קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם צגה וגם פנינה היקרות, אני מקווה שברור לכן ואתן יודעות כמה חשובה לי הקהילה של יוצאי אתיופיה, היהודים עולי אתיופיה. ועוד לפני שאני אומר, מציג את תשובתו של השר בן גביר, שאני יודע שגם לו הקהילה מאוד מאוד חשובה, אני כן אומר לכן שברור שיש דברים שצריכים לתקן, וברור שיש דברים שצריכים לשים אליהם לב, ואנחנו, אני חושב שכמעט כל העליות – לא שומעים, אפשר להגביר?
אז אני רק אגיד שוב את המשפטים החשובים: אתם יודעים כמה הקהילה של היהודים עולי אתיופיה חשובה לי באופן אישי. את מכירה אותי, פנינה, את מכירה אותי, צגה, כמה השקעתי בנושא הזה. בלוויות לקחתי חלק, בניחומי האבלים לקחתי חלק בכל השנתיים האחרונות, הדבר הזה קרוב מאוד לליבי. יש בי אהבה גדולה לקהילה, ואני חושב שלפני שאני קורא את התשובה של השר, השר בן גביר, ואני יודע שגם הוא חש כמוני כלפי בני הקהילה – ברור שצריך לעשות תיקון. תיקון בכל הרבדים, בכל הרבדים. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שצריך לתת עליו את הדעת, והוא לא יכול להיות בתשובה האחרונה בסדר-היום. וכמו שאמרתן בצדק, זה לא נושא שלכן, זה נושא שלנו. זה לא נושא של בני הקהילה, זה נושא שלנו כאומה, שלנו כעם, שלנו כממשלה, שלנו ככנסת, שלנו כחברה, לתת ולהאיר פנים כלפי בני הקהילה.
אני רק רוצה לציין שהשבוע ציינו את יום עליית יהודי תימן באירוע מאוד מרשים שעשינו בשיתוף פעולה יחד עם חבר הכנסת יונתן מישרקי. ב-1881 עלו יהודי תימן לפה לארץ, 300 אנשים – כשבדרך נהרגו 600 איש – והגיעו לירושלים עיר הקודש. אז, ב-1881, מה שמכונה עליית אעלה בתמר – גם אז, למרבה הצער, לא קיבלו אותם, לא הספרדים ולא האשכנזים, והם היו צריכים בשלב הראשון אפילו לגור בתוך מערות, בתוך מערות, מה שהפך אחר כך בכפר השילוח לכפר התימנים, בשלב מאוחר יותר. אני חושב שאנחנו כחברה צריכים יותר לכבד את מי שעולה, מי שמגיע לפה לארץ, ואת זה אני אומר גם ביושבי כמשרד המורשת, שרוצה לספר את הסיפור של יהודי אתיופיה, של יהודי ברית המועצות. זה נושא שאנחנו עסוקים בו רבות. בכלל, אנחנו פזורות שהתקבצו לפה וכל פזורה היא חלק בפאזל השלם שמרכיב את עם ישראל.
ולתשובה של השר לביטחון לאומי, שאני יודע שהנושאים האלה מאוד קרובים לליבו: נתחיל במובן מאליו, שגם חשוב שייאמר. קהילת יהדות יוצאי אתיופיה היא קהילה יקרה מאוד לליבנו – אומר השר – ויש לה חלק אדיר בצמיחתה של מדינת ישראל בעשורים האחרונים. כולנו ראינו את המחיר הכבד ששילמו יוצאי אתיופיה במלחמת התקומה, פי שניים משיעורם הכללי באוכלוסייה – זה, זה מדהים, פי שניים ויותר.
עוד ייאמר כי הקהילה היקרה הזו סבלה לאורך השנים מאכיפת יתר של כלל גופי האכיפה ומיחס מפלה, אלא שבמשמרת של הממשלה הנוכחית ושל שר הביטחון הלאומי, השר וחבר הכנסת איתמר בן גביר בפרט, הובלנו מהלכים מערכתיים, חלקם פנים-ארגוניים וחלקם חקיקתיים, לשינוי מציאות זו, וברוך השם, המציאות היום הרבה יותר טובה, מבלי להמעיט, חלילה, בכל מקרה ומקרה שבו גופי האכיפה חרגו מתפקידם ופגעו באזרח. כך, לדוגמה, תחת השר בן גביר חל שיפור ניכר באכיפת החוק כלפיי צעירים מהקהילה האתיופית: פחות מעצרים, פחות תיקים ופחות כתבי אישום.
