קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. אתה יודע, באמת, אני מקשיבה לך, ואפשר לחשוד שהדמוקרטיה מעניינת אתכם. אני באמת שואלת, ואטורי: האם אתה תיקח אחריות באופן אישי כשהחברות הממשלתיות יחזרו שוב להיות במינוס של מאות מיליונים? כי זה מה שהיה; כי החוק שלך יחד עם החוק של אמסלם זה השלמה ממש מושלמת להחזיר אותנו אחורה כל כך הרבה שנים, שבהן החברות הממשלתיות והדירקטורים המקצועיים היו אנשים פוליטיים ומינויים שלכם. עכשיו - - -
אל תגידו לי לא נכון. העובדות הן שהיינו במינוס של 600 מיליון. אתם יכולים להגיד לא נכון עד מחר.
טוב, אני מבקשת ששנייה אצליח לדבר. רק תעצור לי את הזמן.
אל תגידי: היא לא מכירה את החוק. אני מכירה את המספרים.
לנו יש זמן. אנחנו לא ממהרים היום.
תודה. אחד, אתם יכולים להגיד עד מחר שאני לא מכירה את החוק. מה שאני מכירה זה המספרים, ואי-אפשר להתבלבל עם המספרים. המספרים אומרים כך: עד שנת 2013, שבה הוקמה נבחרת הדירקטורים המקצועית, החברה - - -
רגע, תני לי לסיים. האמיני לי שאני יודעת מה – אז אני שוב אמתין.
לנו יש זמן, לא? הדלקת הנרות היום בבאר שבע, איזה כיף.
עד שהוקמה נבחרת הדירקטורים בשנת 2013 על ידי שר האוצר דאז לפיד, מה לעשות, החברות היו במינוס – כמה שאני זוכרת, 600 מיליון. ביום שקמה נבחרת הדירקטורים המקצועית אף אחד לא ידע מי מתמנה; הייתה נבחרת, מינו דירקטורים על פי היכולות שלהם, לא על פי זיקה פוליטית כזו או אחרת. עכשיו, החוק של אמסלם יחד עם החוק הזה מחזיר אותנו 15 שנה אחורה - -
- - הוא מאפשר לכם למנות – הרי אנחנו יודעים איזה זיקה פוליטית כן תיכנס לדירקטורים. זה לא סוד. אתם יכולים להגיד פה עד מחר מרץ ועבודה, ואט אבר. אנחנו יודעים מה המטרה של החוק הזה: פחות מקצועיות, יותר עבודות למקורבים, יותר ג'ובים, יותר פריימריז, מינוס מקצועיות, מינוס כסף – שעל זה כל האזרחים משלמים מהכיס שלהם.
אז בואו תסבירו לי. טלי, איך לזה את לא מתנגדת? איך את, שאני מחזיקה ממך כאחת שהולכת על פי הקווים שלה, דווקא לזה את לא מתנגדת? ממש ממש מוזר.
אני מבקשת, אם יש למישהו מעט הגינות ורצון שיהיו יותר אנשים מהפריפריה, כמו שאומר אמסלם – תשקיעו בהתחלה ולא בסוף; תשקיעו בתוכניות לימוד, תשקיעו בחינוך, תשקיעו בחמש יחידות מתמטיקה, שפגעתם בתקציב שלהן – ואז תלינו מדוע אין יותר אנשים מהפריפריה בנבחרת הדירקטורים. תודה.
378 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.