זו שאלה. שלום, אדוני השר.
מדינת ישראל עכשיו חווה את סופת ביירון, ומייד כשהתחילה הסופה הנייד שלי התחיל להתמלא בפניות על חנק מקמינים שמוסקים בעץ. אני כבר כמעט שלוש שנים מקדמת חוק לאיסור על הקמת קמינים חדשים מוסקים בעץ. אחרי שלוש שנים גם זה מוסכם על המשרד להגנת הסביבה. אחרי שלוש שנים, רק ביוני האחרון, בוועדת השרים, המשרד שלך גילה התנגדות באמירה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אנחנו פנינו שוב ושוב למשרד ושלחנו ניירות עמדה. אנחנו מחכים לתשובה, לא קיבלנו תשובה. ממש ברגעים אלה אנשים נחנקים.
רגע. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זו לא אמירה מוחלטת. אנחנו מדינה חמה – אירופה פחות. בישראל מתים 5,500 אנשים מזיהום אוויר, כולל מקמינים, שהם אחד המזהמים והמסרטנים - - -
רגע. אז אני אומרת, אנחנו לא אירופה, כי באירופה ממסים דלק פוסילי – אצלנו מסבסדים דלק פוסילי; אנחנו לא צפופים כמו אירופה, אנחנו צפופים פי כמה מאירופה - - -
בלונדון יש איסור על בניית קמינים - - -
אז אדוני, אני מבקשת לשאול: למה המשרד שלך מתנגד להצעת חוק שמוסכמת על המשרד להגנת הסביבה? אנשים ברגעים אלה ממש נחנקים, ואתה מכיר את סוגיית השרפות במדינת ישראל. אנחנו לא אירופה – אנחנו חמים, אנחנו סובלים מזיהום אוויר, אנחנו מסבסדים דלק פוסילי, ואין שום סיבה שהמשרד שלך, אחרי שלוש שנים שעובדים על הצעת חוק, פתאום יתנגד. זה חוק שיעשה טוב לאזרחים והוא לא ישנה את כלכלת מדינת ישראל.
224 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.