אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בישראל מיוצרות אלפי נעליים רפואיות. בתאריך 1 באפריל נכנסה לתוקף רפורמה ממשלתית, החלטה 1885, שנועדה לאפשר התקשרות ישירה בין קופות החולים ליצרנים. לשם כך הועמד לרשות הקופות תקציב של 20 מיליון ש"ח, אך הרפורמה אינה מיושמת.
ברצוני לשאול:
1. מדוע הקופות מפירות את ההחלטה ומסרבות למשא ומתן ישיר עם הספקים?
2. מה עלה בגורלו של תקציב ההיערכות בסך 20 מיליון ש"ח?
3. כיצד גוף פרטי חוזר לפעילות דרך הדלת האחורית?
כן. אדוני השר, שאלת ההמשך שלי: בינתיים, בגלל שהרפורמה נכשלה, מאות אזרחי מדינת ישראל סובלים ומתקשים, וזה אפילו פוגע בבריאותם. קיבלתי מפניות מכמה אזרחים, בלי הנעל הזאת הם לא יכולים לצאת החוצה.
108 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.