מניתוח הנתונים עולה כי בשנים 2022 ו-2023 בטווח הגילאים 12–15 וכן 16–17 ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של קהילת יוצאי אתיופיה. בטווח הגילים של 12–15, כ-8% מהמעצרים הם של בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית, לעומת 14% בשנת 2020 ו-10% בשנת 2021. בשנת 2021, בטווח הגילים 16–17, כ-15% מהמעצרים היו של בני העדה האתיופית, ואילו בשנים 2022–2023 מעצרם של בני העדה האתיופית מהווה כ-7% מכלל המעצרים. בבחינת המגמות לעניין נתוני מעצרים ניתן לשער כי הירידה בכמות המעצרים בקרב גילאי 12–17 נעוצה בהליכים ובתוכניות המובלות במשטרת ישראל אל מול קהילת הנוער יוצאי הקהילה, לרבות תהליכים בוני אמון, קיום שיח, תוכניות מניעה והסברה. בנוסף, יש לציין את כברת הדרך שנעשית במשטרת ישראל לעניין הכשרה מותאמת וצמצום הטיות בקרב שוטרים ומפקדים בתפקידים ובדרגות השונות.
זה ברור שאת צודקת. הבדיקה היא מול מה שהיה בשנים קודמות. אם אנחנו רוצים לבדוק מגמת שיפור אז אני לא בודק אותה ביחס לאוכלוסייה. אני אומר, אם בשנה הקודמת מספר הנעצרים עמד על 15% ועכשיו ירדנו ל-8%, אם פעם זה היה כל נער אחד וחצי, ועכשיו מדובר רק אחד משניים, אז עדיין צריך תיקון, אבל אנחנו במגמה של ירידה.
כן הצגתי ועכשיו אני אקריא. תיקים: בתיקים בטווח הגילים שבין 12–15 וכן 16–17 ניכרת מגמת ירידה, בסדר? ירידה מתונה בשיעור התיקים שנפתחו לאורך השנים. בבחינת המגמות בעניין נתוני התיקים ניתן לשער כי הירידה בכמות התיקים מקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם כמות המעצרים בגילאים האמורים.
כתבי אישום: מניתוח הנתונים עולה כי חלה ירידה – פה זה אפילו לא מתונה – בשיעור כתבי האישום בטווח הגילים של 12–15 וכן בטווח של 16–17. שיעור כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים בני העדה האתיופית בגיל 12–15 וכן בגיל 16–17 עמד על 14% מכלל התיקים בשנת 2021, לעומת 7% ו-6% עבור טווחי הגיל 12–15 ו-16–17, בהתאמה, בשנת 2023.
ועדיין המעצרים ברמה של ירידה. בבחינת המגמות לעניין כתבי אישום ניתן לשער כי הירידה בכמות כתבי האישום בקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם ירידה בכמות המעצרים. בנוסף ניתן לציין כי מגמה זו מעידה על מעצרים המתבססים על ראיות אובייקטיביות ולא נסיבתיות.
תיקים שנסגרו: ירידה מתונה בשיעור התיקים שנסגרו לאורך השנים עבור טווח הגילאים 12–15. תיקי מגע שנסגרו: במהלך שנת 2022 שיעור התיקים שנסגרו עבור בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עמד על 17%, ובשנת 2023 הוא עמד על 5% מהתיקים. ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו.
לא, יש פחות תיקים, האמת היא שהניסוח פה צריך הבהרה.
הנושא הזה צריך הבהרה, נכון. יש פה משפט שדורש הבהרה. כתוב: בשנת 2022 – "ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו".
חברים, אתם שואלים אותי שאלות - - -
אני אשמח שתשאלו שאלות דחופות לסדר-היום בנושא המורשת, אני אוכל לענות פה בכבודי ובעצמי.
יקיריי, רוב התשובה פה היא מובנת. יש פה איזה משפט אחד שדורש הבהרה, שאני לא יכול לענות עליו כי אין לי מושג מהם הנתונים. אני אמשיך, ברשותכם.
אני יודע שהוא חשוב. את מכירה את המורים האלה שצועקים על תלמידים שמגיעים בזמן: למה תמיד מאחרים? אז אני לא מהתלמידים האלה שהגיעו בזמן, ואני אף פעם לא שמעתי את זה, אבל בכל מקרה, זה לא רלוונטי אליי, נכון?
אני ממשיך את התשובה, ואנחנו ניתן לזה תשומת לב. אני אדבר עם השר, ואני יודע כמה הנושא הזה חשוב לו.
