תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, משרד הכלכלה והתעשייה - - -
תודה רבה. משרד הכלכלה והתעשייה עוקב באופן רציף אחר הפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט אחרי מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים. כמובן, כל זה סביב הרקע של מלחמת התקומה והאתגרים הביטחוניים, שעדיין מתמשכים ברמה כזו או אחרת, ושל השפעתה על הכלכלה המקומית. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265 - - -
אני אחזור על הדברים. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265, שעניינה תוכנית להאצת הכלכלה והשבת הפעילות העסקית ביישובי קו העימות בצפון. ההחלטה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, סיוע וכמובן פיתוח הכלכלה. ההחלטה כוללת תקציבים משמעותיים לפיתוח אזורי תעשייה, סיוע וחיזוק התעשייה, הקמת תשתיות קלאסטרים, מסלול סיוע עבור השקעות לשיקום ושימור הפעילות העסקית, הכשרות מקצועיות, תוכנית האצה וצמיחה של עסקים ויצירת משרות בשכר גבוה ועוד.
כמו כן, במסגרת ההחלטה הקצינו תקציבים ייעודיים לטובת קידום העסקים הקטנים והבינוניים בהיקף של 46 מיליון שקלים בפירוט הבא: 20 מיליון שקל עבור מענקים לעסקים לעידוד חזרה לפעילות עסקית ביישובים שפונו; 15 מיליון שקל לרשויות לטובת פעילות שתבוצע על ידי הרשויות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בתחומן; 6 מיליון שקל לסייע לעסקים במיצוי זכויות, כי לא כולם יודעים מה מגיע להם. בנוסף הוקצו עוד 5 מיליון שקלים לקידום עסקים. בנוסף, עוד בתחילת המלחמה הקציתי מתקציב המשרד למעלה מ-11 מיליון שקל לרשויות בצפון עבור פעילות, שיסייעו להן להחזיר ולהחיות את הפעילות העסקית בתחומן.
חשוב להדגיש כי כלל התקציבים של ההחלטה מחזקים את העסקים בכלל ואת העסקים הקטנים בפרט. יש קשר בין מכלול העסקים לעסקים הקטנים, אנחנו בוודאי מבינים את הקשר ביניהם. ככל שהפעילות העסקית והכלכלית ביישובי העימות בצפון תגדל, כך הדבר יסייע לעסקים הקטנים. עוד פעם, אותה קורלציה.
עכשיו לשאלתך לגבי הנתונים בגבול הצפון. אני מדבר על הרצועה של עד 9 קילומטרים מהגבול. הנתונים שבידינו אומרים ככה: בשנת 2023 – היא כמובן התאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות העסקית בגלל המלחמה – 1,148 עסקים נפתחו, ו-2,100 נסגרו.
ב-2023, בתקופת המלחמה.
בסדר, אלה הנתונים שיש לי. בשנת 2024 ניכרה התאוששות: נפתחו 1,200 עסקים ונסגרו 914. כמות פתיחות העסקים הייתה גבוהה ב-36% יותר מהסגירות, כלומר עברנו למאזן חיובי.
בשנת 2025 נמשכה מגמת השיקום, עם 1,329 פתיחות מול 974 עסקים שנסגרו – שיעור דומה לשנה קודמת. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס, נכון למחצית שנת 2025 מדד הפדיון של העסקים באזורים הללו חזר לרמת הפדיון של לפני המשבר, למרות הפגיעה החריפה בתחילת המלחמה.
לסיכום, מהנתונים הכלליים עולה כמובן שבשנת 2023 הייתה ירידה חדה, אך כבר ב-2024 החלה התאוששות רחבה ומשמעותית, שהתבססה והמשיכה גם ב-2025. הנתונים הללו מעידים על חוסן, על התאוששות ועל יכולת חזרה מהירה לפעילות עסקית. אבל המשאבים שאנחנו שמנו – רובם עוד לפנינו, רובם עוד יושקעו במעלה הדרך השנה ובתחילת שנה הבאה – אלה תקציבים מאוד משמעותיים, שאני מעריך שייתנו מענה אמיתי לא רק לחזור לפעילות שהייתה לפני, אלא הרבה מעבר לכך.
