גיבוש מדיניות ישראלית למניעת התחזקות טורקיה במרחב

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו רגילים לדבר כאן רבות על האיום האיראני, על חיזבאללה, על חמאס, אבל אנחנו לוקים בעיוורון מסוכן מול איום שמתעצם ממש מעבר לפינה, מצד מי שעדיין, באופן אבסורדי, מוגדרת בחלק מהמסדרונות הדיפלומטיים כבעלת ברית או שותפה – אני מדברת כמובן על טורקיה של הצורר ארדואן.

יש נטייה במערב, וגם אצלנו, לפטור את האמירות של ארדואן כרטוריקה לצורכי פנים. אומרים לנו: הוא צריך לרצות את הבייס. אז היום אני מבקשת להניח כאן על השולחן את המילים כהווייתן, כדי שנבין מול מי אנחנו עומדים. לא מדובר בפוליטיקה, אלא בשנאה טהורה. אנחנו מדברים על מדינה שמובילה מאבק דיפלומטי כנגד קיומה של מדינת ישראל. הקשיבו למילים שיצאו מפיו של נשיא מדינה החברה בנאט"ו כבר ב-2014, בזמן שאזרחי ישראל היו תחת מתקפת טילים. ארדואן אמר ואני מצטטת: לישראלים אין מצפון, אין כבוד, אין גאווה. הם מקללים את היטלר יום ולילה, אבל עולים על היטלר בברבריות.

תבינו, חברים, כשהוא משווה את המדינה היהודית לצורר הנאצי, זו אנטישמיות קלאסית מהזן הגרוע ביותר. אם מישהו עדיין שאל את עצמו, משום מה, איפה הלב שלו נמצא, הוא נתן את התשובה הברורה ביותר בריאיון לאל-ג'זירה: טורקיה לא תסכים בשום אופן לדחות את התמיכה במי שעושקים אותו. למי הוא מתכוון בעשוקים? לרוצחי החמאס. הוא הוסיף בגאווה: אם העמידה לצד העשוקים היא פשע, אני האדם המאושר ביותר לבצע את הפשע הזה. ארדואן אמר לנו בפנים: אני גאה לתמוך בטרור נגדכם, אני גאה לשנוא אתכם. האג'נדה שלו היא אסלאמיסטית, והדלק שמניע אותו הוא אנטישמיות עמוקה ושורשית.

אבל הבעיה, אדוני היושב-ראש, היא שמילים יוצרות מציאות ושנאה יוצרת מדיניות. טורקיה היום היא שחקן שמערער את היציבות האזורית, ובעיקר מאיימת על העליונות הביטחונית שלנו. היא מחזיקה במערכות נ"מ מתקדמות S-400 היא לוטשת עיניים למטוסי F-16 ואפילו F-35 אמריקאיים. תחשבו על המשמעות: מדינה שמנהיגה רואה בנו ברברים גרועים מהיטלר תחזיק בנשק שיאיים על העליונות האווירית של צה"ל. בזמן שהיא פועלת לסכל את יוזמות הגז שלנו עם קפריסין ויוון, הממשל האמריקאי – מתוך תמימות או חוסר הבנה או מאינטרסים כאלה ואחרים – מנסה לחבק את טורקיה ולתת לה דריסת רגל בעזה. זה ממש כמו לתת לפירומן לשמור על חבית חומר נפץ.

מדינת ישראל חייבת להתעורר. אנחנו דורשים היום באמצעות ההצעה לסדר-היום הזאת לגבש מדיניות ברורה של אפס סובלנות להתחמשות טורקית והכי חשוב, להפסיק להתנצל ולהפסיק לקוות שארדואן יחזור למוטב. אנטישמיות לא נעלמת עם דיפלומטיה, היא נעלמת רק כשהיא פוגשת כוח ועוצמה. תודה רבה.