קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את כל עם ישראל בחג חנוכה שמח.
חג שמח, חבר'ה. עכשיו בואו נעבור לעניין. זה אחד החוקים היסודיים, ועבדנו עליו כשנה וחצי. קודם כול אני רוצה לברך את חבר הכנסת בוארון על העבודה, על ההשתתפות בהכנת החוק, ובאמת שאפו גדול – השקעת חודשים איתי בעניין הזה, ובאמת תודה רבה.
בואו נסכם, לפחות בחנוכה אל תפריעו לי. שיהיה נס. פעם בשנה אל תפריעו לי. בסדר?
אז תמשיכי. תגידי לי מתי את מפסיקה, כדי שאני אתחיל לדבר.
אני אמרתי, לפחות בחנוכה שיהיה נס חנוכה, אל תפריעו פעם אחת.
תראו, רבותיי, הצעת החוק הזו בעצם עשתה רוויזיה משמעותית ביותר בכל נושא חוק החברות.
בעזרת השם, בשבוע הבא – הצעת החוק הממשלתית.
דרך אגב, מדוע אנחנו עובדים בשני מסלולים? שאלת שאלה טובה – בגלל שמר לימון מפריע לנו לעבוד. אדוני שר המשפטים, על דרך המלך – שנייה, אני מספר את האמת – אדוני שר המשפטים, על דרך המלך שר מגיש חוק, ומעבירים אותו ישר בוועדת שרים לענייני חקיקה ולכנסת. אנחנו לא מצליחים להעביר חוקים ממשלתיים, ואז אנחנו נאלצים – תבינו טוב – לבוא לחברי כנסת כדי שיציעו את זה כהצעת חוק פרטית. תראו לאן הגענו. כל זה, מר גיל לימון, יושב שם ומפריע, ולא נותן לקדם חקיקה ממשלתית – בן אדם פקיד ציבור, אדוני השר, שעובר כל יום עבירות פליליות - - -
אבל תנו לי לדבר. שאלת שאלה טובה, והיות שאנחנו פועלים ככה, אז תבינו למה. הרי אנחנו לא טיפשים - -
- - אלא אנחנו רוצים להסביר לכם איך זה עובד הלכה למעשה.
מאז שאנחנו בממשלה הזאת, אנחנו לא מצליחים להעביר חוקים ממשלתיים. זה הפרדוקס המטורף שקורה פה – המטורף. בדרך כלל חבר כנסת, בהצעת חוק פרטית יותר קשה לו. פה הממשלה לא מסוגלת להעביר הצעת חוק. לכן נעזרנו בחבר הכנסת בוארון, והוא גם היה שותף איתי חודשים בניסוח החוק.
עכשיו אני רוצה לומר ולדבר על המהות של החוק. בחוק החברות – עבדנו עליו שנה וחצי. שירי, תקשיב.
אנחנו הקמנו ועדה ציבורית - - -
דקה. ועדה ציבורית – אתה יודע, כשאני נכנס לדבר, אני עושה משהו לעומק. שנה וחצי עברנו על החוק. לדעתי, בחוק הזה יש למעלה מ-60 תיקונים, ובנינו חוק לתפארת מדינת ישראל. אני אסביר גם במה.
חבר'ה. אני מציע לכם באמת באמת לקרוא את החוק.
אני אומר לכם – את החוק ואת התקנות - - -
אני מציע לקרוא את החוק ואת - - -
לא עכשיו, בסוף. אני אומר, תקראו את החוק ואת התקנות של החוק. לכן אני אומר, תראו את זה כמקשה אחת, ואז תראו את מה שעשינו פה בכל העניין.
בזמנו הבוס שלכם הקים נבחרת דירקטורים. השינוי האזוטרי הכי גדול בחוק הוא ביטול נבחרת הדירקטורים, זה הסיפור כמעט הכי פחות חשוב פה. עכשיו, כשאני ביקשתי לבטל את נבחרת הדירקטורים, מה עשיתי? איך אתה משנה חוק? אתה מחפש את הסעיף כדי לשנות אותו. אדוני היושב-ראש, אני מחפש בחוק, ולא מוצא את הסעיף לשנות. זאת אומרת, מה עשינו? הגדרנו הגדרה שלא קיימת כדי לבטל אותה – תראו את האבסורד – בגלל שאין דבר כזה בחוק.
ולכן אני מראה לכם איך בעצם עובדת מדינת ישראל – לא על פי חוק, על פי גחמות של אנשים שטוב להם. אדוני שר המשפטים, כשהם רצו, הם פסלו – לגבי השופט קולה, הם הלכו על הפרוצדורה. פה זה בניגוד לחוק, כל הנבחרת הזאת לא קיימת בחוק.
