילות הנפש שלהם. אני הבטחתי למשפחה המופלאה הזאת שלא נרפה מהמשימה הקדושה להחזיר את רני הביתה, וגם עכשיו אנחנו פועלים במישור הזה בדרכים שונות.
ובאשר לאיראן, שמושכת בחוטי הטרור במזרח התיכון וגם מעבר למזרח התיכון, הנשיא טראמפ ואני הבענו עמדה נחרצת: לא ניתן לאיראן לשקם את תעשיית הטילים הבליסטיים שלה, ובוודאי שלא נאפשר לה לחדש את תוכנית הגרעין, שפגענו בה קשות במהלך מבצע עם כלביא. העמדה המשותפת שלנו לגבי איראן עומדת בעינה: אפס יכולת העשרה, הוצאת כל האורניום המועשר – כל האורניום המועשר – אל מחוץ לאיראן, ופיקוח קפדני ורציף על מתקני הגרעין. עכשיו, כשאנחנו דנו באיראן, ההתקוממות העממית – לא רק בטהרן, כבר במקומות אחרים – היא רק התחילה, ובינתיים היא התרחבה מאוד. אנחנו בישראל מזדהים עם המאבק של העם האיראני, ועם השאיפה שלו לחירות וצדק. ייתכן מאוד שאנחנו עומדים ברגע מכריע, רגע שבו העם האיראני ייקח את גורלו בידו. בכל מקרה, עוד לפני ביקורי בארצות הברית, ובמהלך ביקורי, אני הבהרתי ביחס לתרגילים צבאיים שאיראן קיימה לפני ימים אחדים, לפני הביקור, שאם נותקף, ההשלכות על איראן תהיינה חמורות מאוד.
מלבד השיחות החשובות עם נשיא ארצות הברית, שוחחתי גם עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, עם שר המלחמה פיט הגסת', וגם עם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. אני חייב להגיד לכם את הדברים כהווייתם: אנחנו מסכימים על הדברים הגדולים. מעת לעת, כפי שמקובל בכל מערכת יחסים, כפי שמקובל במשפחה, יש בינינו הבדלי גישות בנקודות מסוימות, לא מז'וריות, ואנחנו מיישבים את הדברים בשיח פתוח כשותפים אמיתיים.
אני מבקש לומר, חברות וחברי הכנסת, שאני חושב שאני מייצג את עמדת הרוב בבית הזה ובציבור הרחב כשאני אומר שישראל תומכת בהחלטה הנחושה של הנשיא ובפעולה הנועזת של צבא ארצות הברית בוונצואלה. יש כאן מאבק עולמי בין מדינות שדוגלות בערכי החופש והקדמה, לבין מדינות אלימות, שמאיימות על הסדר העולמי. במזרח התיכון, ישראל היא שמובילה את המאבק של העולם התרבותי בכוחות הברבריות והרשע. וארצות הברית, הממשל האמריקני, מעריכים זאת מאוד. אני הרחבתי בנושא היחסים עם ארצות הברית, כי זה חשוב בפני עצמו, אבל גם משום שאתם טעיתם לחלוטין לאורך כל הדרך בהבנת המציאות המדינית. חבר הכנסת לפיד, אתה אמרת לפני שמונה חודשים: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית מעולם". עוד אמרת - - -
חבר הכנסת לפיד, בקשה לי לחבר הכנסת לפיד, אני מבקש: תרשום את גובה הצעקות ואת משך הצעקות של חברי סיעתך, כי יש תחרות קשה מאוד על ארבעה מקומות ואתה לא יכול לנשל את אלה שמגיע להם מקום. אז תמשיכו לצעוק.
(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.)
לפני –Before I was interrupted – לפני שהפריעו לי, ציטטתי את חבר הכנסת לפיד: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית". ועוד אמרת: "לאמריקנים נמאס מנתניהו. ממשל טראמפ פועל היום בלי תיאום ובלי להקשיב לנתניהו". חבר הכנסת ליברמן אמר – הוא לא פה? חבר הכנסת ליברמן אמר: "כשאני מסתכל על יחסינו עם ארצות הברית, הגענו לשפל חסר תקדים". יאיר גולן אמר לפני חודשיים: "טראמפ לא סופר אותנו ולא סופר אותו". "אותו" זה כנראה אני, אני חושב שהוא התכוון. אז הנשיא טראמפ כנראה לא סופר את יאיר גולן, כי את יחסו אליי שמעתם במסיבת העיתונאים שקיימנו. אגב, כל הטענות האלה כמובן מהודהדות ומוחזרות וממוחזרות על ידי ערוצי התבהלה והפרשנים שמהדהדים את זה כל הזמן, מחכים לפיצוץ – מתי זה יגיע?
