קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, לפני הכול, אנחנו לא שוכחים שיש עוד שלושה חטופים חללים בעזה. אני מתפלל ליום שאני לא אלבש חולצות של חטופים בכנסת, ונשארו רק עוד שלושה, במאמץ לאומי ונחישות להביא אותם לקבר ישראל. היום אני לובש את החולצה של רן גואילי, בן 24 בנופלו, בנם של טלי ויצחק ואחיהם של עומרי ושיר, לוחם יס"מ נגב במחוז דרומי של המשטרה. נפל ב-7 באוקטובר בקרב ההרואי בקיבוץ עלומים, וגופתו נחטפה לעזה. רן היה שם עם הילדים של הרב שמואל סלוטקי, נועם וישי סלוטקי, גיבורי ישראל, משפחה מדהימה. אנחנו מתפללים שנצליח להחזיר את רן לקבר ישראל.
אדוני היושב-ראש, פעם ראיתי אותך צעיר, רק עלית לארץ, באת לסמינר מנהיגות, לפני שהקמת את עמותת הנני. היית בבני עקיבא, ובני עקיבא פתחו דלת לעולים מאתיופיה. אמרתי, ייקח זמן עד שבחור אתיופי יתחתן עם אישה אשכנזית, אבל אמרת לי, כבר יש כאלה שעשו את זה. בני עקיבא שינו את חייך, ובני עקיבא שינו את חיי. הליכה לחוגי סיירות שינו את חיי. לא הלכתי לבית ספר, עזבתי ארבעה תיכונים. אנחנו גדלנו בדור שהמדינה ידעה לתת חינוך בלתי פורמלי, לדעת לתת – דנינו, אני רוצה שתקשיב לי לדבר זה. כשאנחנו היינו צעירים היה שיקום שכונות. היה כסף למתנ"סים לעשות חוגים בזול וקייטנות ותנועות נוער לכל ילד; היום חינוך בלתי פורמלי נהיה בתשלומי הורים. מעל 90% מהעלויות של חינוך בלתי פורמלי מושת על ההורים. עיריות עשירות שיש להן ארנונה שאיננה למגורים, שיש להן ארנונה עסקית, ארנונה מבסיסי צבא, מממנות את המתנ"ס, מסבסדות חוגים, מסבסדות קייטנות. אבל 200 עיריות שאין להן כסף, אין להן ארנונה שאיננה למגורים – נאבקות לקיים מתנ"ס, נאבקות לקיים חוגים, נאבקות לקיים תנועות נוער, קייטנות.
עכשיו, משרד החינוך עשה דבר גדול – איפה שר החינוך? איפה הוא?
אחלה מיקום. אדוני שר החינוך, אחד הדברים היפים שמשרד החינוך עשה לפני כמה שנים – עיגן את תקציב רכזי הנוער בעיריות, השתתף בעלות שלהם, וקבע סטנדרט איך יהיו רכזי נוער. משרד החינוך, יש לו את מינהל חברה ונוער. משרד החינוך מושקע בחינוך הבלתי-פורמלי כרגולטור. יש לו גם חברה ממשלתית, את החברה למתנ"סים.
אבל אתה בודק אם ישנה אפשרות שווה לחינוך בלתי פורמלי בישראל, אם ילד שנולד למשפחה בשכר מינימום יוכל לקבל שיעור במוזיקה, חוג בספורט, קייטנה, תנועת נוער – התשובה היא לא. התשובה היא לא, האחוז שמשתתף בחינוך בלתי פורמלי הוא נמוך, הוא יכול להיות 20%- 30%. יכול להיות ש-70% מילדי ישראל לא מקבלים הזדמנות שווה לדבר שישנה להם את החיים.
כשהיינו ילדים, תנועות הנוער אספו אותנו מהרחוב ואמרו: בואו לנוער הדתי והנוער העובד והלומד, בואו למחנה קיץ; מסעודה ואליהו ביטון לא שילמו כסף. אחרי זה בני עקיבא אספו אותנו מהרחוב, ואמרו: בואו לבני עקיבא, ומסעודה ואליהו ביטון לא שילמו כסף. היום תנועת נוער עולה קרוב ל-3,000 שקל לילד. תנועת נוער משנה את הילד וגורמת לו לאהבת הארץ, גורמת לו ללכת לשירות משמעותי בצה"ל ומאפשרת לו חוויה של הנהגה וחוויה של הדרכה ומפגש.
עם מי נפגשתי, אדוני היושב-ראש, כשהייתי ילד? המדריכה שלי ברחביה לקחה אותי לשבת ברחביה, והמדריכה שלי בקריית שמונה לקחה אותי לקריית שמונה. ראש העיר של בית שמש הייתה הקומונרית של קריית גת, ועשינו שבת בקריית גת. ככה נחשפנו, ככה נפגשנו, וככה נפתחו לנו העיניים וקיבלנו הזדמנות שווה לחינוך בלתי פורמלי.
