קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, ראית את הסרט גבעת חלפון?
יפה. לדעתי, עם כל ערכיו הישראליים הרבים הסרט גבעת חלפון עשה נזק מאוד מאוד גדול לשם של אנשי המילואים. תמיד כשהיינו באים למילואים, היו אומרים: זה גבעת חלפון. אני רוצה לספר לך סיפור מהימים האחרונים, אבל הוא סיפור אמיתי, שהוא הכי הפוך מגבעת חלפון. יש לי חבר, נקרא לו מ', מהקיבוץ שלי, בן 49. הוא נפצע קשה מאוד בהיתקלות לפני כמעט 30 שנה. בימים אלה הוא נמצא במילואים בסוריה, והוא חלק מהכוח שהיה בהיתקלות בבית ג'ן לפני כמה ימים.
כתבתי לו: היי, מה שלומך? מבין שהיית בהיתקלות. תקשיב, ככה הוא עונה לי: אני בסדר, מורל גבוה, במיוחד אחרי שהפצועים יצאו מכלל סכנה. יש להם שישה פצועים. הייתה ממש סצנה מ"בלאק הוק דאון". מי שגדל כמונו בשנות התשעים – "בלאק הוק דאון", למי שלא מכיר, זה סרט פעולה על האמריקאים בסומליה, קרב הירואי של איך הם מצילים את עצמם. הוא אומר: סצנה מ"בלאק הוק דאון". שאלתי אותו אם זה עשה לו פלשבק לפציעה. לא משנה, הוא אמר, תקשיב – ואני מצטט: היה ירי 360 מעלות. הורדנו מחבלים מטווח של 5 עד 8 מטרים. סך הכול 20 הרוגים בכפר. הצלפים שלנו ברתק עשו עבודה מעולה. היה מג"ד בשטח, היה מח"ט – קרב לתפארת אנשי המילואים. זה מה שהוא כתב לי. זה, מה שנקרא, חבר שהיה שם לפני כמה ימים.
עכשיו אני מקריא לך – זה כבר פורסם – קצת יותר על הקרב הזה, מדברים שפורסמו בתקשורת: שמונה דקות חלפו מהרגע שלוחמי גדס"ר 55, צנחנים במילואים, פשטו על העיירה הסורית-סונית בית ג'ן, 11 ק"מ מגבול ישראל – עד שראש חוליית המחבלים הוצא ממיטתו באמצע הלילה ונאזק על ידי חוקרי יחידה 504 של אמ"ן. איתו נעצרו עוד שני פעילים. המבצע קיבל תפנית אלימה ביציאה החוצה עם שיירת ההאמרים. עשרות מחבלים פתחו באש מכל עבר. שישה לוחמים נפצעו, שלושה מהם באורח קשה. עליהם הוא אמר שהם יצאו מכלל סכנה.
הם עשו שבועות של הכנות ומודלים. ראש התארגנות הטרור של ארגון אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה, שהוציא פיגועים נגד מוצבי צה"ל, היה בביתו עם אחיו. עד לפני כמה שנים זו הייתה פעולה של סיירת מטכ"ל, לא פחות, ולא היינו יודעים עליה; במלחמה הזו אנשי המילואים עושים את זה.
אני לא נכנס לכל הפרטים. הם הגיעו, כמו שנאמר, בצורה רכובה, עם טנקים קרובים, עם זיקים באוויר, מסוקי קרב. המבצע השקט הפך לגלוי כשברשת הקשר הגדודית הכריזו: "ג'וני בידינו". התחלנו להתקפל – אומר הסמג"ד – אחרי זה שמענו ירי ספורדי די מרחוק. הפעלנו את המעטפת החטיבתית, ואז התחילו להגיע מחבלים ופתחו עלינו באש. עשרות מחבלים יורים ממקלעים ומנשק קל. הראשונים להיפגע הם לוחם וקצין מחוליות הסגירה. מי שמזנק לעברם הוא מ"פ שמפקד על הפעולה. הוא נפצע באורח קשה כשהוא הסתער – אני מדגיש, מ"פ במילואים. אחר כך הסגן שלו ומפקד הצוות נפגעים גם הם.
מי שמחליף אותם הם הפקודים שלהם במילואים, לוחמים שתפסו פיקוד, הכווינו כוחות וניהלו לחימה מטווח אפס, כאילו הם בח'אן יונס או במחנה הפליטים של שכם. בין 13 ל-20 מחבלים חוסלו. ששת הפצועים פונו. הקרב עבר לדעתי מתחת לרדאר הישראלי. נכון, בסוף השבוע הרמטכ"ל ביקר אותם, גם ראש הממשלה, ודיבר עם הפצועים – אחד הפצועים הוא סטודנט בן 25 שהיה בשירות מילואים, כאמור. גם אחיו התאום וגם הוא נלחמו בסוריה.