אופס, לא מגיע. אז זה יגיע בפעם הבאה. לא, לא מגיע. זה יגיע בפעם אחרי הבאה, כן, מחכים.
אני חושב שחבר הכנסת הרצנו עבר את חברת הכנסת. מגיע לו מקום ראשון בארבעה.
זאת התרשמות שלי. צעק יותר – מגיע לו יותר. התחרות קשה מאוד.
honorary mention – אני לא יודע לגבי הגובה של הווליום, הזמן לא מספיק, אבל תמשיכו, זה בסדר, תתחרו על המקומות האלה. בסדר גמור.
אתה נותן הרצאות על דרך ארץ. אני חושב שצריך לתת לו עוד דירוג גבוה. תודה רבה.
חברות וחברי האופוזיציה, בדיון הזה שמעתי אתכם מלינים על קבלת ההחלטות הקיצוניות של הממשלה, החלטות שלפי הטענות שלכם, פוגעות בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם, החוסן הלאומי שלנו הוא קודם כול עצם הקיום שלנו, כי בלי קיום אין חוסן. וכל הטררם שאתם עושים פה – תכף נתייחס לזה, טענה-טענה. אבל כל הטררם שאתם עושים פה לא שווה שום דבר אם אין קיום. ההחלטה החשובה ביותר שממשלת ישראל בהנהגתי קיבלה הייתה לתקוף באיראן כדי להרחיק מעלינו שני איומים על עצם קיומנו: האיום הגרעיני והאיום של עשרות אלפי טילים בליסטיים. והיה גם איום קיומי שלישי – טבעת החנק שאיראן וציר הרשע ביקשו לשים סביב צווארנו, פשוט לשים סביב צווארנו, כדי להשמיד אותנו. במלחמת התקומה קיבלנו החלטות אמיצות ששברו את ציר הרשע הזה. הוא עדיין כאן, הוא מלקק את הפצעים, הוא מנסה להרים את הראש, אבל הוא הרבה הרבה יותר חלש.
קיבלנו רבות מההחלטות הגורליות הללו, ממש גורליות, מול לחצים כבירים מן החוץ ומול התנגדות עקבית שלכם מבית. אתם התנגדתם כמעט לכל דבר. החלטנו להיכנס לרפיח – אתם התנגדתם; החלטנו לתפוס את ציר פילדלפי – אתם התנגדתם; החלטנו לדבוק ביעד של מיטוט החמאס – אתם לא רק שהתנגדתם, אתם ביקשתם להיכנע לתכתיבי החמאס; החלטנו להיכנס למעוז האחרון של החמאס, העיר עזה – ואתם התנגדתם גם לזה; החלטנו להשיב את כל החטופים בפעימה אחת, תוך הפעלת לחץ צבאי שלנו ולחץ מדיני של ארצות הברית – וגם לזה התנגדתם. אמרתם שזה בלתי אפשרי, אמרתם שאני מפקיר את החטופים, אמרתם שזו מלחמה פוליטית.
אז חברות וחברי האופוזיציה - - -
אתם לא האמנתם שזה יקרה. אני האמנתי, חבריי האמינו.
אנחנו פעלנו. אתם אמרתם: לא, צריך להיכנע לתכתיבים, לעולם אי-אפשר להוציא עד האחרון שבהם, זה בלתי אפשרי. נתניהו, אתה משחק בחיי החטופים. וכהנה וכהנה וכהנה. אמרתם את זה – תעמדו מאחורי זה.
תפסיקו להכחיש את העובדות. חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה - - -
חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה קיצונית שמתנגדת באופן אוטומטי להחלטות הגורליות שאנחנו מקבלים ושבזכותן, ובזכות גבורת לוחמינו, אנחנו מבטיחים את נצח ישראל. מזל, מזל גדול, שלא הקשבנו לכם. זה לא מזל – זה גם שיקול דעת. כי אם היינו מקשיבים לכם, היו עדיין חטופים בעזה, דף היה חי - -
- - סנוואר היה חי, נסראללה היה חי - -
- - ואיראן הייתה שועטת באין מפרע לגרעין. המציאות מוכיחה בבירור שלא אנחנו הקיצוניים. אנחנו שקולים מאוד, נחושים מאוד, עוצמתיים מאוד. ואילו אתם, בתבוסתנות שלכם, בהרכנת הראש שלכם, בהתנגדות שלכם לכל החלטה שהממשלה קיבלה לטובת ישראל, אתם הקיצוניים ואתם אלה שפוגעים בלכידות שלנו ובחוסן הלאומי שלנו.