לכן עכשיו אני מסביר. בחוק החברות, על פי החוק הקיים, תנאי הבסיס לדירקטור הם מאוד מאוד בסיסיים. ולכן, מה שעשינו הלכה למעשה – ביטלנו את הדבר הזה שנקרא נבחרת, בגלל שזה דבר אליטיסטי, דבר שהוא מנוגד לחוק, דבר שפוגע בחופש העיסוק, פוגע בבני אדם. החברות שייכות לכל אזרחי מדינת ישראל - - -
לא יודע. פעם ראשונה שאני רואה אותך, אז לפחות אל תפריעי פעם ראשונה. פעם שנייה תפריעי לי.
כן. החוק מתייחס לכל החברות כאילו מדובר באיזשהו סרט נע, שבעצם כל חברה זהה לחברתה – לא, אנחנו בנינו לכל חברה וחברה תעודת זהות. אנחנו קבענו גרעין ניהולי בכיר, גרעין ניהולי, גרעין כספי בכיר, גרעין כספי זוטר, אנשי מקצוע שבאים מתחום עיסוק החברה, צעירים, עולים חדשים, עמך ישראל, ובמקומות מסוימים גם אנשים שבעצם לא חייבים לעמוד אפילו בבסיס של תואר אקדמי להוציא את זה שהם תרמו לציבור. אני אתן דוגמה, ואמרתי אותה פעם. נגיד, בכפר הירוק - - -
לכן אני אומר, בכל חברה וחברה בנינו תעודת זהות, ולכל חברה יש דרישות שונות מחברתה, בוודאי התעשייה האווירית, הרכב הדירקטוריון שלה צריך להיות שונה מהכפר הירוק, פנימייה של ילדים. ולכן עשינו פה עבודת עומק יסודית ביותר. גם הגבלנו את כמות הדירקטורים ממספר עד מספר – יש חברות שיש ארבעה, יש חברות שיש 17. עשינו סדר בכל העניין הזה. ודאי ובוודאי גם על פי החוק, היועצת המשפטית – דרך אגב, עד היום גיל לימון עיכב שנה וחצי את החברים בוועדה לבחינת מינויים. אני מגיש לו כבר לפני שנה, כן? החברים גמרו קדנציה, הגשנו לו איזה שישה-שבעה אנשים – השופטת לבד, אין לה שופטי קו. אבל שנה הוא לא ענה. אני לא צריך להגיש לו, לא כתוב בחוק שהוא צריך לאשר, אבל אם הם יכולים לקחת את זה לעצמם, זה האימפריאליזם שלהם, כך מתנהלת המדינה. הכול, היועצת המשפטית – ואני לא מאשים אותה, זה גיל לימון הכול, הוא תוקע את הכול.
החוק יושב בנסחות. הוא עבר את הכול, עבר את משרדי הממשלה – אני מספר לכם, הינה, היום בבוקר. הוא עבר את משרדי הממשלה – שנה וחצי אנחנו על החוק הזה. הקמנו ועדה אקדמית, דרך אגב, הקמנו ועדה אקדמית שתקבע את הסילבוס של מה זה קורס דירקטורים. היום עובדים על כל המדינה. זה כמה עולה חליפה ליתום. העיקר תשלם. יש אנשים שעושים עשרות מיליוני שקלים על גבם של אנשים מסכנים, אנשים תמימים. אז אנחנו קבענו שדירקטור יצטרך לעבור קורס דירקטור, ומי שיקבע מה סדר הקורס זה אנחנו, רשות החברות. הקמתי ועדה אקדמית, שהיא תקבע את זה.
דרך אגב, עוד דבר חשוב, דירקטור יעבור תקופת סטז' של שנה, קודם כול נראה אם הוא מתפקד, ואם הוא מתפקד, נקבל חוות דעת – נמנה אותו. הכול עשינו ברמה המקצועית ביותר, עקב בצד אגודל.
ולכן אני אומר לכם, לא היה – אני לא מכיר; אני בכנסת הרבה זמן, ואני לא זוכר חוק כזה יסודי, שעבדו עליו כל כך הרבה זמן בצורה יסודית. פתחנו את זה, דרך אגב, להערות הציבור, קיבלנו מאות הערות והטמענו חלק לא קטן מהערות הציבור בתוך החוק. אז לכן אני אומר גם לגיל לימון: תקשיב, זה בנסחות, לא אצלך. הבנתי שמחר בבוקר אתה הולך לקדם ישיבה, לא קשור אליך - -
משפט. - - לא קשור אליך. אתה משתמש בסמכות שאין לך לרעה, ואני מזהיר אותך, אל תתערב בתחומים לא שלך ואל תפריע לי בעבודה. תודה רבה.
1,082 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.