הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

שוב שלום, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת.

אין לי הגבלת זמן, נכון?

חברות וחברים, זה עשרות בשנים, לא משהו חדש, שמדינת ישראל עדיין לצערי שוק ריכוזי. ובשוק הריכוזי הזה, בתוכו – אני מסכים איתך חבר הכנסת פורר – יש כמה גופים ששולטים היטב ביבוא וביצוא בישראל, קוראים להם מונופולים. והמונופולים עושקים את הציבור הישראלי עשרות בשנים.

למה? כי הם יכולים. והדרך להתמודד עם הדבר הזה, ואגב, אנחנו מסכימים עליו, זה תחרות, תחרות ותחרות. אני רוצה רגע לדבר על שלושה היבטים: היבט אחד, ההיצע; השני, הביקושים, והשלישי זה תשתית.

אתה תרשה לי להגיד מה שאני רוצה.

כשר הכלכלה אני אציג בדיוק - - -

חבר הכנסת פורר, ברשותך אני הולך להציג מה עשינו ומה אנחנו עושים בכל אחד מהתחומים. לא תיאוריה, פרקטיקה. אז כמובן בצד של ההיצע העברנו כאן, בהסכמה רחבה מקיר לקיר, כל הכנסת תמכה ברפורמה של "מה שטוב באירופה טוב לישראל". מה הרעיון? הרעיון המרכזי שממישנו הוא לאפשר לכל מה שנמכר באירופה - - -

תודה רבה.

חברים, הרפורמה מתבצעת בהתאם לחקיקה המדויקת שהתקבלה בוועדת הכלכלה, המדויקת, לפי כל לוחות הזמנים. זה נפרס על כמה שנים בהסכמה, חלק כבר נפתח לחלוטין ואנחנו כן רואים עצירה מסוימת בגידולים במחירים. גם אני רוצה לתת לכם כמה דוגמות של תחומים שבהם הייתה ירידה משמעותית.

למשל, מחיר הצעצועים ירד ב-34%. מכונות כביסה – 24%, כיסאות אוכל, אופניים, דברים נוספים. וגם מי שישאל ויתחקר את קרפור, שיודעת להביא מוצרים בזול מאירופה - -

- - לשמחתי הרבה, אנחנו רואים בתחומים שבהם הם מצליחים להביא מוצרי צריכה, כקניינים שיודעים להביא מוצרים משמעותיים מאירופה, הם יודעים למכור את המוצרים שלהם במחירים שהם בין 30% ל-60% יותר זולים. אנחנו רואים, תכלס, תזוזה מהמותגים הרגילים, הקלאסיים, הישראליים, למותגים חדשים, אירופיים, שהם לא פחות מוצלחים, באירופה.

בצד של ההיצע אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, החקיקה שקידמנו עובדת בול לפי התוכניות. עכשיו אני תמיד נותן דוגמה לכך שאם אתה שם אריה בכלוב 15 שנה, ואתה מוציא את הכלוב, לעיתים האריה חושב – הוא מתנהג כמו שהוא בכלוב. האתגר שיש לנו זה לעודד את המגזר הפרטי ללכת ואכן להביא יותר ויותר מוצרים – כי היום הם יכולים. עכשיו, אני מדבר איתם והם אומרים: אדוני השר, אנחנו צריכים למצוא קניינים אירופים, לעשות איתם הסכמים לטווח ארוך, אנחנו רוצים לעשות פיילוטים בהתחלה על מנת לוודא שאנחנו אכן מצליחים. התהליך הזה הוא תהליך עסקי שהתחיל, והוא נע רק לכיוון אחד. ומי שמחפש קיצורי דרך, פלסטרים, אין לכם שום רעיון אחר מאשר מה שהעברנו. אנחנו עכשיו נכנסים לתהליך של "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל". גם את זה התחלנו להניע. וכל התוכניות שהעברנו בכנסת, כולן ללא יוצא מן הכלל עומדות בלוח הזמנים. זה בצד של ההיצע.

עכשיו בואו נדבר על הצד של הביקושים. בצד של הביקושים אנחנו רואים עדיין שהמונופולים לא ממהרים להוריד מחירים, ואנחנו ניכנס. בקרוב נציג יוזמה חדשה של המשרד שלי, אני לא רוצה יותר מדי לפרט, שהמטרה שלה לייצר תחרות בין הקמעונאים, להביא לנו סל שירותים זול, שנוכל לקדם גם את הצד של הביקושים. היעד שלנו זה לשכנע את הציבור לתגמל את מי שנותן לו סל שירותים נמוך ככל שניתן במחיר. זה הצד של הביקושים. אז אנחנו לא מסתפקים בצד של ההיצע, אנחנו גם מתחילים לעבוד בצד של הביקושים.