וזה מתבטא בעוד הרבה תחומים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחידות וכל הזמן מסיתים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחדות וכל הזמן מפלגים. כל הזמן, בלי יוצא מן הכלל. וזה מתבטא בעוד תחומים. השמעתם נבואות זעם.
אני כבר לא מדבר על אופן ההתבטאות, על הוולגריות, על גסות הרוח. אפשר, אפשר להגיד דברים נוקבים, אבל אפשר גם לבטא אותם בדרך מקובלת.
עוד מקום אפשרי, אבל אני לא רוצה לקבוע.
היחס שלכם מתבטא בעוד תחומים. אתם השמעתם נבואות זעם על מצב הכלכלה, ואני חייב להגיד: זה נכון, המלחמה אתגרה אותנו מבחינה כלכלית. אבל אני תמיד אמרתי: כשננצח – הכלכלה תצמח בענק. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
אני רוצה לשבח את שר האוצר ואת חבריי לממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעשה כאן עבודה חשובה מאוד, ולא פשוטה, תחת ביקורת אין-סופית. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. השבועון הבריטי, האקונומיסט, מדרג את כלכלת ישראל בין שלוש הכלכלות הטובות בעולם.
תראו מה הממשלה הקיצונית שלנו השיגה בתחום הכלכלי. ואני אומר, אחרי שנתיים של מלחמה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו – השקל התחזק מאוד מול הדולר; הבורסה זינקה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. אני לא בטוח, נדמה לי שהיא הכי גבוהה בעולם; האבטלה בשפל; ההשקעות בהייטק הישראלי חזרו בעוצמה, כולל החלטת ענקית הטכנולוגיה אנבידיה להקים מרכז חדשנות בגליל שיעסיק אלפי עובדים; מחירי הדירות, שזה מרכיב ההוצאה הגדול ביותר במשפחה – איך אומרים ביידיש? By far – מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מזה שנים. אני אומר לכם דבר מעניין: בשנה של הממשלה שלכם הם עלו ב-20%, ובחצי השנה האחרונה הם ירדו ב-2.5%.
רק להבין מה קרה פה. ועוד דבר, חתמנו על עסקת גז ענקית עם מצרים שתכניס לקופת המדינה כמעט 60 מיליארד שקל. אלה ההחלטות שאנחנו קיבלנו. אתם, אתם ויתרתם על שדות הגז שלנו בגבול הלבנון תמורת כלום.
ועוד למי? לנסראללה, לחיזבאללה. אללה ירחמו.
חברי האופוזיציה, אתם מנסים להדביק תווית של קיצוניות לממשלה, אבל במציאות הכול הפוך. אתם אלה שנוקטים עמדות קיצוניות שמפלגות את העם, בעוד אנחנו מקדמים יוזמות שיאחדו את העם וייטיבו עימו.
עכשיו בואו נראה את זה בשתי הסוגיות המרכזית שעומדות על סדר-יומנו הפנימי, חוק הגיוס והקמת ועדת חקירה לאירועי המלחמה. אתם נוקטים עמדה קיצונית, צרה, מפלגת, בעוד שאנחנו מחפשים הסכמה רחבה. בניגוד לרטוריקת התבהלה שלכם, אנחנו מקדמים מתווה היסטורי, מתווה שיביא לגיוס של 23,000 חרדים בשלוש וחציה שנים הקרובות.
מדובר כאן במהפכה אמיתית שלא הייתה מאז הקמת המדינה, עם מספר עצום של מתגייסים. והדבר יקל מאוד על משרתי המילואים.
בחוק שאנחנו גיבשנו – לא סלוגן, לא סיסמאות, עובדות – אנחנו מדברים על 23,000 מתגייסים. אתם הבאתם חוק שתכף נדבר עליו. החוק שאנחנו גיבשנו קובע סנקציות הן אישיות והן מוסדיות, אבל אני מאמין שלא יהיה צורך בהן כי הציבור החרדי יעמוד ביעדי הגיוס שקבענו. רק אתמול התגייסו כ-400 חרדים – אני צודק, ישראל? 400 חרדים.
כ-200 לחטיבת החשמונאים ואחרים כתומכי לחימה ולתפקידים אחרים. לכן, זה החוק שאנחנו מביאים, 23,000 מתגייסים בשלוש וחצי שנים.
ואתם עם סנקציות – דבר שלא היה קיים. זה החוק שלנו. בואו נראה את החוק שלכם, החוק שרציתם להעביר לפני שלוש שנים. החוק שלכם היה חוק ההשתמטות האמיתי, כן. דיברתם על גיוס של אלפים בודדים מהציבור החרדי, בלי שום סנקציות – לא אישיות, לא מוסדיות.