היום, אני אומר לכם שיש משבר, והדבר הזה נהיה מתנה למי שיש כסף. האם מדינת ישראל רוצה שחוג סיירות, שחוג מוזיקה, שחוג כדורגל יינתנו רק למי שעשיר? בא אליי מישהו, מנהל מתנ"ס מערד, מסכן, יש לו גירעונות והלוואות. הוא אומר לי, מיכאל, איך אני אעשה חוגים? אמרתי לו, כמה גירעון יש לך? אמר, איזה מיליון, שניים. אמרתי לו, תעשה גירעון – במקום 2 מיליון תעשה 2.2. אומר לי, אבל אני נגד גירעונות. אמרתי לו, גם אני. הייתי מנהל מתנ"ס, קיבלתי גירעון 3 מיליון שקל, כיסיתי את הגירעון על פני עשר שנים, סידרתי את המתנ"ס שלי. אבל למה מותר לך לעשות 200,000 שקל גירעון? כי תעשה פרויקט של להפוך חלום של ילד אחד למציאות. תודיע בערד – ויעיד על זה מנהל המתנ"סים בערד שהיה אצלי בכנסת – תודיע בערד שכל ילד בערד שרוצה חוג, יגיע לחוג. אנחנו נמצא את הכסף. למה? כי חוג הוא הזדמנות שווה, יסודית, בסיסית; כי הילד הולך עם תשוקה לחוג, הילד אוהב את המוזיקה, אוהב את הכדורגל. זה משפיע אחר כך על בית הספר, יש לו דימוי עצמי, הוא חווה הצלחה. הוא אמר לי, מיכאל, אני עושה את זה, לקחתי סיכון על 200,000 שקל, אני אסדר את בעיית הכספים של המתנ"ס. אבל אנחנו השארנו אותו לבד, את מנהל המתנ"ס בערד, לא גיבינו אותו.
עכשיו, שר החינוך יכול להגיד לי בצדק, מיכאל, צורכי עמך מרובים. כמו שבאו לדוד המלך, ואמרו לו, דוד המלך - - -
מי? אנחנו אנשים מאמינים, כתוב בתלמוד. באו לדוד, אמרו לו - - -
תנאים, מה יש לך? תנאים זה ראשונים, ואחרי זה האמוראים. המשנה זה התנאים, ואז האמוראים. אבל הברייתות זה סבוראים. תגיע אליי, נאור, לשיעור בדבר הזה.
לא, כתבו את זה גדולי עולם, גדולי הדור שלנו כתבו אותם.
אבל כתוב על דוד המלך – אני מבקש להוסיף לי שתי דקות על דבר התורה הזה.
אמרו לדוד המלך – שר החינוך – צורכי עמך מרובים.
הוא אומר להם, לכו, התפרנסו בגדוד. אז הם עונים לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו. דהיינו, חסרים משאבים. אני מבין, שר החינוך, שחסרים משאבים. אני אתן לך דוגמה איך אפשר לתקן, להתחיל תיקון. הגיעה אלינו עמותה בשם לטם, שמוציאה לטיולים 50,000 ילדים עם צרכים מיוחדים, אותם ילדים עם כיסא הגלגלים, שראינו פה. הגיעו אלינו אתמול לוועדה אימהות משדרות ועוטף עזה, הם אמרו: לא הייתי בטיול בחיים עד שעמותת לטם הוציאה אותנו לטיול.
עמותת לטם, כל המימון שלה מתרומות. היא ניגשה למכרז של משרד החינוך, לא עמדה בו. היא עשתה בג"ץ נגד משרד החינוך – בג"ץ אמר, תשנו את המכרז. שינו – היא לא עמדה בו. עכשיו, המשרד שם איזה 8 מיליון שקל על טיולים, זה מגיע בעיקר לחברה להגנת הטבע. זה טוב, זו מצווה. אבל הילדים האלה עם הצרכים המיוחדים, לצאת לטיול – אין להם סעיף תקציבי. 50,000 ילדים, הכול נסמך על תורמים.
השר, אני יודע שאין לך עכשיו מיליארד שקל לחינוך בלתי פורמלי, את זה אני לא מבקש ממך. העלות של לתקן את העוול הזה היא מיליארד או שניים. לתת למתנ"סים, לתת לבתי ספר, לתת לתנועות נוער, לתת למכינות, לאפשר הזדמנות שווה לכל ילד לקבל חינוך בלתי פורמלי – אין לך את הכסף. יש לי שתי בקשות ממך, אדוני השר: אחת – תקים צוות מחקר ולימוד של הנושא הזה חודש-חודשיים. תגיד, ספרו לי מה קורה, מי קיבל הזדמנות שווה, מי לא קיבל, איפה יש תנועות נוער, איפה אין. אנחנו מממנים תנועות נוער, אז למה ההשתתפות פה ביישוב של סוציו-אקונומי 1, 2 ו-3 הוא נמוך, ובמקום אחר הוא גבוה?