עכשיו בואו נדבר על מספר דברים בתחום התשתית. כשאני נכנסתי לתפקיד – יש לי כ-13 כפופים ברמת מנכ"ל. המקום שבו אני ניגשתי וביקשתי ממיכל כהן ברשות לתחרות לפנות את מקומה, זה המקום שבו מדינת ישראל חייבת לשדרג את השיניים ואת היכולת של הרשות לתחרות לפעול ולהיות גורם מאיים על עסקים שעוברים על החוק. תיאום מחירים נהיה דבר שבשגרה. תהליכים בתחום המונופולים – לצערי הרב, עם יד על הלב, שם יש לנו פער. אז אני ביקשתי להחליף אותה.

אני מייד אגיד, אני מבקש - - -

אני לא רוצה להחזיר לך כגמולך, אבל כמי שקצת מכיר את התחום של העסקים – יש כאן אנשים שבאמת מפטפטים, אבל זה לא המשרד שלי, שעוסק בעשייה כל היום - -

- - ועוסק גם, ככל שאנחנו יכולים, בלהתמודד עם המונופולים שצריך לפרק.

יש לי זמן, אז זה בסדר.

תודה רבה. אז אני אומר לכם, עם יד על הלב, שלנהל אני יודע. וכשיש לנו בעיית ניהול באחד המקומות החשובים ביותר בתחום האכיפה, שזו כל הזרוע החשובה ביותר של ממשלת ישראל, שלנו בכנסת – היא לא מתפקדת, היא אולי נוגעת בקצה הקרחון. וככל שתהיה לנו – כמו בארצות הברית, כמו במדינות אחרות – רשות לתחרות שהיא האימה של העסקים שמפחדים לעבור על החוק, כך אתם תראו שאכן נצליח לפרק את המונופולים במקטע הספקים ובתחומים אחרים, ולשם אנחנו צריכים זרוע חזקה.

אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מה עוד גיליתי בתהליך הזה, ואני מקווה שחברי הכנסת, גם באופוזיציה, מסכימים איתי. היום הפקידות הבכירה במדינת ישראל לא חייבת לאף שר שום דבר. אלף אנשים שמונו, כמו מיכל כהן, באמצעות הנציבות, אלף אנשים שמונו ב-15 השנים האחרונות ואחד לא פוטר. הם לא חייבים כלום לשרים, כשאנחנו בשלטון וכשאתם הייתם בשלטון. הם לא חייבים לבוא לעבוד, הם לא מחויבים לתוצאה, והדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת ופוגע לנו ביכולת שלנו להביא הישגים לעם ישראל.

אני מפציר בכם שגם בנושא הזה, שלפחות יאפשרו לנו – והיועצת המשפטית לא אפשרה לנו לקיים ועדה, אפילו אחת, בשביל לדון עניינית אם נכון או לא נכון לשלוח הביתה מישהו שלא מביא סחורה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה רגע לתת איזשהו סיכום קצר.

לשמחתי הרבה, חבריי גם בקואליציה וגם באופוזיציה, מסכימים שהדרך הנכונה היא לטפל בהרחבת התחרות. זה מה שיביא את המונופולים להוריד מחירים, זה מה שיביא לנו יותר מגוון, יותר מנעד. והחקיקה שסיכמנו עליה ביחד – מה שטוב לאירופה טוב לישראל – עובדת לפי התוכניות.

אתה פשוט מדבר סתם. נו, באמת, עם כל הכבוד.

אני אומר לך שהחקיקה - - -

טוב.

החקיקה שסיכמנו עליה מתקדמת בהתאם לסיכומים של הכנסת. והזמן שבו העסקים מאמצים אותה – זה לוקח את הזמן שלו. אנחנו לא יכולים לכפות על המגזר העסקי לעשות פעולות. אנחנו יכולים לעודד אותו לעשות פעולות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. יבואו ויגידו לכם היבואנים, היצואנים, לשכות המסחר, התעשיינים שעובדים איתנו יד ביד, שהם מבינים שמה שאנחנו עושים זה הדבר הנכון. ואם מישהו מדבר סתם ולא לעניין, לצערי הרב, זה סתם ניסיונות הניגוח שלכם שאין להם מקום.

אדוני היושב-ראש, אני באמת מציע, באמת מציע, במקום סתם לדבר, במקום סתם – אני מסכים שעדיין הסל גבוה – לא כפי שתיאר חבר הכנסת, לא כמו שהוא תיאר, המספרים הרבה יותר נמוכים, יותר קרובים ל-15% מעל הממוצע. הוא קצת הגזים במספרים שלו. אני מציע לכולנו לשנס מותניים, ואם יש כאן למישהו רעיון שלא שמעתי עליו, גאוני, חדש, שאני לא מכיר, אתם יכולים גם לפנות אליי, אבל אין לכם. תודה רבה.