קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בנוגע לנושא של טורקיה, המדיניות היא מאוד מאוד ברורה: הגנה פרו-אקטיבית על גבולותינו; מניעת התבססות של כל מדינה – כל מדינה – אחרת בגבולותינו, במיוחד בגזרה הצפונית. אנחנו מוודאים בצורה הדוקה את האירוע הזה בפעולות רבות שהציבור מכיר – ואת רובן הוא אינו מכיר – ועדיין עיניים על הכדור. אנחנו סומכים על עצמנו בלבד.
אני רוצה בבקשה לדבר על מה שראינו אתמול. אתמול בערב – חבריי מהאופוזיציה, פנינה ושות', אני אשמח אם תקשיבו רגע – אתמול בערב ראינו מה זה ליגה אחרת. אתמול ראינו שני אנשים שמתיימרים להנהיג עם, אבל האחד, גדול הרמאים אי פעם במדינת ישראל, שלקח את הקולות של האנשים – אבל כשאנחנו אומרים קולות, זה לא קלפי; כשאנחנו אומרים קולות, זה אמון. כשאנחנו אומרים קולות זה שאדם שם את הביטחון שלו, של משפחתו, של ילדיו, עתידם, עתיד מדינתו ואומתו, בידיו של מישהו, ואותו אדם מועל מעל באמון הזה ובונה ממשלה ביחד עם האחים המוסלמים – מנסור עבאס, שותפם של המפלגה המתקראת הדמוקרטים, יאיר גולן ושות', שותפם של אחמד טיבי ועופר כסיף, ובראשם גדול הנוכלים אי פעם, נפתלי בנט.
אתמול ראינו אותו מצלם סרטון והעוזר שלו, העוזר של נפתלי בנט, אמר לו: יותר אנרגיה. עכשיו, אני שואל - - -
איזה חום היום, איזה חום היום. אני שואל, מה זה יותר אנרגיה?
אני שואל, מה זה יותר אנרגיה? האם זה לשקר יותר טוב? האם זה להונות יותר טוב את האנשים כדי שיאמינו בך שוב ושוב ושוב? ככלב השב על קיאו? האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו כאומה לתת לאדם נטול אנרגיה, נטול יכולת, לשקר לנו? להנהיג עם, להנהיג אומה, בדרך כל כך משמעותית?
ראינו את ראש הממשלה, הוציא הודעה שהוא הולך להתייחס לנושא החשוב הזה של חוק הגיוס. אז ראש האופוזיציה יאיר לפיד עולה בסרטון שמוכיח שהוא אפילו לא קרא את החוק. אין לו מושג על מה הוא מדבר, כן, אין לו שמץ של מושג מה מהות החוק, מה הוא כולל. הוא לא יודע. אז גדול הנוכלים עושה סרטון ,one shot one opportunity, ואללה, החבר'ה שלו עוצרים אותו, אומרים לו: נפתול תעלול, חסרה לנו אנרגיה, תעלה הילוך. עכשיו אני גם אומר מה אנחנו למדים מכאן, אדון ביטון. שמעתי שאתה, בעזרת השם - - -
אני מעביר לך אנרגיה באהבה, בווייב האהבה שיש לי אליך. אבל אני באמת רוצה לומר ממה אנחנו צריכים להיזהר. אנחנו צריכים להיזהר כי - - -
אליו, אני אותו מאוד אוהב. איש הנגב, איש ישר, אהוב ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. שיהיה בריא ומאושר, אמן.
אבל אני כן רוצה לומר, אדוני היו"ר, שאנחנו אתמול קיבלנו טעימה – טעימה מהמסוכנות של נפתלי בנט, מהכוונות שלו. שהרי מי שעצר אותו, מה הוא אמר לו בעצם? הוא אמר לו: נפתלי, זה לא מספיק כדי להצליח לעבוד עליהם עוד פעם. נפתלי, עצור, תשקר עם יותר אנרגיה, כדי שהם יביאו עוד פעם את האמון שלך, ותבנה ממשלה ביחד עם טאהא והדמוקרטים עלק, שיושבים עם מי שלא יכול לגנות את חמאס, ועם איימן עודה ועופר כסיף תומכי הטרור, שאפילו לא דואגים לחברה הערבית.
