הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לכישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הממשלה שלכם מצאה כל הזמן במי לתלות את האשם.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הממשלה שלכם נכשלה בכל כך הרבה תחומים, שקשה לברור את המוץ מן הבר, ולהגיד שזה הכי חשוב או שזה הכי חשוב. כי ממשלה שתחת שלטונה נכבשו יישובים, תחנות משטרה, נטבחו – קשה למצוא תחרות בכישלונות. כמובן שעל הטבח צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית.

אבל ישנו כישלון שקט, אדוני היושב-ראש, כישלון שלא מדברים עליו, כי כל הזמן זורקים כותרות וזורקים סאונד-בייטים של כל מיני נושאים שיעשו הרבה רעש בתקשורת. אז לא שומעים את הרעש – או יותר נכון, את השקט – של הציבור הישראלי שהולך לסופר ומתחיל לברור אם הוא יקנה ארבעה תפוחים או חמישה תפוחים; אם הוא יכול לקנות את מוצרי המזון שהוא קנה לפני שנתיים או לא. ואני אומר לך, אדוני השר, מעבר למספרים הבלתי-אפשריים היום של אזרחי ישראל שנשענים על שירותי רווחה, גם האזרחים העובדים, כששני בני הזוג עובדים, שהיו רגילים להתפרנס בכבוד ולשלם את המשכנתה כסדרה ואת הסופר כסדרו, נכנסים היום לסופר ולא יכולים למלא עגלה. מה שאנחנו קנינו בסופר לפני שלוש שנים בקנייה גדולה ב-800 או 900 שקל – לא תצא עם אותה קנייה בפחות מ-1,300 או 1,400 שקל. כל מי שעושה קניות יודע את זה. כולם מכירים את המציאות הבלתי-אפשרית הזאת של זינוק המחירים.

והממשלה, בשתיקה רועמת, בחוסר טיפול משווע, בכל פעם מוציאים איזה ציוץ – גם אתה, אדוני השר, מודיע שאתה תוריד את המדבקות עם המחירים, ואתה תשים בחקיקה משהו אחר שיגיד את המחירים על המדפים. לא עשית לא את זה ולא את זה. זאת אומרת, לא הלכת עד הסוף במהלך של הורדת המדבקות, שיש לו משמעויות כלכליות, עם חיוב לשים את המחירים האחרים. נפסקה האכיפה לחלוטין. ואני אומר לך, אני עושה קונה במכולת אצלנו. אני הולך למכולת, ואני עושה גם את הקנייה באינטרנט. אגב, אני מעדיף לקנות באינטרנט, כי באינטרנט עוד יש לי את המחיר. אתה הולך היום לסופרים – אין מחיר. האזרח לא יודע בכמה הוא קונה את המוצר, וזה פשוט לא מעניין אתכם. אז גם את הרצון של האזרח, כשהוא רוצה להיות צרכן חכם – לא שיש לו יותר מדי אלטרנטיבות, כמובן, כי שוק המזון במדינת ישראל נשלט כמעט לחלוטין על ידי מספר קטן מאוד של ספקים ששולטים ביותר מ-50% משוק המזון. אתם לא עוסקים בזה בכלל.

ואם כבר היה משהו שעבד, ביטלתם. אם כבר, אנחנו, מה שנקרא, הוצאנו לכם את הערמונים מהאש, והעברנו את הרפורמה בחקלאות בקדנציה הקודמת – שהחלה בהורדת מכסים על פני חמש שנים והייתה צריכה להיות מושלמת בזמן הזה, לצד תמיכה ישירה בחקלאים כדי לשמור על החקלאות הישראלית – באה הממשלה הזאת, ביטלה את התמיכה הישירה וביטלה את הורדת המכסים, ובא לציון גואל. בואו נשלם יקר יותר בסופר, איזה יופי.

אדוני השר, לפני כעשור מדינת ישראל הייתה יקרה יותר ממדינות ה-OECD. היא הייתה יותר יקרה בבערך 15%. ב-2024 היא כבר הייתה יותר יקרה בלמעלה מ-40%. אנחנו נמצאים בשליש העליון של מדינות ה-OECD מבחינת רמת מחירים כוללת – מזון, דיור, שירותים מקומיים.

איפה אנחנו נמצאים במצב טוב, היושב-ראש? אנחנו נמצאים במצב טוב רק בתחומים תחרותיים – אלקטרוניקה, תקשורת. שם אנחנו יחסית במצב טוב. הלחם המלא בישראל יקר ב-82% יותר מבמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה וספרד, גם מבחינת כוח קנייה. מחירי המזון גבוהים ב-51% בממוצע ממחירי המזון באיחוד האירופי ובכ-37% ממחירי המזון במדינות ה-OECD.

עכשיו, הכול מספרים. גבוה ב-50%, גבוה ב-37% – אדוני השר, אי-אפשר להסביר את המספרים האלה לאימא שהולכת עם הילדה שלה בסופר וצריכה להוציא מוצרים מהעגלה כי אין לה כסף, כי היא לא יכולה לקנות את מה שהיא הייתה רגילה לקנות לפני שנתיים עם אותה משכורת, עם אותה הכנסה. אז באמת, מעבר לכל מיני הודעות יח"צ של כאילו רפורמות שאתם מעבירים, דה פקטו כמעט שלוש שנים שאתם יושבים על הכיסאות שלכם בממשלה, וחוץ מלהצליח באמת לשבור את כל השיאים מבחינת יכולות התעופה של השרים לחו"ל לא הצלחתם לעשות כלום בהורדת המחירים לצרכן. לא הצלחתם לעשות כהוא זה כדי שהאזרח שקם בבוקר, שעובד, שמשלם מיסים, שגם עושה מילואים, יוכל ללכת לסופר ולקנות אוכל לילדים שלו. ואת זה, כדי להבין בדיוק את הכשלים שלכם ובמה צריך לטפל ואת מה צריך לפרק, כי אתם לא עושים את זה, צריכה לעשות הכנסת. והדרך לעשות את זה, אדוני היושב-ראש, היא בהקמה של ועידת חקירה פרלמנטרית. תודה, אדוני.