קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אז אני רק רוצה להזכיר לכולנו שבקיץ האחרון, בתקופת הבגרויות, היינו במלחמת עם כלביא, כחלק ממלחמת התקומה. ובסוף, ההחלטה שלקחנו אז – שהייתה החלטה לא פשוטה, אני חושב שזו הפעם הראשונה אי-פעם שקיבלנו אותה במשרד החינוך, אבל אני חושב שהיא הייתה החלטה נכונה, ונתנה גם מענה למצוקות – הייתה שניתן יהיה להשתמש בציון המגן שכבר הוגש, ולא לגשת למבחנים. אני חושב שזאת הייתה החלטה חשובה שעזרה מאוד, והוציאה הרבה מאוד לחץ. בכלל, אני רוצה לציין, לכל אורך מלחמת התקומה – דרך אגב, אני לא יודע להגיד אם היא הסתיימה. אנחנו מקווים, אבל יכול להיות שנצטרך לחזור אליה.
בעזה עוד לא השלמנו את המשימות שלנו. יש עוד שלושה חטופים חללים שעוד לא חזרו, ואנחנו מחויבים להחזיר אותם. ואתה יודע, זו הזדמנות טובה וחשובה להגיד – להחזיר אותם, גם אור דרור וגם גואילי וגם יש אזרח תאילנדי. אנחנו מחויבים להחזיר את שלושתם.
אני רק רוצה לומר שבעצם לאורך כל המלחמה עשינו מעגלי התאמה – וכמובן, המפונים קיבלו מענים ראשונים. ההתאמות האלה כללו שינוי ציון המשקל השנתי אל מול הציון של הבחינה, תוספת זמן, היבחנות בעל פה מול גורם אנושי בבחינה באנגלית, הקלות במקצועות ההגבר ובליב"ה. והיו הרבה חוזרים. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן עשינו.
לגבי השנה הקרובה, גם פה יש ועדת חריגים. אנחנו לא נותנים הקלות גורפות, אבל יש ועדת חריגים, וכל מי שחושב שהוא צריך לקבל הקלה בגלל מצב כזה או אחר יכול לפנות, להגיש את הבקשה, והיא תישקל ותאושר או לא תאושר לפי הדרג המקצועי. זאת אומרת, השנה אנחנו לא הולכים להקלות גורפות לשום סקטור, לשום מקום. אבל מי שמרגיש שברמה האישית הוא נפגע מ-א', ב', ג', יכול לפנות בצורה מסודרת, ונושא ההקלות ייבחן.
אנחנו עשינו גם הרבה מאוד דברים נוספים במלחמה בשביל לצמצם את הפערים, כולל למידה דיגיטלית מרחוק, קורסים לצמצום פערים בשעות נוספות לתגבור לבגרויות, גם בחופשים. ובעצם הקלנו בכל מה שקשור בנושא תהליכי המישוב וההערכה בעת חירום לאור שיבוש הלמידה.
עכשיו, כמו שאמרתי, אנחנו בחזרה לשגרה וללמידה רציפה ככל שניתן, כולל היבחנות במתכונת מלאה. יש בזה גם מסר חינוכי חשוב, זה חלק הכרחי בחיזוק החוסן והרציפות התפקודית של התלמידים, תחושת הביטחון והמשמעת. תודה.
תראה, אתה בעצם מכניס אותי לתפקיד ועדת החריגים. אני לא איכנס עכשיו, ואני לא אגיד לך על מקרה כזה או אחר. את מה שתיארת צריך להעלות על הכתב, לפנות לגורם הרלוונטי אצלנו – אם צריך אני אחבר אותך, אני מניח שאתה גם יודע – ופשוט שיגישו פנייה. הם יזמנו, יבדקו, ילמדו, ואם צריך לתת מענה – יינתן. אני לא יכול עכשיו להגיד כך או אחרת על מצוקה כזו או אחרת.
יכול להיות. אני אומר, אם נלמד מפניות חריגים שמדובר פה באירוע קטגורי, אז יכול להיות שאקטיבית נצא ונגיד: כל הקטגוריה הזו יקבלו הקלה כך וכך. זאת אומרת, זה מן הסתם יקרה. מה הכוונה? יכול להיות שיהיו לפעמים, לא יודע, מקרים קשים של אובדן במשפחה, חס וחלילה. ואז יכול להיות שנודיע: כל מי שהיה לו אובדן במשפחה במהלך השנה יקבל הקלה כזו או אחרת.
יש, אני יודע. בשביל זה השתמשתי בזה. זה היה לשנה שעברה, אבל אני לא יודע אם זה ממשיך.
נכון, אבל אני לא יודע אם זה ממשיך לשנה הבאה.
אני רק רוצה להגיד, כי דיברת על תלמידי תיכון, ואני - - -
זהו, דיברנו על מערכת החינוך. אז אני בא הבוקר מסיור שהוא לא ראשון שלי, אבל הוא מרגש, בעיר דוד. חבר הכנסת מאיר כהן, אני בטוח שאתה מכיר היטב את עיר דוד.
כולל מה שקורה שם. יש שם באמת מיצג מדהים, זה לא מיצג - -
- - מבריכת השילוח שמגיעה – אתה היית, היושב-ראש, כשפתחנו את זה יחד עם שר - - -
מזכיר המדינה רוביו. זה מרגש מאוד. הייתי שם. דרך אגב, היה שם ביקור של בית ספר הנדסאים מהרצליה, שבאו לראות את דרך עולי הרגל עד הכותל, ולרובע היהודי. אני שמח מאוד שהם הגיעו, זה קרה בהחלט בזכות ההתערבות שלנו.
תודה רבה לתלמידי בית ספר ערערה, שלום.
ואנחנו נמשיך לחזק את הזהות היהודית, את הביקורים בירושלים, בעיר דוד. זה באמת הבסיס של הבסיס שלנו כעם יהודי פה בארץ הקודש, ואני מאוד התרגשתי להיות שם, ושמחתי מאוד לראות אותם. תודה רבה.
678 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.