לא רק זה, לא רק זה, אתם כללתם - - -
לא רק זה, אתם כללתם ביעדי הגיוס הנמוכים שלכם – שוב, יעדי גיוס נמוכים, בודדים, אלפים בודדים, בלי סנקציות – אתם כללתם בזה שירות לאומי.
זאת אומרת אתם כללתם ביעדים – וזה נכלל כיעדי גיוס – מתגייסים שישרתו בבתי החולים, בארגוני הסביבה, במתנ"סים, בעוד שאנחנו צמצמנו את השירות מחוץ לצה"ל רק ל-10% מהמתגייסים – מספר הרבה יותר גדול, וגם זה - -
זאת אומרת, אתה יכול לשרת בצה"ל, ומיעוט, 10%, יכולים לשרת לא במתנ"סים – בשב"כ, במוסד, במשטרה, בשב"ס. שירות ביטחוני, לא פייק.
ועוד יותר מזה, אצלכם היה אפשר לשרת שירות מקוצר – יכולת לשרת שנה, וזה נחשב – בעוד שאצלנו, בחוק שאנחנו מביאים, יש רק שירות מלא, שלוש שנים, לא פחות מזה.
אתם אומרים: בינתיים הייתה מלחמה, אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה. דווקא בגלל המלחמה אנחנו הגדלנו את מספר המגויסים פי ארבעה. פי ארבעה.
אז אני שואל שאלה פשוטה: איזה חוק טוב יותר למדינה? איזה חוק טוב יותר להקל על המילואימניקים, חוק ההשתמטות שלכם או חוק הגיוס האמיתי שלנו? הגיע הזמן להגיד את העובדות, וכשמנטרלים את שטיפת המוח שלכם, את הנדסת התודעה שלכם – שכמובן, מסתייעת על ידי כל ערוצי התבהלה והפרשנים, שפשוט משקרים לציבור ולא אומרים להם את העובדות ששמתי כאן, והן עובדות – התשובה ברורה: החוק שלנו משרת את המדינה, והחוק שלכם משרת אתכם, משרת אתכם פוליטית. אתם הגשתם לחרדים דף לבן, דף ריק - -
- - דף ריק, כמו זה, דף ריק, ואמרתם להם: תמלאו כל מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בתחתית הדף.
כך הצעתם בנושא הכספים לחרדים, וכך עשיתם בפועל עם רע"מ. איך אומרים, נתתם להם את הדף: תכתבו כמה עשרות מיליארדים שאתם רוצים, ונקבל.
אתם, חברי האופוזיציה וגם חברות האופוזיציה, אתם בוודאי שמעתם על מדיניות הספר הלבן. אתם ממשלת הדף הלבן. אתם אמרתם ותאמרו לחרדים ולרע"מ: תמלאו מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בלנקו. ממשלת הדף הלבן, זה מה שהייתם.
גם הדגל הלבן. תוספת יפה, תודה לך.
אני אגלה עוד סוד גלוי, אתם, האופוזיציה הקיצונית, התגרנית, הינה האמת: אתם בכלל לא מעוניינים בגיוס החרדים, אתם רק רוצים לתקוע מקלות בחוק ההיסטורי שאנחנו מביאים. אתם רוצים לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה ולהפיל אותה. זאת המטרה היחידה שלכם. ואתם יודעים מה הפחד הכי גדול שלכם? הפחד הכי גדול שלכם – שאנחנו נצליח, שחוק הגיוס יעבור - -
- - שעשרות אלפי חרדים יתגייסו לצה"ל.
מזה אתם מפחדים. זה כל ההבדל בינינו. אנחנו רוצים לגייס את הציבור החרדי, ואתם רוצים לגייס אותם לקמפיין הבחירות שלכם. אתם לא מעוניינים באמת לפתור את הפצע הזה. אנחנו רוצים לרפא את הפצע הפעור שמלווה אותנו כמעט 70 שנה, ואתם רוצים שהוא יישאר פתוח.
עכשיו לגבי ועדת החקירה. בעוד שאנחנו מציעים ועדת חקירה בהסכמה לאומית רחבה, אתם מתנגדים בתוקף להסכמה כזאת, כי שוב, אתם עסוקים רק בהסתה ורק בפילוג.
