השפעת ארגוני הפשיעה על מערכת החינוך בחברה הערבית

טוב, ראשית, אני גם רוצה לומר בפתח דבריי, היושב-ראש – אני מגיע הבוקר אחרי ביקור במשכנה הראשון של הכנסת, מוזיאון הכנסת. מקום מאוד יפה ומרגש עם היסטוריה רבה. אני חייב לומר לך שכל הנהלת המשרד הייתה שם. יש לנו יומיים מקצועיים של חשיבה אסטרטגית ובדיקת עמידה ביעדים, ולבקשתך, תכננתי את היום הזה שם, וכל הנהלת המשרד הייתה שם ויקבלו את הסיור.

אני חושב שיש פה פרויקט של זכות גדולה של הכנסת שלקחה את זה והרימה. אני יודע, היושב-ראש, כמה אתה היית מעורב ושותף בזה, ועוד לפניך. זה פרויקט ארוך שבעצם התחיל מזה שעצרו אותו מלהפוך להיות עוד בניין במדינת ישראל, ויש שם היסטוריה מדהימה. אפילו ברמה האישית, יש שם את הקלסרים עם כל הספרייה, ממש תיקייה כזו. הסתכלתי בערך של קיש ומצאתי שם שני ספרים על סבא שלי, שהיו בתקופה ההיא, 1966, אז זה היה נחמד.

כן, בריגדיר קיש. אז זה היה נחמד גם ברמה האישית, אבל אני ממליץ לכל חברי הכנסת, מי שעוד לא היה, ללכת ולבקר, וכמובן שאנחנו נשלב את זה במערכת החינוך.

I would also like to welcome AIPAC leadership here. Thank you for all your support for the state of Israel and thank you for all that you are doing for the United States of America.

שלום, חבר הכנסת קינלי. אני רוצה להתייחס לשאילתה שלך בשני אספקטים. 1. אני מתייחס לרמת האלימות בכלל במערכת החינוך, או בכלל במדינת ישראל; כאילו, אני שם רגע בצד את הנושא הכואב של ארגוני הפשיעה, שזו שאלתך, ואחרי זה אני אתייחס אליהם באופן ספציפי. למה אני אומר זאת? מכיוון שלצערי אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית באירועי אלימות במערכת החינוך. עכשיו, מערכת החינוך משקפת את החברה הישראלית, זה לא סוד. ארגוני פשיעה משפיעים על החברה הישראלית בהרבה מאוד אספקטים, כמובן גם על מערכת החינוך, וכך גם האלימות. רק לפני כשלושה שבועות, להערכתי, קרה משהו שזעזע אותי - -

נכון. - - שלא קרה מאז שאני בקדנציה. אני לא יודע להגיד מתי כן קרה. אתה יודע, לפעמים יש מקרי אלימות – בוא נגיד ככה, רוב מקרי האלימות קורים מחוץ לכותלי בית הספר, זה נערים, לפעמים בשעות הלילה. אתה יודע, יש גם נוער אלים ומסוכן. אף אחד לא בורח מהדבר הזה. אבל מה שקרה זה רצח בכפר קרע של תלמיד בדקירת סכין; רצח מזעזע, מיותר, מטלטל. אני לא איכנס לפרטים, אבל כמובן שזה על ידי תלמיד אחר. באמת, זה שהוא מגיע עם סכין, קלות הדקירה, כל הדברים האלה בתוך המסגרת – זה אירוע שבעקבותיו הנחיתי לעצור את כל מערכת החינוך למוחרת ולדבר על נושא האלימות; כי זה לא היה רק האירוע הזה – הייתה גם דקירת סכין בבית ספר באשדוד, ואנחנו מוצאים יותר ויותר אלימות.

עצרנו את כל מערכת החינוך ודיברנו שעה על סובלנות, סבלנות, איך מתמודדים עם קונפליקטים וכמה חשוב להימנע מאלימות. אני אומר עוד פעם: זו מראה של החברה הישראלית בעניין הזה, ואנחנו דנים בזה לא מעט במערכת החינוך – איך אפשר, מה אפשר. בסוף התפקיד שלנו פה הוא באמת לחנך למניעת אלימות. אני אומר שבעניין הזה זו לא רק השאילתה שלך בנושא ארגוני הפשיעה, כפי שאתה ציינת.

