קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הכנסת, אני אתייחס בקצרה לנושא של השאלה שהייתה כאן קודם, סגן השר אלמוג לגבי האקדמיה ואוניברסיטת בן גוריון. אני אתייחס רק בקצרה כאיש אקדמיה. מה שעשה השר אלמוג הייתה התנהלות ביריונית. כאחרון הבריונים שנכנס לתקוף. תקפו שם ונכנסו לכיתה שבה לימד המרצה. לא משנה עכשיו, אין לי עמדה לגבי המרצה, אבל את האקדמיה ואת האוניברסיטה צריך לכבד. זה קמפוס באקדמיה, ואנחנו אומרים את זה גם בערבית, (אומר בערבית: קמפוס באקדמיה) שצריך לכבד אותו ולתת לאקדמיה להתנהל, כי זה המבצר האחרון במדינה של דמוקרטיה.
לענייננו, לגבי הנושא של רעידות אדמה. האמת היא שזו לא ההצעה הראשונה לסדר-היום שמוגשת בנושא רעידות אדמה. במדינה כאן נזכרים אחרי שהדברים קורים. כשיש שיטפונות, נזכרים שיש חורף, שהחורף יגיע ואז יש שיטפונות. ואז נזכרים למה לא הכינו את התשתיות לגבי שיטפונות. אותו דבר כששומעים שקורית רעידת אדמה בארץ או במקום אחר, והיא מגיעה אלינו כמשהו קל, אז נזכרים שהרבה בניינים במדינה לא מוכנים מבחינה תשתיתית לרעידות אדמה.
ואם נדבר בכלל, בהצעה כתוב שמעל 800,000 דירות לא מוכנות לרעידת אדמה וצריכים לחזק אותן. ואם נדבר על החברה הערבית, המצב עוד יותר חמור. לפי מדענים – אמרו שברגע שתהיה רעידת אדמה חזקה בצפון, רוב הנפגעים – מי שייפגע הכי קשה, זו החברה הערבית, היישובים בחברה הערבית, גם מבחינת תשתית, מבחינת בניינים, וגם מבחינת נפגעים, וגם מבחינת ההתאוששות. יכולת ההתאוששות של היישובים הערביים תהיה גם קשה, ותהיה האחרונה.
למה זה קורה? כי המדינה לא משקיעה מספיק בהכנת התשתיות של היישובים והמבנים שצריך לחזק לרעידות אדמה. לפי הנתונים, רק 3.5% מהמבנים שצריכים לחזק אותם חוזקו. בבתי הספר ובמוסדות לחינוך, רק 5% ממוסדות החינוך חוזקו. אותו דבר בבתי חולים: מעל 60% מבתי החולים שאינם מוכנים לרעידות אדמה. זאת אומרת, המצב במדינה מבחינת המוכנות לרעידות אדמה הוא לא טוב. כדי להכין את המוסדות ואת המבנים ולחזק אותם – זה הכול כמובן תלוי בתקציב. זה דורש תקציב. זה דורש הכנה בתוך היישובים עצמם, הקמת צוותים שיכולים לטפל במקרה שמתרחשת רעידת אדמה.
ומשפט אחרון. כל עוד האחראים בממשלה, וכל עוד הממשלה, ממשלת סמוטריץ', בן גביר ומאי גולן קיימת, אי-אפשר לטפל ולעשות שום דבר לטוב במדינה. תודה רבה.
338 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.