הרי אתם יודעים היטב, לא צריך להגיד לכם את זה, אתם יודעים היטב שלא יהיה שום אמון רחב בוועדת חקירה שיותר ממחצית העם לא מיוצג בה ולא מאמין בה. אתם יודעים היטב שחלק עצום בציבור חושב שוועדה שחבריה ימונו ממחנה אחד בלבד תהיה ועדה חד-צדדית, ועדה מוטית - -
- - ועדה שמסקנותיה כתובות מראש. ורוב הציבור, חלק עצום בציבור חושב שזאת ועדת הטיוח האמיתית. ולכן ההצעה שלנו היא להקים ועדת חקירה ממלכתית לאומית, ועדה שוויונית, ועדה שוויונית - -
- - שמייצגת גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. זו לא תהיה ועדה של שמאל, זו לא תהיה ועדה של ימין, זו תהיה ועדה פריטטית, חצי–חצי, 50:50 - -
- - כמו ועדת החקירה המיוחדת - -
- - שהוקמה בארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר. שם היה ייצוג שווה בשווה לרפובליקנים ולדמוקרטים.
וזה מה שצריך להיות גם אצלנו, בהבדל אחד, בהבדל אחד: אצלנו חברי הוועדה ימונו שווה בשווה על ידי שני צידי המתרס של הכנסת, אבל הוועדה לא תהיה מורכבת מפוליטיקאים אלא ממומחים מקצועיים. אתם תביאו את מי שאתם רוצים, אנחנו נביא את מי שאנחנו רוצים. הוועדה הזאת תוכל לשאול כל שאלה, לחקור כל אדם. אף אחד לא יוכל לברוח, אף אחד לא יוכל לטייח. ואני אומר לכם, רק כך האמת תצא לאור. אז איך בכלל אפשר להתנגד לזה?
מסתבר, חברי הכנסת, שישנה עמדה קיצונית, אני אומר שזה על גבול הטוטליטריות. אתה פשוט רוצה להשתיק, לכוון את הכול למסקנות מוסכמות מראש. כשיש עמדה שאומרת: אני רוצה שליטה של 100% במסקנות הוועדה, אז אפשר להתנגד לזה. את עבודת הוועדה שאנחנו מציעים ילוו משקיפים מקרב המשפחות השכולות. אני בטוח שהם יוודאו שהכול נחקר, ששום דבר אינו מוסתר, ואני חושב שזה בוודאי יוסיף לאמינות הוועדה. אז אני שואל: ממה, ריבונו של עולם, אתם מפחדים?
כמו תמיד, אתם נוקטים עמדה קיצונית. תביאו מי שאתם רוצים, שישאלו מה שרוצים, שיחקרו. כל שני חברים בוועדה הזאת יכולים להביא מה שהם רוצים, לשאול את מי שהם רוצים. אי- אפשר להסתיר כלום. וזה כמובן פתוח לציבור, הכול מצולם, שיראו, הציבור ישמע. אתם רוצים תמיד לנתב את זה דרך הפילטרים שלכם, דרך הפרשנים שלכם, דרך הפריזמה שלכם. לא. הכול גלוי. הכול גלוי. זאת, דרך אגב, הדרך היחידה שהאמת יוצאת לאור. כי מה אתם רוצים? אתם רוצים כמובן שרק אתכם ישמעו, שישמעו רק את הצד שלכם.
איך אתם חושבים שזה יעבוד? למה אתם חושבים שזה יעבוד? שזה יעבור? כי אתם חושבים שקומץ של שומרי סף – אני חייב להגיד: היום זה במירכאות כפולות ומכופלות – שקומץ של "שומרי סף" ייתן לכם את כל מה שאתם מבקשים. אז כבר גילינו מה עושים שומרי הסף הללו – הם בעיקר שומרים אחד על השני. אתם שתקתם כמו דג, כמו דגים, זה כולכם.
אתם שתקתם כמו דגים כששומרת סף בכירה סרחה, שיקרה, הוציאה את דיבתם של לוחמי צה"ל ושל לוחמי המדינה כולה ברחבי העולם. היא הדליפה סרטון אחד מבושל שנצפה על ידי יותר מ-100 מיליון איש.
וזה גרם לנזק תדמיתי עצום לצה"ל ולמדינה. אז עשו לי טובה, אף אחד לא קונה יותר את הצביעות המתחסדת שלכם, בדיוק כפי שאף אחד לא קונה את תחזיות הפרשנים שמייצגים אתכם בתקשורת, תחזיות שמתנפצות פעם אחר פעם על קרקע המציאות.
ועוד דבר: אל תדברו, כפי שאתם עושים כאן, אל תדברו בשם הרוב הציוני, כמו בכותרת הדיון הזה. זאת עוד סיסמה חלולה ושקרית. אתם, שנשענתם ורוצים להישען על האחים המוסלמים, על מי שעודדו סרבנות או פילוג בצה"ל - -
- - ועל מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד.
לא רק שאני אסתכל לו בעיניים, תקשיב טוב.