עכשיו אני רוצה רגע להתייחס לנושא של ארגוני הפשיעה. אני רוצה לומר לך, רק שתכיר שבתוך המשרד כבר הקמנו צוות, כולל גם בין-משרדי, שבונה תוכנית לאומית כוללת למאבק באלימות במוסדות החינוך ובקהילה. יש נציגי שירות פסיכולוגי ייעוצי, גורמי חינוך וטיפול מכל החינוך, נציגי מחוזות, הנהגת הורים, תלמידים, נוער ארצית, נציגי הרשויות והבעלויות, וגם נציגים ממשרדי ממשלה נוספים. צוות זה בעצם מקיים ובוחן צעדים מעשיים לטיפול בטווח המיידי והארוך בהיבטים של בטיחות, אכיפה, מניעה וערכים, לצד טיפוח אקלים חינוכי מוגן, תומך ומצמיח. זאת אומרת, זה האירוע שאני יכול לטפל בו בכל מה שקשור לנושא אלימות.

בנוגע לארגוני הפשיעה, אנחנו עשינו דיון עם משרד הבל"מ והמשטרה ונציגי הרשות לביטחון קהילתי והבכירים שלנו, ודיברנו על נושא ארגוני הפשיעה. כשאני מסתכל על מה קורה עם ארגוני הפשיעה, זו מכת מדינה. זה לא סוד ואני לא מספר פה משהו שלא יודעים. אנחנו באתגר לאומי עצום, שמקרין על המון מקומות. אני מתייחס עכשיו ספציפית לנושא משרד החינוך, כי זו הייתה השאילתה וזה תפקידי באירוע, אבל ברור שהאתגר הוא לפתחם – לטיפול המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, ויכול להיות שצריך גם עירוב שב"כ.

אני יכול לומר לך, אחד הדברים השערורייתיים בעיניי – ואני אומר את זה פה בצורה הכי ברורה – זה שהיועצת המשפטית לממשלה מונעת מהמשטרה להשתמש בכלים שחייבים להשתמש בהם בכל מה שקשור להאזנות מול ארגוני הפשיעה האלה, על סמך טענה שזה חייב להיות גם בבחינה של שחיתות כזו או אחרת. יש פה ויכוח מהותי. תשחררי את מה שכולנו מסכימים עליו. כמה רעה את יכולה להיות? כמה את לא מבינה שזה עולה בחיי אדם? אז קודם כול, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, לגנותה, היא מתנהלת פה בצורה לא עניינית. על זה אין ויכוח, בוא נלך קדימה. היא מנסה להשתמש בכלי הזה כדי להפעיל לחץ על מקומות אחרים. זו התנהגות לא ראויה, זו התנהגות שפוגעת ביכולת של מדינת ישראל להתמודד עם ארגוני הפשיעה. ואת זה שמעתי מהמשטרה, אני אומר את זה בצורה ברורה. אני באתי ואמרתי להם, אוקיי, אנחנו נשלב את השב"כ. למה? כי לשב"כ יש את הכלים האלה. צריך להגדיר את ארגוני הפשיעה האלה כארגוני טרור ואז אתה יכול להשתמש בזה. וזה רק בשביל לעקוף את המניעה, שהיועצת המשפטית לממשלה לא מאפשרת, כשיש הסכמה מלאה בשולחן להשתמש בדברים האלה. אני שם את זה בצד, כי בסוף אנחנו צריכים להשתמש במה שיש לנו כרגע.

מה שיש לנו כרגע – אני רוצה להגיד לך איפה זה פוגש אותנו. מה שקרה בשנים האחרונות באלימות של ארגוני הפשיעה הוא שחיסולי החשבונות וקרבות החמולות עברו, או יצאו, מהמעגל של העבריינים עצמם, ומתחילים לטפל – כשהוא רוצה לסגור חשבון אז הוא מטפל במעגל של בני דודים, וקרוב כזה או אחר. ואז זה לא משנה אם זה מנהל בית ספר – שאין לו שום קשר ושום דבר לארגון פשיעה, רק איזו קרבה משפחתית כזו או אחרת – מחסלים אותו, כדי להעניש את אותו ארגון. וקרה לנו את זה עם מנהל בית ספר שחוסל עם רימון מתחת לרכב. לאיש אין שום קשר לארגוני הפשיעה מלבד קרבה משפחתית רחוקה, והוא נכנס לטווח חיסולי החשבונות. אז אני אומר עוד פעם, בדבר הזה חייבים להילחם. נגד זה לנו כמשרד החינוך אין כלים אפקטיביים, וזו מכת מדינה שחייבת מענה.