מה קורה בעולם החינוך הבלתי-פורמלי? מה אני כשר חינוך חושב שזה בייסיק של ילד? לקבל קייטנה, לקבל מחנה קיץ, לקבל חוג. אני רוצה לתת את הבייסיק לכל ילד בישראל. אני לא יכול לתת את הכול – אני אתחיל בפיילוט, אני אעשה ערים של הזדמנות שווה לחינוך בלתי פורמלי. אני אתעדף עיר במצב סוציו-אקונומי נמוך, עיר סמוכה לגבול. אני אעשה פיילוט – בעיר הזאת מקבלים חינוך בלתי פורמלי ב-10% עלות של ההורים, ב-20% מקסימום של ההורים – המהפכה הזאת. ויותר לא לדבר על חינוך בלתי פורמלי, כי זאת לא השפה; זה חינוך ערכי, זו הזדמנות שווה להנהיג, זה להיות בתנועות נוער, לפגוש חברים.
אבל אלה עשר הדקות שלי, והפריעו לי לפחות דקה. לא הבנתי.
תודה לך, טלי. אני אמרתי לשר שאנחנו נצביע על זה כדי שנקבל את קולה של כנסת ישראל, מי שיכול – שיצביע בעד החוק הזה. אבל אמרתי לו, זה יגיע להצבעה עוד פעם, עוד ארבעה חודשים. אני רוצה לעשות איתו עבודה יסודית – גם בצוותים, גם בחשיבה, איך מתחיל - -
מצביעים, מצביעים. - - איך אנחנו נביא בסוף מהלך של תיקון.
צדק הוא לא דבר מוחלט, ותיקון של צדק לא קורה ביום. אבל אם המגמה היא אל הצדק או נסיגה מהצדק – אם אנחנו נתחיל לנוע, לתת הזדמנות שווה בחינוך בלתי פורמלי – עשינו את שלנו. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, קודם כול – אני אהבתי המון מהדברים של שר החינוך. אני חושב שהוא מבין את הבעיה, וגם היה רוצה לפתור אותה. הוא רק צריך ממשלה שלמה שתגבה אותו בתקציבים.
שר החינוך, אני הקשבתי לך. בוא תקשיב לי. אמרתי שאהבתי את הדברים שלך, ואני רואה שאתה מבין את הבעיה ואת חשיבותה, אבל אתה צריך ממשלה שלמה שתגבה אותך בתקציבים.
למרות שלא הצלחנו להגיע להסכמה, כי אני פוחד ממה שיהיה פה בארבעת החודשים שיהיו, ואני יודע שקשה לתת תשובות בתוך שבועיים-שלושה. לא נורא שנצביע, נעשה את זה ספורטיבי. אבל עדיין יש לי בקשות ממך, השר: 1. כנס צוות חשיבה, אם ילדים מקבלים הזדמנות שווה לחוג, הזדמנות שווה לתנועת נוער, לקייטנה, למחנה קיץ, אם ילדים בישראל זוכים לזה – מי זוכה, מי לא זוכה, איך נגדיל את המספרים. ברור שתיקון העוול של היעדר מימון של חינוך בלתי פורמלי ייקח עשר שנים. אבל להכיר שזאת זכות יסוד של ילד בישראל לגדול בחברה שהיא נגישה עבורו, בתנועת נוער, בחוג, בקייטנה, במחנה קיץ – זאת זכות יסוד של הילד בישראל.
הבקשה השנייה: כשתכנס את הקבוצה הזאת, אני אשמח גם לבוא לתת מהניסיון כראש עיר, כמנהל מתנ"ס, כאיש חינוך בלתי פורמלי בחברה להגנת הטבע. אני אומר לך שמגלגלים זכות בידי זכאי. זה לא אומר שאתה תוכל לשנות את הכול, אבל כשאתה תשים את החץ – חבר'ה, אם עשינו תקצוב בלתי פורמלי – הרי עשינו תקצוב דיפרנציאלי לבתי ספר שקשה להם; אנחנו הולכים לשנות את התמונה ולהגדיל את ההשתתפויות לאלפי ילדים, למי שלא קיבל הזדמנות על פני שנים.
הבקשה השלישית, היושב-ראש, שאני יודע שאתה לא יודע על זה. לפעמים שרים – פניתי לשר הביטחון על 300 מיליון שקל שלא בוצעו כלכלית לנכי צה"ל. הוא לא ידע על זה. הוא התערב בזה, וכבר הודיע לי שהוא רוצה להביא החלטת ממשלה ביום ראשון על הייעוץ המשפטי לנכי צה"ל. אתה לא הכרת את הסיפור של עמותת לטם – 50,000 ילדים נכים, עם צרכים מיוחדים, שמטיילים, ואין גב במשרד החינוך. אני מבקש, השר, כנס לעובי הקורה, בכמה מיליונים בודדים – מהפכה חברתית בישראל. תודה רבה.
1,608 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.