אני לא מתכוון להשיב פניו ריקם. אני הולך להגיד לו, לפנים שלו: אתם, שנשענים על מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד – אתם ממש לא הרוב הציוני. אתם המיעוט הקיצוני, זה מה שאתם.
שוב, מעניין לשמוע. יאיר גולן אומר: השותפים האפשריים הם מנסור עבאס ואפילו איימן עודה. גדי איזנקוט אומר: נדע להקים ממשלה עם 58 מנדטים – תעשו חשבון, אין דרך לעשות את זה בלעדיהם. אחמד טיבי אומר: אנחנו נחושים לעשות הכול כדי להפיל את הממשלה, גם דברים שלא עשינו בעבר. אני לא עשיתי את זה. היו לי 60 ויכולתי להקים, אבל כשיכולתי להקים, לא הקמתי, וזה ההבדל.
אתם הקמתם, אנחנו לא הקמנו, ואתם, לו תוכלו, תקימו.
חבר הכנסת לפיד, אתה חייב להגדיל את מספר המוחים, כי עם ארבעה זה לא ילך, זה פשוט לא ילך. בניגוד לכם - - -
אני רוצה לשמוע שזאת לא הייתה הצעת החוק שהבאתם. אני רוצה לשמוע שאתם לא תקימו ממשלה עם המפלגה שמייצגת את האחים המוסלמים. אני רוצה לראות את זה, אבל זה לא מה שאתם אומרים.
אתם יודעים היטב שאין לכם שום דרך להקים.
שום דרך להקים. תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו. בניגוד לאחרים, אני לא פוסל את הזכות להיבחר, אני לא פוסל את הזכות לבחור, אבל אני גם לא פוסל את החובה, ואני מחייב אותה, להגיד את האמת הקואליציונית. אתם מתכוונים להקים ממשלה עם האחים המוסלמים. זו ההחלטה שלכם. אתם מנסים להסתיר את זה בכל מיני דרכים, כמו שבנט מנסה להסתיר את העובדה שהממשלה שלו הביאה את החוק הביזארי הזה, הבדיחה הזאת, שהוא קורא לה חוק הגיוס. ואני אומר: חוק ההשתמטות פר אקסלנס, לא היה דבר כזה. היום הוא יציג תוכנית אחרת.
אתה, כשהיית – הייתה לך הזדמנות. לא היה לך חרדי אחד בקואליציה – אחד. יכולת להעביר חוק, אבל לא העברת חוק. ממשלת הדף הלבן. לא העברת חוק. אז אתם כל הזמן מנסים לאחז את עיני הציבור, ואין פלא שהציבור לא קונה את זה. אין פלא, כי הוא יודע את האמת ואתם לא תוכלו לברוח ממנה. אי-אפשר לבנות לא מדינאות וגם לא קואליציות על שקרים, כי במוקדם או במאוחר השקרים הללו מתנפצים על סלי המציאות, רק שפה זה מתנפץ הרבה יותר מוקדם, הרבה לפני הבחירות.
בניגוד לכם, אנחנו נמשיך לייצג את הערכים המשותפים של עם ישראל, של מדינת ישראל, של צבא ההגנה לישראל. בד בבד נשמור על הזהות שלנו, על המורשת שלנו, על הרוח שלנו – רוח נשגבת שאנחנו מייצגים בכל מעשינו, בכל ניסיוננו, בכל מאמצינו. לא תמיד מצליחים – תמיד שואפים. אבל זו הרוח הנשגבת שאותה מייצגים חיילינו ומפקדינו הגיבורים בשדה הקרב. בעזרת השם, נעשה ונצליח, בשם העם ולמען העם.
ראשית, לחבר הכנסת ביטון, מה שהצעת - - -
דיברו כאן, מעל הבמה הזאת, פנו אליי, ואני מבקש להשיב לו. ההצעה שלך התקבלה; הצעה טובה. התקבלה בטרם ניתנה, זאת אומרת אתמול בישיבת הממשלה אני הנחיתי להכין ישיבת ממשלה בקריית שמונה. מה שנאמר כאן לגבי החשיבות של חיזוק העיר הזאת, שהיא עיר עוגן בגבול – באמת חזרו, חזרו בהיקפים גדולים מאוד לאורך הגבול, וזה הישג גדול מאוד, הישג גדול מאוד של הממשלה - -
- - של צה"ל, של המנהיגים המקומיים. אבל לא כך הדבר בקריית שמונה, כי עזבו רבים.
ולכן אנחנו עושים מאמץ ממשלתי. אני משיב עכשיו לחבר הכנסת ביטון. אנחנו עושים מאמץ גדול, ואתם כמובן תשמעו על הדברים. תוכלו להביע את דעתכם בהמשך.