יש נושא אחד נוסף שגם עליו אני רוצה להגיד מילה, ובזה אני מסיים את תשובתי אליך. זה מה שנקרא הגפ"ן במערכת החינוך הערבית. ואני אגיד עוד מילה, זה לא רק במערכת החינוך הערבית. הגפ"ן ככלי הוא כלי מצוין, בוא נתחיל מזה. אני חייב לומר שלולא הגפ"ן המענים של משרד החינוך במלחמה היו מגיעים מאוחר ובצורה לא מיטבית. הגפ"ן נתן לנו כלי – מי שלא מכיר, גמישות פדגוגית ניהולית, לכל מנהל בית ספר יש תקציב שהוא יכול לבחור מסל מוצרים רחב את הספקים שהוא רוצה, חיצוניים או פנימיים, כדי לתת מענה לצורכי בית הספר שלו. יש גם גפ"ן רשותי.

איפה הבעיה בדבר הזה? הבעיה היא שאם אתה עוסק במערכת שיש בה לחצים פליליים אתה נכנס לאירוע רע מאוד, ובעצם המנהל מוצא את עצמו לפעמים מול לחץ של עבריינים שדורשים ממנו להפעיל תוכניות כאלה או אחרות. והתוכניות האלה גם לא תמיד ממומשות, זה לא תבחר רק את הספק הזה, כי בסוף הרי הכסף עובר – יש משפך שהם גוזרים ממנו כל מיני קופונים.

לכן אנחנו באירוע של חשיבה, כי מצד אחד זה כלי מאוד חשוב, אנחנו לא רוצים לבטל אותו לרשויות שיש בהן נושאים פליליים – דרך אגב, זה יכול להיות גם בחברה היהודית. אנחנו פחות רואים את זה מבחינת ארגוני הפשיעה, אבל ברור שגם בחברה היהודית יש מקומות שבהם משתמשים בזה לרעה – ולכן יש חשיבה איך אנחנו יכולים מצד אחד לשמר את הגמישות של המנהל, ומצד שני, אני גם לא יכול להחליף את המנהל. אני לא יכול לבנות עכשיו 5,000 מנהלים שינהלו את הגפ"ן. זה לא רלוונטי.

אז בתוך מכלול השיקולים האלה – מה הדברים שאנחנו עושים? יש מספר הצעות, הנושאים האלה נבחנים, ואני כן מעריך שלקראת שנת הלימודים הבאה יהיו הנחיות לגבי מיקומים ורשויות שבהם יהיה חשש להתנהלות לא תקינה בגפ"ן, שמטרתן תהיה כנראה פגיעה בגמישות במידה מסוימת, אבל מטרתה תהיה שהכספים לא יגיעו למקומות שאנחנו לא רוצים שיגיעו אליהם.

אני לא אהיה.

כן. אני אתחיל דווקא מהסוף. לגבי הספורט הישראלי והחינוך הבלתי-פורמלי – חד-משמעית, מסכים לחלוטין. אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים. לא סתם דיברת על תנועות הנוער, שגם השקענו את התקציב ופתרנו – המענה. בדיוק מהסיבה – אחד הדברים המשמעותיים מאוד הוא שזו פעילות שבונה נוער איכותי, מחזקת אותו, נותנת לו אפשרות לבוא לידי ביטוי. והיא כמובן גם מפחיתה אלימות, בהרבה מאוד אספקטים של הדבר הזה. אם יש לך רעיונות ספציפיים לגבי הספורט הישראלי, תציע וננסה לקדם.