אדוני, למה טרחתי להקריא את הקרב הזה כולל העדויות של החבר? כי אמרתי, גבעת חלפון אינה עונה הוא סרט פאר, אבל מה – הוא תיאר מילואים של פעם, של לפני 50 שנה, וכבודו במקומו מונח. מאז, המילואים ובמיוחד ממלחמת חרבות ברזל הם לא רק בחזית הלחימה. שוב, מה שנעשה בסוריה לפני כמה ימים הוא מבצע שפעם סיירת מטכ"ל הייתה עושה אותו. הייתה עושה אותו ומתכוננת אליו חודשים. חטיבה 55 של הצנחנים, שגם עכשיו במילואים בסוריה, נמצאת שם – סליחה על הביטוי – על הדרך שולפת שני מחבלים בכירים מהבית שלהם, קרב מול עשרות מחבלים פנים אל פנים, שישה פצועים שגם עכשיו בבית החולים. למה אני מספר לכם את זה? כי זה קשור ישירות לחוק הזה. כי שבוע אחרי שבוע - - -
כן, כן, אני מסכים איתך. אני יכול לומר לך שבכוונה לא הבאתי לפה את התחקיר הצה"לי אלא רק את הדברים הפומביים.
יש פה מה ללמוד, אבל שוב – תמיד אומרים שלקרב גבורה תמיד יש גם הקשרים של מה היינו עושים טוב יותר, או איך היינו מתכוננים טוב יותר. אבל בסוף בסוף – תראה, הייתי מג"ד של גדס"ר 646. נכנסתי במקביל לגדס"ר 55 למבצע – לא משנה איזה – יותר מפעם אחת. אני מכיר את החבר'ה, מכיר את הלוחמים. דרך אגב, אח של ניר ברקת היה מג"ד במקביל אליי, הוא גדס"ר 55, אני גדס"ר 646. אני יכול להרגיש כמעט את הזיעה של החבר שלי מ-55 בווטסאפ שהוא תיאר לי עמוק משם.
שוב, למה אני מביא את הדברים כאן ומוציא עליהם זמן כנסת יקר? כי, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שאפילו עכשיו, אחרי שנתיים ורבע של מלחמה, הפנמנו את השינוי של מקום המילואים במדינת ישראל. זה 180 מעלות מגבעת חלפון – לא 360. זה הכי הכי הכי מסוכן ומקריב שיש. זה הפוך מהשתמטות, זה הפוך מגבעת חלפון.
ועכשיו אני שואל אתכם באמת – יש פה הזדמנות להישג לממשלה. עוד מעט יעלה לפה שר תורן כזה או אחר, אני לא יודע אם סטרוק או לוין או מישהו אחר, ויסביר לי למה לא צריך את זה, כי עושים את ההוא, ובעצם כבר חוקקנו ודאגנו – לא. לא חוקקנו מספיק, לא דאגנו מספיק. הרבה מהדאגות למילואים הן רק הוראות שעה. ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, אני אשאל אותך שאלה יותר רחבה: מתישהו – בעוד חודש, בעוד שלושה או שישה חודשים – נלך לבחירות. ואז ישאלו אתכם, אותך, אותנו, הבוחרים: מה עשיתם? סכמו לנו קדנציה, זו לא קדנציה קצרה, קדנציה כמעט מלאה. יש פה אפשרות להישג, תיקון לפקודת מס הכנסה שנותן פטור ממס הכנסה לחיילי מילואים. זה לא איזה תיקונון, זו לא זכות קטנה. ממשלת ימין על מלא מלא, שלוש שנים של קדנציה, והרביעית התחילה. מינויים – יש. ג'ובים – יש. אבל הישגים, הישגים – לא שמאלנים, לא חילונים, אין פצ"רית, אין יועמ"שית, אין תירוצים, אין סיפורים. אל תגיד לי, שינינו את השיח; אל תגיד לי, התחלנו תהליך; אל תגיד לי, בג"ץ לא נתן לנו. באנו לעבודה – מה עשינו? הכלכלה – לא, אדוני היושב-ראש, המחירים יורדים? לא. השכר עולה? גם לא. המשק צומח? ממש לא. בחינוך – מה קורה בחינוך? המצב של ילדי ישראל השתפר? הרי אפילו ועדת חינוך אין. משרד חינוך מתפקד? בטח שאין. הפערים הרי רק גדלו.