תהליכים פנים-ארגוניים: הדרכות לשוטרים במכללה, בדגש על אותן 25 תחנות ליבה בנושא צמצום הטיות חשיבה, בדגש לשוטרי הסיור הבאים במגע עם האוכלוסייה. מחלקת קהילה אף בודקת נתונים של בדיקת אזרחים יוצאי אתיופיה, בדיקה שגרתית שלא הובילה לפתיחת חקירה אך יש בה כדי להצביע על בדיקה מוטה בלא צידוק ענייני. בעקבות ממצאי הבדיקה נעשים הדרכות, עכשיו, ושיעורים שבועיים ליחידות אלה. זאת אומרת, יש פה תהליך בתוך הארגון עצמו.
כמו כן, אחת לרבעון מתכנסת ועדה ארגונית בהובלת אק"מ ובהשתתפות סגני ראשי אגפים. במסגרת הוועדה כל אגף מציג בתחומו את התוכנית שלו כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. במסגרת זאת אגף משאבי אנוש מציג נתוני גיוס וקידום שוטרים וקצינים יוצאי אתיופיה, אגף חקירות ומודיעין מציג נתוני אכיפה, לרבות בקרה איכותנית על פתיחת תיקי החקירה. כך גם חטיבת התביעות, שמשרתים בה כיום 18 תובעים יוצאי אתיופיה.
תהליכים חוץ-ארגוניים – שהם חשובים: הקמה ומיסוד צוות מייעץ לראש האגף, צוות המורכב מאזרחים, שמטרתו לייעץ לראש אגף בדיוק התוכנית – כחלק מהתפיסה המאמינה שהקהילה היא חלק חשוב ומשמעותי – בדיוק וטיוב השירותים, וזה חלק משמעותי בהתמודדות עם אתגרים העולים מהשטח. הקמה ומיסוד צוות מייעץ למפקד תחנה שבה קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, וזאת לצד מש"ק קהילתי שמבין את הצרכים והאתגרים בשכונות אלה. הצוות מקיים פגישות סדורות, שבהן עולים סוגיות ונושאים שמצריכים מענה משטרתי מותאם. אגב, פה אני חוזר ואומר, שהסוגיות לא יכולות להתכנס רק לנושא האכיפה, אלא חייבות לשבת בתוך משרד החינוך.
בנוסף, השר לביטחון לאומי הוביל, יחד עם חברי כנסת, חקיקת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024. אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של החוק למחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, שעבר ביום 16 ביולי 2024 בקריאה שלישית של מליאת הכנסת. החוק קובע כי רישומים בגין עבירות של הפרות סדר ציבורי של יוצאי אתיופיה שבוצעו עד ל-31 בדצמבר 2020 יימחקו באופן אוטומטי מהמרשם הפלילי והמשטרתי. החוק הוביל לכך שבוטלו רישומים פליליים ליוצאי אתיופיה שנעצרו ונפתחו להם תיקים במשטרה בגין הפרת הסדר הציבורי. הרישומים הפליליים נמחקו בלי שהאזרחים יצטרכו לפנות בעצמם, שימו לב לדברים, כדי לקדם מחיקת הרישום הפלילי.
בנוגע לאירוע המתואר, ממשטרת ישראל נמסר כי האירוע התקיים לפני כשבוע, אשר במהלכו התקבל מספר רב של קריאות למוקד 100 אודות אדם שמסתובב עם גרזן ומניפו לעבר עוברים ושבים. השוטרים איתרו את הבחור עם הגרזן, אך לא הצליחו לתקשר עמו, וניכר שהיה תחת השפעת התקף, ולכן נאלצו לעשות שימוש בכוח כדי לעוצרו. מבלי להיכנס לפרטים, מדובר בבחור יקר, מתמודד נפש, אשר מערכת אכיפת החוק נאלצה להגיש כנגדו כתב אישום - - -
אתה יודעת כמה עושים את זה גם - - -
בסיכומו של דבר, משטרת ישראל בתקופת כהונת השר לביטחון לאומי - -
- - מציגה שיפור ניכר ביחס לקהילה היקרה הזו, אך נמשיך, גם על הדברים שאתם מדברים עכשיו, לעקוב ולוודא שהקהילה היקרה הזו תזכה ליחס שווה.
אני, ברשותכם, מציע, אם זה אפשרי, ואם חבר הכנסת פוגל יסכים, שזה ישב - - -
1,471 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.