לגבי הדרום, כנ"ל, לגבי באר שבע, אבל במיוחד לגבי מרחב הנגב. אני שמעתי את חברי הכנסת שדיברו על המצוקות הגדולות, על המצוקה שבעובדה שאזרחים איבדו את חייהם. זה נבדק, וטוב שייבדק וצריך להיבדק. אבל נוסף לזה, יש לנו שתי משימות ענקיות שם, ואני מתכוון לרדת לשם בימים הקרובים. היינו עסוקים במלחמה בשבע חזיתות וגם בחזית השמינית, הבין-לאומית, אבל זו חזית חשובה מאין כמוה.
ויש שם שתי משימות: המשימה הראשונה - -
- - היא כמובן השלטת חוק וסדר, שלא יהיה לנו כאן הדרום הפרוע, עם הפשיעה שגובה את חייהם של כל אזרחי ישראל - -
- - ערבים ויהודים כאחד. ויש משימה שנייה, של הסדרת החיים שם לתושבים הבדואים – עבודה גדולה, בהחלט נכון. ושני הדברים ייעשו, וצריך – אני מתחיל באחד, כי לדעתי בלי זה אין לנו כלום. אם הכול פרוע, אפשר לפגוע באזרחים תמימים; אם הפשע משתולל, אין שום ערך לדברים אחרים. אבל יש ערך גם לזה וגם להסדרה, שבזמנו, לפני שהתחלפו הממשלות, כל פעם, כל שני וחמישי, עסקתי בזה, ואני מתכוון לחזור לזה.
אין לי כוונה להזים את כל הדברים השגויים – אני מנסה להיות דיפלומט – שאמר ראש האופוזיציה. אני אציין שני דברים קטנים, ואחר כך אגע במשהו שלדעתי הוא יותר עמוק. אתה אמרת שעזבו 60,000, 70,000 איש, 80,000, לא משנה. למיטב ידיעתי, ואני מציע לכם לבדוק את זה, עשרות אלפים מהם הם אנשי אוקראינה, אזרחי אוקראינה שעלו לארץ, כך אומרים, וחזרו. לא יודע, בוא נבדוק את זה – 1.
נבדוק. והדבר השני, אתה דיברת על המיליארדים שיוצאים על מטרות פסולות. אנחנו יודעים שאתם הוצאתם עשרות מיליארדים, עשרות מיליארדי שקלים.
מאות לא, אני לא יודע. על מאות אני לא יודע. אני יודע על עשרות מיליארדי שקלים שניתנו לשותפיכם בקואליציה ללא שום ביקורת והגיעו לארגוני פשע, ואת זה אנחנו משנים.
יש על זה הרבה ביקורת, ואתם עוד תשמעו על כך.
ודבר נוסף, אני דיברתי על החוק שאנחנו מביאים.
אגב, מעניין, רק אמרתי שהאכיפה של חוק וסדר זה היסוד, ואני מזכיר לכם שממשלת בנט ובנט עצמו הכריעו בסוגיית החברה הבדואית בנגב והאכיפה: "פרק האכיפה" – אני מקריא – "יוסר מתוכנית החומש", זאת אומרת, בנט קיבל את הדרישות של מנסור עבאס.
מותר לך להעלות את הדרישה, אבל זה מה שהוסר. הוסר. אנחנו נחזיר חוק וסדר, ואנחנו נעבור גם להסדרה.
(חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.)
- - חוק הגיוס האמיתי, לעומת חוק ההשתמטות שלכם. אני עומד מאחורי כל מה שאמרתי על הדברים שיש בחוק שלנו, על הדברים שלא היו בחוק שלכם. אני מבין שיש אנשים שאינם רווים נחת מזה. אתם בוודאי לא, כי אתם רוצים שזה ייכשל. לצערי אני שומע גם קולות מסוימים. אני מגנה בכל תוקף את הדיבורים על הטלאי הצהוב. זה לא טלאי צהוב, להתגייס לצבא ההגנה לישראל.
זה טוב שאתמול באו מאות צעירים חרדים, אבל אנחנו נקיים במקביל גם את עולם התורה, משום שבלי עולם התורה לא היינו מתקיימים פה, לא היינו מקיימים ולא היינו מגיעים לזמן הזה, וגם לא יהיה לנו עתיד, ולכן אנחנו מקיימים את שני הדברים גם יחד, ובצדק.
