פגיעה בחקלאים הישראלים הקטנים הסוחרים ברצועת עזה, עקב הסדר מינהלי חדש של רשות המיסים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, חבריי המצטרפים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות פה נושא חשוב מאוד בהצעה לסדר-היום הנוגעת לפגיעה ישירה ומתמשכת בחקלאים הישראליים. אנחנו מדברים פה דווקא על החקלאים הקטנים, בעקבות הסדר מינהלי חדש של רשות המיסים, המגביל את שיווק התוצרת החקלאית לרצועת עזה לספקים ולקמעונאים בלבד.

צריך לומר בצורה הברורה ביותר: ההסדר הזה, כמו שאמרתי אדוני היושב-ראש, פוגע בחקלאים. אבל כשאנחנו מדברים על הפגיעה, אנחנו לא מדברים על הגדולים, על החזקים, אנחנו מדברים על אלה הקטנים שהצליחו להעביר סחורות ולסחור – דרך אגב, כחוק. אותם אלה שקמים בבוקר, עובדי אדמה; אלה שמחזיקים את המשקים המשפחתיים; אלה שבמשך שנים שיווקו תוצרת חקלאית לעזה כחוק, בפיקוח מלא, גם בתקופות ביטחוניות רגישות. עד 6 באוקטובר 2023 זה היה מותר, זה היה מפוקח וזה עבד. לכן אין שום דבר מהותי שהשתנה בנושא הזה של העברת הסחורות, שמצדיק חסימה גורפת של אותם חקלאים קטנים.

ההסדר החדש אינו מבוסס על היגיון ביטחוני, הוא גם לא נשען על שום תשתית עובדתית. הוא איננו מבחין בין סיכון לגודל של הספק, שאין ביניהם קשר. הוא עושה דבר אחד בלבד, אדוני היושב-ראש: הוא מעביר את השוק משוק תחרותי של חקלאים קטנים לאותם מונופולים; לאותם גדולים. אנחנו לא מדברים פה על רגולציה, אנחנו מדברים פה על ריכוזיות שבה אנחנו נלחמים בכל ועדות הכנסת.

המשמעות בשטח קשה וברורה: החקלאים ייאלצו למכור את התוצרת שלהם דרך אותם ספקים גדולים, דרך הקמעונאים, דרך אותם המונופולים, במחירים שהם יכפו עליהם. הם ינהלו את השוק. לא יהיה להם שום כוח. המשקים המשפחתיים האלה יאבדו את היכולת שלהם להתפרנס. השוק ייהרס וזה לאט-לאט. כנראה שזו איזו תפיסת עולם שבה אנחנו רואים איך לאט-לאט התוצרת המקומית נפגעת, איך אותם המשקים הקטנים, אותם החקלאים הקטנים, נפגעים, והמדינה במקרה הזה לא רק שהיא עומדת מהצד, היא מתערבת, היא משתפת פעולה ומייצרת את המונופולים האלה.

זה כבר לא אירוע נקודתי, אדוני היושב-ראש, זו מגמה. פעם זו הפגיעה בחקלאים הקטנים, בשיווק שלהם, פעם אלו המכסות, פעם זו הרפורמה במשק החלב. בכל פעם יש איזו הבלחה חדשה מבית מדרש מסוים, עם תפיסות עולם מאוד מאוד בעייתיות. בסוף זו פגיעה אנושה בחקלאי הקטן, בעסק הקטן; באלה שמחזיקים את הפריפריה; אלה שמחזיקים את ההתיישבות; אלה שמחזיקים את ביטחון המזון של מדינת ישראל.

אלה אותם הציונים, אלה אותם שהלכה למעשה עוסקים בריבונות; אלה שאחראים על החוסן הלאומי. ולמי אנחנו מעבירים? לאותם תאגידים גדולים, למונופולים שאנחנו כל הזמן מנסים לבזר אותם ולהפעיל בשוק תחרות, כדי שלאזרח הישראלי יהיו, קודם כול, מחירים הגיוניים, תהיה כאן תחרות וגם אותם חקלאים אלו יוכלו להתפרנס.

גרוע מכך, ההסכם הזה פורסם ללא היוועצות עם הארגונים היציגים של החקלאים; ללא תיאום עם משרד החקלאות; ללא דיבור עם אותם חקלאים. הם פשוט גילו שהדבר הזה הולך ליפול להם על הראש בלי שיח, בלי שימוע, בלי שום אחריות ממשלתית בסיסית.

והמסר שעובר כאן – אני מסיים, אדוני – הוא מסוכן. הוא אומר לחקלאים הקטנים: אין לכם גב. לאלה שגרים בפריפריה ונאבקים כדי לשרוד: אין לכם גב.

לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בעד החקלאות, בעד החקלאים, בעד התוצרת המקומית. אנחנו בעד האינטרס הציוני הישראלי, ואנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת יעל, כי הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, ולא לחינם עלה לפה חבר הכנסת פורר ואמר: הצעה דחופה לסדר-היום היא הצעה דחופה לסדר-היום. עשרות משפחות ישראליות עלולות לקרוס מההחלטה הזאת, ואני אומר את זה כחבר כנסת מהקואליציה. אין לי שום טענה ולו הקטנה ביותר לשר שעלה, הוא שר תורן במליאה, אבל השר הרלוונטי יכול לפחות לשלוח תגובה שתכבד אותנו כחברי הכנסת, כי בנושא הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה.

יש כאן דרישה של חברי הכנסת למינימום המתבקש מהממשלה, תשובה שלפחות היה אפשר להבין אפילו למה המשרד הרלוונטי מתכוון. זאת הייתה תשובה מזלזלת בכנסת, בחברי הכנסת המציעים, ולצערי הרב, במשפחות שהולכות לאבד את הפרנסה שלהן.