אתה יודע מה, משילות – נושא נורא חשוב, הכריזו עליו לפני הבחירות. פשיעה – הפשיעה עלתה או ירדה? עלתה, בכל המגזרים, דרך אגב. שלוש שנים – ואפס תוצאות. תאונות דרכים – ואללה, הממשלה תגיד: זה חשוב לי. יש לנו מאות הרוגים, עשרות אלפי פצועים בשנה. מה מצבנו בשלוש השנים האחרונות, התקדם או ירד? יורד.
אתה יודע, אני מחובר לקבוצות של ליכודניקים – אתה יודע, פעם הייתי מצביע ליכוד, עד גיל 40; עבר לי – והיו פעם סטיקרים: הליכוד הוא בלב, הליכוד הוא בראש. אתה בטח מכיר את הסיסמה. שמישהו שיש לו סטיקר כזה בבית יגיד מה הליכוד עשה בלב או בראש, כי בנתונים התשובה היא כלום. שלוש שנים של שום דבר. ואני אומר כאן, יש הצעת חוק שיכולה להיות הישג – לא רק לי, תהפכו אותה לממשלתית, תגבשו אותה. אבל אם אין כלכלה ואין משילות וגם אין ביטחון, ומשרתי המילואים נושאים בנטל, והדבר היחיד שמבטיחים להם ב-2026, אדוני היושב-ראש, זה עוד נשיאה בנטל, עוד חודשיים, חודשיים וחצי של מילואים – אז לא הגיע הזמן, חבריי בקואליציה, כמו ש-12 מתוככם שתו מיץ אומץ ומצאו את עמוד השדרה שלהם - -
תודה עליזה. - - בנושא חוק הגיוס, אולי הגיע הזמן לעשות את זה גם בנושא אנשי המילואים? אין לנו אנשי מילואים אחרים, אין מי שיחליף אותם, אז בואו לפחות נתגמל אותם.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, כשהאולם עוד היה ריק, תיארתי כאן – אפשר שקט, אדוני היושב-ראש? תיארתי כאן קודם היתקלות קשה מאוד שבה נפצעו שישה קציני וחיילי חטיבה 55 לפני כמה ימים בסוריה. גברתי השרה, כאן בחוק הזה אני מציע תיקון אמיתי, שדואג להרבה מאוד אנשי מילואים, שמנסים גם לעבוד, גם ללמוד, גם לגדל משפחות וגם לשרת את המדינה.
דיברת בצדק על המשפחות השקופות, גברתי השרה סטרוק. אז אתמול בערב, שתדעי, ביקרתי שתי משפחות כאלה. מה זה ביקרתי? הלכתי להביא להן ארוחת ערב. יש לנו תורנות קהילתית, והכנו אשתי ואני ארוחת ערב, והלכתי להביא להם. דפקתי בשתי דלתות אצלנו ביישוב, נכנסתי הביתה; בבית אחד יש שלושה ילדים, בבית שני יש חמישה ילדים. האישה לבד כבר חודשים ארוכים, מחכים שהאיש יחזור ממילואים. הבאתי ארוחת ערב, פתק קטן של מילה חמה. מה אני אגיד? זה המעט שאפשר לעשות.
אבל עכשיו, גברתי השרה, אני פונה אליכם כממשלה – אתם הממשלה. אם אנחנו לא דואגים למשפחות המילואים – תדאגו; אם אנחנו לא דואגים מספיק לאנשי המילואים – תעשו. את יודעת, הזכרת את נשות המילואים – מעניין, אבל לוועדת החוץ והביטחון הגיעו אתמול נשות מילואימניקים, ומה הן אמרו? חברים יקרים, לפני שאתם מרימים יד בעד המשך ההשתמטות החרדית, תסתכלו עלינו, עלינו, נשות המילואים. עמדה שם מישהי ואמרה: אני, האיש שלי הולך להיעדר עוד 70 יום השנה, ב-2026, כי יש פה מישהו שהילד שלו, שהוא בן 20, לא משרת.
אז בסוף זה אותו דבר. חוק הגיוס כרגע, שהוא חוק השתמטות, מביא לזה שב-2026 אנשי המילואים ישרתו עוד 70 יום. זה קשור אחד לשני. אי-אפשר להסתובב ביד אחת ולומר "אנשי המילואים", "אנשי המילואים", וביד השנייה להרים את האצבע בעד חוק השתמטות. זה לא עובד. אז יפה שהעברתם 1,000 שקלים, השרה סטרוק, זה מצוין. אני מציע פה עוד אלפי שקלים.
ואני אומר לכם, כל שר, כל ח"כ, כל חבר קואליציה מהציונות הדתית שירים את ידו בעד המשך ההשתמטות – אנחנו יודעים, הציבור לא יסלח לו. הציבור שלנו לא יסלח למי שלא ידאג לאנשי המילואים שלנו. תודה רבה, ואני קורא לכם לתמוך בחוק.
1,557 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.