בסדר. בוא נדבר תכלס, אני לא רוצה סתם באוויר. כמובן שספורט וכל החיבור של נוער לספורט הם גם גורם משמעותי מאוד בהקטנת אלימות והפניה של האנרגיות למקומות החיוביים. אני בשמחה אשב ונראה, ומה שנוכל, נקדם.

הנושא השני, או שהוא היה הראשון, הוא נושא ועדת החינוך. ופה, כבוד היושב-ראש, אתה שותף לדאגה כמוני. אני בסוף הגורם הממשלתי, ואני פחות עוסק בענייני קואליציה או בענייני כנסת. אני יכול להיות רק שותף לכך שאני מקווה שהנושא הזה ייפתר במהרה, ושותף גם לדאגתכם. אנחנו גם לקראת העברת תקציב מדינה, כשגם שם ועדת החינוך, מן הסתם, תידרש לעבודה כזו או אחרת. אנחנו פתחנו שנת לימודים אוניברסיטאית. יש הרבה מאוד נושאים. מקבל לחלוטין. אבל אני לא הכתובת, כי אני פשוט הגורם הממשלתי המבצע, ואני לא עוסק בהרכבת קואליציה או בפתרון בעיות בכנסת. אני מצטרף לאמירות המאוד ברורות.

נכון. תעלו את אופיר כץ ותשאלו אותו. אולי הוא ידע לתת תשובה.

זה לגבי זה. ואני חייב עוד תשובה אחת לגבי ארגוני הנוער.

אנחנו גם שם בבחינה מאוד מעמיקה. החוסרים – אתה יודע, זה בסדר שמתלוננים. אנחנו יודעים לטפל, ואנחנו נטפל גם שם. החוסרים שם הם לא בדיוק כמו שהם טוענים. אבל אנחנו לא שכחנו אותם, וגם מובילים, חד-משמעית, למהלך שיינתן מענה.

אה, ומכינות אופק.

קודם כול, אמר היושב-ראש בצדק. כבר בחנו את זה. אני רוצה להגיד על הסטטוס שלהם, בסדר?

אני אמרתי ככה – קודם כול, גם את זה לא אני אמרתי. אמרו את זה נציגים של תנועות הנוער. בשנה שעברה אמרתי שאני אדאג להשלים את כל החוסרים בתקציב. דרך אגב, היושב-ראש, זה גם משהו מעניין לקראת התקציב הבא. אתם יודעים למה נוצרים חוסרים בתקציב של ארגוני הנוער, תנועות הנוער ומכינות.

לא. למה?

כי אלה כספים קואליציוניים, וזה צריך להיות בבסיס התקציב. וזה לא - - -

אבל למה אני אומר את זה? כי, מצד שני, כולם צועקים: תקצצו את התקציבים הקואליציוניים. זה מייד מגיע לשם.

מה לא?

בסדר, אבל אל תתחמק מהעובדה שכשהיה קיצוץ בכספים הקואליציוניים, זה קיצץ גם בהם, נקודה.

גם באחרים קוצצו.

ולכן, אני מסכים איתכם, חד-משמעית. הם צריכים להיות בבסיס. זו פעילות שהיא חייבת להיות בבסיס, כי כל פעם אנחנו משלימים. אני כל הזמן נלחם עליה. בשנה שעברה השגתי את היעד.

השנה הייתי מאוד מודאג. אמרתי בתחילת השנה שבניגוד לשנה שעברה, אני לא יודע אם אני אצליח להשלים. ואמרתי את זה בצורה כנה. והצלחנו לתת מענה לשינשינים ולמחנכים ולתנועות נוער, ועשינו עבודה. ועם מכינות אופק עכשיו גם הוספנו מעל 10 מיליון, שהחזיר אותם – עשינו את שלנו, החזרנו אותם לבסיס. אבל איפה הבעיה? שהם גדלו. זו לא בעיה. איפה הטוב? הטוב הוא שהם גדלו. איפה הבעיה? שאין לנו תוספת תקציבית. סגרנו את הפער, אבל לא הגדלנו. ובזה גם משרד הביטחון צריך להיות שותף.

נכון, נכון. אני מסכים איתך, ואני מקווה. אנחנו עושים את כל המאמצים לגייס אותם גם לעניין הזה, ותקבלו תשובה מפורטת בהמשך.

כן.