כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר הביטחון – שאני אפנה אליו יותר מאוחר, אבל אני קודם כול רוצה להציג את הצעת החוק שלי. אני בכלל לא הופתעתי שוועדת השרים דחתה את הצעת החוק, כי משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר לפני שהביע את העמדה שלו והתנגד להצעת החוק.
דווקא להפך, אני קראתי הרבה מחקרים על הנושא וראיתי כמה הנושא הזה פשוט, לשים זמן על החלפת הרמזור, כמה זה חוסך למדינת ישראל וכמה עוזר בלהוריד את העומס בכבישים ובפקקים. כי אתה יודע, אדוני היושב-ראש – אנחנו נהגים, כולנו נהגים וכולנו יושבים על ההגה – וכשאתה עומד ראשון ברמזור, באיזה לחץ אתה נמצא ואתה מחכה שיתחלף, וברגע שמתחלף אתה רוצה לצאת. ואתה יודע, אם יש זמן יציאה של האוטו, לפחות בשתי שניות פחות זמן ייקח לו, פחות זמן לצאת, וככה עוד שתי מכוניות יכולות לצאת ברמזור.
אבל משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר. יגיד לך שזו עלות תקציבית, יגיד לך "מבחינה טכנולוגית", אבל לך תסתובב בעולם, אפילו בעולם במדינות עולם שלישי, שם כבר יש את הנושא הזה. כמעט בכל מדינות העולם, לגבי הולכי רגל, הנושא של הזמן נמצא שם, זה לא דבר חדש.
מבחינה טכנולוגית זה דבר מאוד מאוד קל. אז טכנולוגית זה קל לעשות; עלות מול תועלת – זה יותר טוב למדינת ישראל וחוסך לנו בפקקים וחוסך לנו בכסף וחוסך לנו בזמן. אני לא יודע למה משרד התחבורה מתנגד, אבל אנחנו יודעים שמשרד התחבורה הפקיר את כל נושא הבטיחות בדרכים, החזיר אותנו לשנות התשעים במספר ההרוגים – אז, כשהמכוניות היו פחות חכמות והייתה פחות טכנולוגיה – אנחנו מגיעים ועברנו את ה-400 הרוגים כבר השנה.
אני לא רואה שום תוכנית של משרד התחבורה. הביאו איזושהי תוכנית ואמרו שיאשרו אותה, אבל בדקתי תקציבית אם היא הוטמעה בתוך התקציב – היא לא בתוך התקציב, היא לא נמצאת בתוך התקציב.
לכן, החוק הזה, מאוד חשוב להעביר אותו, ואני מוכן גם עם הממשלה – נעביר אותו בטרומית ואחרי זה נשב ונדון על הנושא. אם ישכנעו אותי שהנושא הזה פוגע בבטיחות בדרכים בישראל, אני מוריד את החוק הזה ולא מתקדם.
אני רוצה לנצל גם את הזמן ששר הביטחון נמצא כאן. שר הביטחון נמצא כאן איתנו, אני רוצה לנצל את הזמן הזה, כי שר הביטחון וראש הממשלה הכריזו לפני המאורעות בהר הדרוזים וכל המאורעות נגד הדרוזים בסוריה, יצאו בהכרזה: אנחנו לא ניתן לפגוע בדרוזים בסוריה. יצאו בהכרזה. לא היה הרוג אחד בסוריה לפני האמירה שלהם וההכרזה שלהם, גם של ראש הממשלה, גם של שר הביטחון. שניהם אמרו את זה בסיום קורס קצינים. אבל אתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, כמה נהרגו ונרצחו ונשחטו מאז האמירה שלהם? קרוב ל-5,000 אזרחים דרוזים סורים נרצחו.
אף אחד לא ביקש מהם לצאת בהצהרה הזאת. ההצהרה הזאת הביאה אסון לדרוזים בסוריה. אתם יודעים שהיום, יותר מ-150,000 דרוזים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם? הם פליטים בתוך א-סווידא, ישנים בבתי ספר, ישנים ברחובות. 38 יישובים עדיין כבושים על ידי הטרוריסטים של א-שרע, שאנחנו ישבנו איתו, שר בממשלת ישראל ישב עם האנשים שלו, עם שר החוץ שלו.
אתם יודעים שדרוזי אחד לא יכול לצאת מהר הדרוזים? כי יש מצור חזק מאוד נגדם – לא מים, לא חשמל, לא אוכל, לא - - - לא תרופות – והממשלה הזאת טובה רק בהצהרות.
לא ניתן לפגוע בדרוזי אחד בסוריה. אתם לא רק עזרתם שיהיו הרוגים שם בסוריה, אתם נתתם את הדחיפה לאותם טרוריסטים לצאת נגד הדרוזים בסוריה, כי אם לא הייתה ההכרזה שלכם, אנחנו אולי היינו במקום אחר. מי שמצהיר הצהרה ואומר שלא ייתן לפגוע בדרוזים, צריך לעמוד בהצהרה שלו. כי אני אומר לכם, אם מטוס אחד היה יוצא לפני שהיו מגיעים הטנקים של הטרוריסט מדמשק להר הדרוזים, לא היה לנו את הטבח שהיה שם, לא היה לנו את האונס של הנשים שהיה שם. אבל אתם הצהרתם והתחבאתם מאחורי ההצהרה שלכם. חיכיתם 72 שעות עד שהתחלתם להתערב. ומתי התערבתם? אחרי שיש את כל השרפות וההריגות והאסון שהיה שם – אז נזכרתם להתערב. והתערבתם, או שתכננתם את זה מראש, שהדרוזים יתחילו להתחנן אליכם, בואו תצילו אותנו. הבאתם אותם למקום הכי גרוע שיש.
