הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות פה גם אלייך, גברתי היושבת-ראש, וגם לחברת הכנסת גוטליב ולכל אלה שלא מוכנים לומר את המילים האלה על בימת הכנסת. זה לא עניין של חוק ולא עניין של תקנות; זה עניין של כבוד למוסד הזה, זה עניין של נוהג, זה עניין של נוהל. לא כל דבר הוא חוקי או לא חוקי. לא כל דבר כתוב. יש דברים שבהם צריך לכבד את המקום הזה, ובאופן ההתנהגות שלכם אתם פשוט רומסים את המקום הזה, וכל הזמן שוחקים את כבודו ואת מה שהיינו רגילים בו במשך עשרות שנים של מסורת פרלמנטרית, וזה מה שאתם עושים פה.

כן, כל דבר, וזו עוד שכבה ועוד שכבה של רמיסה.

וגם לך, חברת הכנסת שטרית, אי-אפשר שלא להתעלם, במסגרת החוק הזה, שפנית לראש עיריית אשקלון – ובצדק פנית אליו – בברכה, כי באמת יש פה חוק שהוא קונסנזואלי. אבל את בחרת דווקא בחוק כזה לבוא ולומר – –

– – ולעשות חלוקה, לבוא ולפצל – –

– – להגיד: האופוזיציה האלה; אנחנו בסדר, הקואליציה – האופוזיציה, שתומכת בחוק, לא העבירה במשך שנה וחצי – – –

רק הזכירה – בשנת כהונתה הקצרה הצליחה להעביר רק בקריאה אחת, אנחנו מצליחים להביא ממשלתית.

אבל איפה היית שלוש שנים, גברתי? מה עשיתם שלוש שנים למען העיר אשקלון?

אתם, שב-7 באוקטובר קרה האסון הגדול ביותר.

אז גברתי, אני מציע שדווקא מקרים כאלה של חוק קונסנזואלי ומוסכם – –

– – תעטי על עצמך, אפילו אם זה לא באותנטיות, מעט ממלכתיות, מעט אחדות – – –

אני אשמח אם תוכלי לעצור את הזמן.

את לא חייבת לענות. את יכולה פשוט להקשיב ולהתבייש על מה שעשית, כי גם בחוק כזה את יכולה לעטות על עצמך, כי גם אם לא – – –

כי ככה אני רוצה לומר, ותכבדו את דעתי ותפסיקו להפריע לי.

אני מבקש שתיתני לי עוד זמן.

לא, לא תהיו שקטים.

גברתי, סליחה. סליחה, גברתי, אני ברשות דיבור. אני ברשות דיבור. אני ברשות דיבור, ואני יכול לומר כל מה שעולה על רוחי. ואני מבקש שתגני עליי מפני אותן קריאות ביניים.

אני יכול להזכיר אותן, ואני יכול לומר מה שאני רוצה. את צריכה להגן עליי, לא עליהם.

אני יכול לומר את מה שאני רוצה ברשות הדיבור שלי. הזמן הוא שלי.

אני לא אמרתי "תשתקי". את פשוט אוהבת להגיד את הדברים הללו. אמרתי שלא יקרה שום דבר, גברתי, ואני אסכים – – –

אני חושב שדווקא בחוק כזה, שהוא קונסנזואלי בכנסת ואין קואליציה ואין אופוזיציה, לבוא לכאן, לנצל את זמן הדיבור ולהטיח באופוזיציה כאילו הם לא בסדר, ולפנות אל ראש העיר בצורה כזאת ישירה ובוטה – – –

אני חושב שיש רגעים, יש רגעים, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שאפשר לעטות על עצמך וגם עליכם קצת מעטה של ממלכתיות – –

– – גם אם היא לא נוחה ואולי אפילו קצת מזויפת, ולו רק למען האחדות בבית הזה והאחדות למען עם ישראל.

כי באמת, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, לא יקרה שום דבר אם יהיו רגעים של אחדות בבית הזה.

החוק הזה – – –

וואו. גברתי, גברתי, את יודעת – – –

מייד אחרייך. מייד אחרייך.

אני בכלל רציתי לנאום על משהו אחר לגמרי, אבל הדברים שעלו כאן על דוכן הכנסת ביחס לדבר הזה, כשדווקא לוקחים חוק כזה שהוא קונסנזואלי ועושים בו שימוש לפלג שוב את החברה הישראלית, לגרום כאילו יש אנחנו והם; הם לא בסדר, הם היו פה שנה בשלטון, אנחנו הצלחנו להעביר את זה. גברתי, את יודעת מה? גם אם זה נכון, למרות כל כאבי הבטן שהיו לכם בקדנציה הקודמת – על דברים שהתנגדתם להם, דברים טובים, דברים שאתם הצעתם, שהעלינו והתנגדתם להם והצבעתם נגד, יכולתם גם עכשיו – –

– – אחרי 7 באוקטובר, קצת לעטות על עצמכם מעטה של ממלכתיות, מעטה של אחדות, מעטה שאומר: הינה, יש פה משהו אחד, יש פה משהו אחד, חבר הכנסת כץ, שכולנו אתה מסכימים עליו. אתה מסכים לזה? זה כואב לך? כואב לך על זה שאנחנו תומכים בהצעת חוק ממשלתית? זה דבר – – –

אנחנו התנגדנו להרבה מאוד דברים.

זה דבר, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שאתם לא העזתם לעשות אפילו על הצעת חוק ממשלתית אחת של הממשלה הקודמת, שהביאה דברים שאתם קידמתם כממשלת החילופים כשאתם ואנחנו היינו בקואליציה, לא העזתם לתמוך בה. כשאנחנו באופוזיציה תומכים בהצעת חוק טובה, אומרים יש פה קונסנזוס, גם בזה אתם לא יכולים לפרגן. זה עושה לכם קמטים. קשה לכם לראות איך אנחנו יותר ענייניים, איך לנו יש כאבי בטן, איך אנחנו לא רק שוקלים שיקולים פוליטיים, אנחנו שוקלים גם שיקולים ענייניים. אחרי 7 באוקטובר – אני מסיים כבר, גברתי – אחרי כל הסאגה הזאת, ואחרי 7 באוקטובר – – –

אחרי 7 באוקטובר, הייתי מעז אולי לצפות ולקוות שדווקא ברגעים כאלה של אחדות, שאין על מה להתווכח, על מה אנחנו מתווכחים? שקצת, קצת, קצת, תראו, אתם יודעים מה, כבוד של מנצחים, כבוד של חזקים, תהיו קצת יותר הגונים. תודה רבה, גברתי.