היום לחברה הערבית, אגב, אין ייצוג בכנסת, אין ייצוג בכנסת, צר לי לומר את זה. אז אנחנו קיבלנו אתמול ליגה, שזה ראש הממשלה נתניהו, שעשה להם תרגיל. שמע, אדוני היו"ר, דגת פעם דגים, נכון? ראית פעם דג שעומד מחוץ למים ואומר זרוק לי את הקרס לפה? זה בדיוק מה שקרה אתמול. הם בלעו את הפיתיון הזה, והציבור ראה עם מי אנחנו מתמודדים. גדולי השקרנים אי-פעם, הציבור לא ייתן בחיים את אמונו, כי השותפים שלכם מסרבים לגנות את חמאס. השותפים שלכם רוצים מדינה פלסטינית בגבולות מדינת ישראל, שתשקיף על נתב"ג ועל גוש דן, שתשלוט באש, תצפית וארטילריה על הילדים שלנו. זה לא יקרה לעולם.
הנושא השני, אדוני היו"ר, שאני רוצה לדבר עליו, ברשותך, הוא נושא הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי. האישה הזאת, כמו נפתלי בנט, לקחה את האמון שאנחנו נתנו לה, את הכוח האדיר שנתנו לה, והשתמשה בו כנגד חיילינו. היום בנך, שייבדל לחיים טובים וארוכים, גויס לצה"ל, לצבא הכי טוב בעולם, הכי מוסרי בעולם. כשאני הגעתי לשדה תימן, אדוני היו"ר, לא שאלתי למי החיילים שלנו הצביעו. זה לא עניין אותי, כי אני יודע שהחיילים שלנו הם המוסריים ביותר, הם הטובים ביותר. אבל יש מישהי שבעודנו נמצאים כאן, משחקת כבר שלושה שבועות candy crush. ואללה, היא משחקת בטלפון שלה, מסתחבקת כל היום – אני לא יודע מה היא עושה שם במחלקה, כשבמקרה בן הזוג שלה הוא רופא בכיר. הרי הגמוניה שומרת על הגמוניותה.
לכן דרשתי בשבוע שעבר מראש השב"כ דוד זיני: הם יודעים למה הם לא רצו שתהיה שם, הם מפחדים מהאמת. קח את החקירה אליך. יש לך את הסמכות החוקית על פי חוק השב"כ, תביא את העבריינים לחקירה. לא יכול להיות שהחקירה הרגישה ביותר, אדוני היו"ר, מקום מדינת ישראל – אתה הגעת לשדה תימן; אתה הגעת; אתה הגנת בגופך עליהם – לא יכול להיות שהחקירה הרגישה ביותר מקום המדינה מנוהלת בצורה ביזיונית.
ישבתי עם חברים שהם שוטרים שלשום, והם אמרו לי אנחנו מעכבים בן אדם לתחנה – מעכבים, לא עוצרים, מעכבים – ולוקחים לו את הטלפון. פה הטלפון שלה הסתובב כמה ימים. שיבוש ראיות; כל אחד עושה מה שבא לו.
אני רוצה לומר משהו על משטרת ישראל. אני מגיע ממשטרת ישראל, אני אוהב את המשטרה. ב-7 באוקטובר אמרתי לעצמי: אלמוג, אם היום אתה מת, רק ליד האחים שלך. רק ליד הלוחמים והשוטרים המצוינים שלנו. אבל מה שקורה עם החקירה של הפצ"רית זו השמדת מותג שלא ראיתי בחיים שלי. שהרי כל חוקר ביומו הראשון יודע מה סדר הפעולות כדי להגיע לחקר האמת; וכאן יש אישה שקיבלה את אמון הציבור, אחראית למוסריותו של צה"ל, פגעה פגיעה אנושה – אנושה – בביטחון המדינה; ומשטרת ישראל לא חוקרת. אין חקירות. זה לא זז. היא כבר שלושה שבועות, אדוני היו"ר, בטן-גב, סיאסטה.
מירב, סליחה. מירב בן ארי. מירב, מירב חברתי.
צר לי שתפסתם צד. מירב, צר לי שאישה ציונית, שאישה פטריוטית כמוך, תפסה את הצד של הפצ"רית. איך הגעת למצב הזה שאת מצדדת בפצ"רית? לא הבנתי. איך הגעת לזה? את שולחת את הילדים שלך לצבא, באמת, מירב, זה לא מתאים לך. די. מילא תגידי לי לזימי וחבריה, שכבר התנתקו מספינת האם, אבל באמת, מה נסגר?
ולכן אני קורא לראש השב"כ דוד זיני – תביא את העבריינים לחקירה, תביא אותם לדין, תביא את האמת לציבור. הציבור כמה לקבל אמת, גם אם היא נמצאת בבכירי מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, אסור לנו להשפיל מבטנו אל מול אותה קבוצה, שניסתה לרמוס את כבודם של חיילי צה"ל. היא צריכה לשלם. היא צריכה לשלם, והיא לא משלמת. תודה רבה.
1,028 מילים של אלמוג כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.