ממשלה קיצונית הפועלת בניגוד לרוב הציוני ופוגעת בלכידות הלאומית ובערכי היסוד של מדינת ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לבקש ממך שני דברים קונקרטיים שהם דחופים בעת הזאת. קריית שמונה זאת עיר ייחודית שחטפה ושילמה מחיר, והפינוי הזה פגע בה. תושביה הלכו לתל אביב וראו מערכת רפואית טובה, ראו בתי ספר טובים, גנים טובים, עושר מוניציפלי ועושר של שירותים, והם נדרשים לחזור הביתה. חלקם לא חזרו.

העיר הזאת לא תשוקם ללא החלטת ממשלה. בתקופה שלך, אני זכיתי כראש עיר להחלטת ממשלה על ירוחם, והבאנו 300 מיליון שקל שהעיפו אותנו קדימה לאיזון תקציבי, לצמיחה, לפיתוח. קריית שמונה לא תעמוד על הרגליים אם לא תטיל את כובד משקלך האישי ותבנה החלטת ממשלה מיידית של כמה מאות מיליוני שקלים – גם לייצב את התקציב העירוני כדי שייתנו שירות טוב, גם לעשות מוקד רפואת חירום ורפואת מומחים בעיר, גם להביא לתושבים פרנסה ופעילות עסקית ואזור תעשייה והכנסות, מארנונה וגם להיות קשובים לחלום על פיתוח עוגנים כלכליים בעיר הזאת.

הדבר הזה לא יקרה בלי ממשלה שלמה ובלי החלטה. הממשלה הייתה מאוד נדיבה במימון הפינוי, זה עלה מאות מיליונים. פינוי ללא שיקום וצמיחה כלכלית לא היה שווה כלום. אנחנו חייבים להחזיר את קריית שמונה, ואני יודע שיש מגעים ויש מחשבות. אני מבקש ממך להטיל את כובד משקלך. אני שם בצד כל שיקול אחר, וזה לטובת מדינת ישראל.

הדבר השני, מתעוררת על סדר-היום הסוגיה של ההתיישבות הבדואית בנגב והסדרתה, וזה מתעורר בצורה לא טובה, עם תקלות, עם פופוליזם, עם רעיונות לעשות ביקור מצולם ורעשים. הדבר הזה לא יקרה. בשנים שאתה מכהן כראש ממשלה היה רגע דרמטי שבו נכתב דוח גולדברג, ואתה הנחית את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, להטיל את כובד משקלו להביא תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית, ושם נכתב דוח פראוור. ואת הדוח הזה תקפו ימין קיצוני ושמאל קיצוני, ואני נכחתי במשרד ראש הממשלה – עם מוכנות גם לעסוק בהסדרת סוגיית הקרקעות, גם בשיפוי קרקע וכספים וגם להסדיר.

תראה, לא יהיה עתיד למדינה הזאת. חשבו שהבעיה של התיישבות בדואית או אי-הסדרה תהיה בעיה של הנגב. זו בעיה של המדינה. זה הפך לפרוטקשן, לגנבת אמל"ח, לביטחון וחוסר משילות בנגב. אם לא נסדיר את ההתיישבות לא יהיה עתיד לנגב, לא יהיה עתיד למדינה. כדי שזה יקרה, ממשלה צריכה לעשות את זה, ממשלה שלמה. יש בזה צד של כוח ואכיפה, אבל גם צד של שותפות והסכמות.

כשסימון דוידסון – אני לא רואה אותו פה – הביא בריכה לחורה, ונערים ונערות בחורה התחילו לשחות ולמדו לשחות, הם עוסקים בשחייה. כשצעירים בדואים, אין להם מגרש כדורגל, הם באים לשכנים. צעירים בדואים הם ללא תעסוקה, ואחוז התעסוקה של צעירים בדואים ואחוז הסיכון של צעירים בדואים הוא הגבוה במדינה, ואחוז התמותה של תינוקות בדואים הוא הגבוה במדינה. מי שחושב שיהיו לנו חיים טובים אם אנחנו לא נסדר 100,000 בדואים ללא התיישבות חוקית, שלכל בדואי יהיו בית וחשמל ומים וארנונה וכתובת – זה טובת המדינה, ויש 100,000 כאלה.

אתם לא נושאים באחריות לחידלון הזה. זה 50 שנה של הזנחת הסדר במרחב של הנגב וההתיישבות הבדואית, אבל עכשיו זו המשמרת שלכם, והדבר הזה בוער וזה מחייב מעשה גדול של ממשלה להסדרת ההתיישבות הבדואית. אני קורא לך, ראש הממשלה, להטיל את כובד משקלך גם למען העיר קריית שמונה וגם למען הסדרת ההתיישבות הבדואית כמה שיותר בהסכמה לטובת מדינת ישראל.