תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני מחלק את זה לשניים. אחת, אני רוצה לתת לך איזשהו טיפ. אתה מכיר אותו, אבל אני אגיד אותו שוב. הנושא של האלימות – זה לא יעזור שהמחנכת תדבר עם התלמידים, זה לא יעזור שיצא איזה חוזר מנכ"ל. יש לך כוח אדיר בידיים והוא הספורט הישראלי. נמצאים אצלך גם החברה למתנ"סים, גם ההתאחדות לספורט לבתי הספר, שהעברנו למשרד החינוך בהובלתך. תשתמש בכוח הזה. לחינוך הבלתי-פורמלי ולפעילות של הילדים, במיוחד אחרי הצוהריים, יש כוח אדיר בנושא הזה של מניעת אלימות. זה אחת.
שתיים, היושב-ראש יודע את הנושא הזה, העליתי את זה מספר פעמים. תשמע, אתה שר החינוך. זה באמת לא נורמלי שחודש ימים אין ועדת חינוך בכנסת ישראל. זה באמת אירוע – אני לא יודע אם היה בהיסטוריה אירוע כזה. ועדת חינוך היא אחת הוועדות החשובות – לדאוג לילדי ישראל, למורים, למערכת כולה, לעבוד ביחד עם המשרד וגם לבקר אותו ולפקח עליו, זו מהות הכנסת, זו המהות של העבודה שלנו בוועדות. והיא לא קיימת. אני חושב שאתה כשר חייב, חייב, חייב לפתור את הנושא הזה. תודה.
171 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.