אני גם יכול להגיד שאני הכנסתי – כיוון שהייתי ראש עיר בירושלים – שדרגנו את הקשר בין העסקים לראשי הרשויות, כך שחלק מהמשאבים יהיו מתואמים ברתימת ראשי הרשויות. אני מעריך שנשיג הישגים משמעותיים. אני באופן אישי ומשרד הכלכלה והתעשייה כולו ממשיכים לעקוב אחר המגמות בשטח ולפעול ליצירת התנאים והמשאבים שיאפשרו לעסקים בקו העימות להתאושש, לצמוח ולשוב להיות מנוע צמיחה מרכזי בחוסן החברתי והכלכלי של האזור.
שלום, שלום.
תודה רבה. קודם כול, חברת הכנסת צרפתי, אני שיתפתי אותך בתפיסת עולם שאומרת שככל שמדינת ישראל לא ממציאה פטנטים וככל שאנחנו מאמצים סטנדרטים בין-לאומיים, מצבנו טוב יותר. אנחנו עכשיו לא רק שאימצנו את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שזה בעצם לקבל את שיטת ניהול הסיכונים האירופית – אנחנו עכשיו גם מוסיפים את "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", כיוון שאנחנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים.
עכשיו אני אומר לך, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם: כל פעם בא חבר כנסת או בא מישהו, ורוצה – מסביר לנו למה אצלנו זה שונה מאירופה, למה אצלנו זה שונה מארצות הברית, למה אנחנו צריכים ללכת ולאמץ רגולציה אחרת, וככה זה מתחיל. ובמהלך השנים הרגולציה הישראלית, בזכות הרצון לעשות טוב יותר – אני מאמין שאת רוצה באמת לעשות טוב יותר, אבל אני אומר לך שמה שקורה בפועל זה שאנחנו מתרחקים כל הזמן מהסטנדרטים הבין-לאומיים, וזה לא טוב. בסוף - - -
זו המהות. ההתנגדות היא לא פוליטית, היא התנגדות עניינית ומהותית, שבאה ואומרת – צריך ללכת באמת לקצה ולהסביר למה זה מאוד שונה.
אחרת, אני בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אגב, זו גם שיטת עבודה, כמו שעובדים האירופים והאמריקאים. כשאנחנו נתרגל לעבוד על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים יהיה לנו יותר קל לייבא ולהוריד יוקר מחיה, יהיה לנו יותר קל לייצא, כי אנחנו עובדים לפי סטנדרטים ביו-לאומיים. זאת תפיסת עולמנו.
לגבי חברי אלון שוסטר. קודם כול, זאת דרישה אמריקאית, וראש הממשלה, כשהיה בוושינגטון, התחייב לקבל את הבקשה האמריקאית. אנחנו ביוני, יולי, כבר השנה, ישבנו אצל ראש הממשלה – השר דיכטר, אנוכי ושר האוצר – והבאנו בפניו שתי תפיסות עולם: אחת של החקלאות, שאני תומך בה, והשנייה של משרד האוצר: לכשאתה מוריד מכסים ומאפשר לייבא עוד מוצרים, הדבר הזה בהחלט תורם ליוקר מחיה, אבל לצידו חייבת לבוא חבילת הגנה על החקלאים.
ואכן – אגב, אני הצעתי, בניגוד לעמדת האוצר, שב-50 המוצרים הרגישים מתוך כ-350 מוצרים, ש-300 פתחנו מלא ועוד 50 פרסנו על עשור בשנים – זו בקשה שלי בתיאום עם משרד החקלאות לפרוס אותם על עשר שנים, לתת לחקלאות זמן להתאושש, או זמן להתארגן על המהלך הזה, והאמריקאים הסכימו, אחרי שהם קיבלו לכאורה את כל החבילה במכה אחת.
באותה ישיבה אצל ראש הממשלה, הסיכום היה שאנחנו מאשרים ומקבלים את הדרישה האמריקאית כלפי האמריקאים. עכשיו, פנימית, בואו נעשה עבודת מטה ונראה איפה יש ענפים שזקוקים לסיוע. החלק הזה עוד לא בוצע בפועל, אני מסכים איתך. עמדתי כעמדת שר החקלאות, אוקיי?
899 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.