אם אתם עוקבים אחרי תולדות היהודים, מה קרה להם בגלות, איך הגלו אותם ממקום למקום, איך שחטו בהם, איך בזזו אותם, אנסו אותם, עשו דברים נוראים, וכל הזמן הזה קחו את התורה, לימודי התורה – שמירת מורשת ישראל נשמרה, ובלעדיה לא היינו פה. ולכן אני מכבד את זה, ואני לא בז לזה, ואני לא מנסה לחסל את זה. אני רוצה דו-קיום של הדבר – יהיו לומדי תורה ויהיו גם מתגייסים, וברוך השם זה מתחיל לקרות ותכף זה יקרה, כפל-כפליים ובמכפלות. זה דבר שאתם צריכים לעודד, אם אתם דואגים לעתיד המדינה.
אמרתי שיש דבר עמוק יותר, ואני מבקש מכם, אני מאוד מעריך את העובדה שתקנון הכנסת מאפשר לכם להעלות את השאלות שלכם, את הטענות שלכם, ומאפשר לי הזדמנות להשיב לכם, כל אחד בדרכו. זה גם נותן הזדמנות בראייה של פרספקטיבה, ראייה אחורה, לראות מה באמת מניע בן אדם. הפסיכולוגים קוראים לזה "אמירות דיאגנוסטיות", ככה הם קוראים לזה, זאת אומרת, מעת לעת אדם אומר משהו והוא מתגלה באמירות האלה שהוא אומר.
לפני שנה וחצי, אולי לפני זה – אני רוצה להשאיר את המתח רגע – באתי ודיברתי כאן, ולא בפעם הראשונה, אבל היום פתחתי בדבריי וסיימתי בדבריי על הקיום שלנו, הקיום שלנו, שהקיום איננו מובן מאליו. אנחנו מסובבים באויבים שרוצים להשמיד אותנו, ולכן האמירות האלה הן לא אמירות סתם, הפעולות שלנו הן לא פעולות סתם - -
- - אלה דברים שדרשו החלטות קשות מאוד, בדרך כלל בניגוד לא רק ללחצים מן הבית ומן החוץ, אלא גם לפעמים מתוך הממסד הביטחוני שלנו. וזה לגיטימי, אני מאפשר להם להגיד מה שהם רוצים, אבל בסוף הם לא מקבלים את ההחלטות. הקיום שלנו, הבטחת המשך הקיום שלנו, זה בראש מעייניי, גם כשהייתי לוחם במישור הצבאי, וגם כשהמשכתי ללחום במישור המדיני, וגם עכשיו כשעמדתי בראש ממשלה שנלחמת על הקיום שלנו. זה מה שמניע אותי, זה מה שספגתי מאבי, זה מה שספגתי מסבי, וכל מי שמכיר אותי יכול להתרשם ממה שאני אומר. זה עמוק ויוצא ממעמקי הנפש.
(חברת הכנסת עדי עזוז יוצאת מאולם המליאה.)
שואלים אותי – הרי בכל זאת אני חושב שיהיה ויכוח קטן בינינו, שאני בוודאי איש הציבור, הפוליטיקאי, המותקף ביותר, המותקף ביותר, ומשפחתי היא המשפחה המותקפת ביותר, ושואלים אותי: איך אתה עומד בזה?
אולי תקשיבי רגע, אולי תשמעי משהו שאת לא צפית. איך אתה עומד בזה? אני מסביר את המשענת שיש לי על ידי משפחתי, על ידי אחרים, על ידי העם, אבל האמת, האמת היא שאני עומד בזה בגלל השליחות, והשליחות היא הבטחת הקיום שלנו.
זה מה שמניע אותי. ואני יודע, אני יודע שאין בזה שום תמורה במובן הזה שיכבדו אותך. זה לא הגורל. אל תיכנס לפוליטיקה אם אתה מחפש את זה. בוודאי אני לא חיפשתי את זה, ובוודאי שאני לא מקבל את זה, אבל זה לא מרתיע אותי.
לפני שנה וחצי עמד פה ראש האופוזיציה – ויש סיבה למה אתה מקבל ארבעה, חמישה מנדטים, כי הציבור מבין מה שאני הולך להגיד. אתה אמרת לי: ראש הממשלה, לא יישאר ממך כלום. לא יהיה מוזיאון על שמך, לא תהיה כיכר על שמך, לא תהיה מזרקה על שמך.
זה מה שיש לך להגיד לי? אתה חושב שזה מה שמעניין אותי? זה לא מעניין אותי, זה מעניין אותך. כך אתה מודד. בשביל מה נשארים פה, בשביל הכבוד?
אני לא פה בשביל הכבוד, אני פה בשביל הקיום של מדינת ישראל, עם ישראל ונצח ישראל. זה ההבדל בינינו.
4,289 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.