קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לחבריי במחנה הלאומי. גם אנחנו – יש עתיד תמיד הגדירה את עצמה כמפלגה לאומית ליברלית – וגם אתם אנשי המחנה הלאומי, ואני רוצה להגיד לכם משהו. לכולנו, לכל אנשי המחנה הלאומי, יש הערכה עצומה לנשיא טראמפ והכרת תודה גם על התקיפה באיראן, גם על ההתגייסות, באמת. אני זוכר את עצמי עוד יושב, כשנפתחה השגרירות בירושלים, בטקס הפתיחה עם דמעות בעיניי ומודה לו, ובוודאי שאני מודה לו על מה שהוא עושה בקדנציה הנוכחית.
אבל יש רגע שבו אנשים שאומרים לעצמם: אנחנו, המחנה הלאומי, צריכים להגיד גם לנשיא אמריקאי: תקשיב, אנחנו מדינה ריבונית, יש גבול להתערבות. דווקא אנשים לאומיים צריכים להגיד: תקשיב, אתה לא יכול לשלוח מכתבים ולדרוש חנינה לראש הממשלה הישראלי בהליך פלילי. אנחנו מדינה עם גאווה. אנחנו מדינה ריבונית, אנחנו לא מדינת חסות של אף אחד. לא יכול להיות שראש הממשלה כל פעם רץ אליך לבקש עזרה, ואתה מוציא מכתבים שקוראים לתת לו חנינה. מדינה גאה בעצמה, עם כבוד לאומי, עם מחנה לאומי גדול, שחוצה פה את הקואליציה והאופוזיציה, לא מתנהגת ככה, ויש פה מספיק אנשים שכל היום מסבירים לנו איזו גאווה לאומית צריכה להיות לנו.
צריך היה ראש וראשון ראש הממשלה, ושני שר המשפטים, לפנות לנשיא האמריקאי ולהגיד לו: אדוני, אנו מבקשים ממך, תפסיק להתערב בנושא הזה, מפני שיש לנו גאווה. אנחנו לא מדינת חסות אמריקאית, אנחנו מדינה עצמאית. חבל לי שהמחנה הלאומי אינו מתנהג כמו מחנה לאומי. תודה רבה.
229 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.