אל תעשו לי שום קמפיין היום בעדה הדרוזית שהצלתם את העדה הדרוזית בסוריה. אני רואה את הקמפיין שלכם. אתם הבאתם את האסון, ראש הממשלה ושר הביטחון. אתם הבאתם את האסון, לא הצלתם אותם. אני יודע שאני מתעסק עם טרוריסטים שם, עם דאע"ש; אבל אותו דאע"ש, מדינת ישראל טיפלה בו, 5,000 איש משם טופלו במדינת ישראל. אפילו הדרוזים – לא הגענו ל-200 דרוזים שטופלו כאן במדינת ישראל, ואומרים להם עכשיו שאין תקציב להמשיך ולטפל בדרוזים שם. אז אל תגידו לי שהצלתם את הדרוזים.
ולנושא השני, הנושא של התקציב והידיעות של ראש הממשלה שעומד עם יושב-ראש פורום ראשי הרשויות, עם חברי כנסת, ומצהיר: התוכנית הכי טובה שנעשתה לעדה הדרוזית. אני בדקתי את התוכנית הזאת. מה לעשות, היה לי קצת ניסיון במשרד האוצר, ועם השר אביגדור ליברמן הכנו תוכנית לעדה הדרוזית לשנתיים, ואני השוויתי בין התוכנית שהכין ראש הממשלה עם הממשלה שלו לעדה הדרוזית. אתם יודעים, תקציב הפיתוח ליישובים הדרוזיים, כמה כסף בשנה, כשאני מדבר על 20 יישובים מרמת הגולן עד דאליה ועספיא? בשנה, 18 מיליון שקל. אם נחלק את זה ליישובים ונחלק לפי מספר תושבים, אפס תקציב זה 18 מיליון שקל; כי אנחנו תקצבנו יותר מ-48 מיליון שקל לשנה, והורדתם את זה ל-18 מיליון שקל לשנה.
ישבתי עם ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, שהוא יושב-ראש הפורום, והוא עדיין לא קיבל את הכסף – רק יצא קול קורא – אבל הקצו לו 600,000 שקל ליישוב שיש בו קרוב ל-7,000 תושבים. מה הוא יכול לפתח? איזה כביש הוא יכול לעשות שם? איזו חומה? לבנות חומה שם הוא לא יכול, שום דבר הוא לא יכול לעשות.
תקציב להקמת מתקני ספורט – 13.5 מיליון בשנה. אתם יודעים שאין מגרש כדורגל תקני בכל היישובים הדרוזיים? להקים מגרש כדורגל תקני ביישוב אחד – כמה עולה להקים מגרש כדורגל תקני? מעל 30 מיליון שקל. אז לכל היישובים הדרוזיים ביחד, עם התוכנית הכי טובה שיש, הקצו 13.5 מיליון שקל לשנה. וגם עוד לא יצא קול קורא לנושא. עדיין לא חולק שקל אחד לשנת 2025, אבל הקצו 13.5 מיליון שקל, שזה כלום, מגרש אחד לא יכולים לעשות עם כל התקציב לחמש שנים.
אני לא רוצה להמשיך ולדבר על כל הנושאים, אבל על נושא מאוד חשוב: בניית כיתות לימוד בבתי ספר. כאן זו הפתעה אחת גדולה. כמה הקצה משרד האוצר להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים? אפס תקציב, אפס תקציב להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים. אז אל תגידו לי: התוכנית הטובה, התוכנית הגרועה. זו הממשלה הכי גרועה לעדה הדרוזית, והיא לא קידמה כלום ביישובים הדרוזים. תתביישו לכם.
אני מקבל את ההצעה של השר, שנדחה את זה בחודש ימים ואני אשב עם גורמי מקצוע. אני אגיד לך, השר, אני לא הייתי מביא את הצעת החוק אם לא הייתי קורא הרבה מחקרים. אני קראתי הרבה מחקרים בנושא, ונכון, מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, אני אומר לכם, בכל אירופה זה נמצא, בכל העולם זה נמצא, בארצות הברית זה נמצא, אין מדינה בעולם שהסתובבתי בה, שהנושא הזה לא נמצא שם. לא יכול להיות שגורמי המקצוע שלנו יגידו אחרת.
אם לא הייתי קורא מחקרים בנושא, וכמה זה יכול לחסוך בפקקים במדינת ישראל, וכמה זה יכול להביא תועלת וחיסכון בחיי אדם, לא הייתי מביא את הצעת החוק. אני מקבל את ההצעה של השר, ונדחה את ההצבעה בחודש ימים, עד שנשב עם גורמי המקצוע.
1,152 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.