קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, עשרות בשנים, חבר הכנסת בליאק, המונופולים עושקים את הציבור, עשרות בשנים, בעיקר כי הם יכולים. בעיקר כי היו חסמי כניסה במדינת ישראל, ומוצרים רבים מחו"ל לא יכלו בכלל להיכנס לישראל. הם עשקו אותנו כי הם פשוט יכולים, כי לא הייתה תחרות. במשרד הכלכלה והתעשייה בראשותי, בגיבוי ותמיכה של ראש הממשלה נתניהו, הובלנו מהפכה חסרת תקדים שמטרתה לפתוח השוק לתחרות, להוריד חסמים, להתמודד עם האתגר הגדול של מונופולים שעושקים את הציבור.
ואני רוצה להזכיר מה עשינו בשלוש השנים הללו. רפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – מדובר על 3,000 חקיקות – –
– – עשרה משרדי ממשלה. לא עוצרים בנמל – דבר נוסף שעשינו, ולשמחתי הרבה, גם אתם יודעים שזה דבר נכון לעשות. רוצים לחלק גם קרדיט? אני אשמח לחלוק איתכם בקרדיט, אבל בשורה התחתונה, זה עשייה, ואני רוצה לשבח פה את דוד ביטן, ואת ועדת הכלכלה, את כולם, את כל החברים, ובסוף זה עבר פה אחד בכנסת. אז אנחנו מסכימים שעשינו טוב.
הדבר הנוסף – אנחנו עכשיו הולכים להרחיב את התפיסה של "מה טוב לאירופה טוב לישראל", וגם לכלול "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", ועוד יותר להרחיב את התחרות.
אנחנו כבר רואים שינויים משמעותיים. דבר ראשון, 90% מהיבואנים לישראל כבר לא עוצרים בנמל. זה חיסכון משמעותי גם בהכנסת המוצרים, וחלקו מתגלגל על הצרכן. ואנחנו גם רואים מקרים שבהם רשתות כמו קרפור ורשתות אחרות – – –
אתה מוכן, אדוני היושב-ראש, לתת לי לדבר?
1. בקטגוריות מסוימות שבהן עסקים מתחילים לעשות יבוא, אנחנו רואים ירידה בחלק מהקטגוריות.
ההליכים מתקצרים, העלויות יורדות, היקף היבוא גדל והתחרות מתרחבת. אנחנו רואים מגמה אחת ברורה, וכל זה תוך כדי מלחמה, כשחלק מהרפורמות, אדוני היושב-ראש, עדיין בתהליך. אנחנו פה בכנסת קיבלנו החלטה לפרוס חלק מהתהליך הזה על שלוש, ארבע שנים, ולא כל הרפורמה קרתה במכה אחת, וזה בסדר, זאת החלטה שלנו ביחד.
חברות וחברים, מסיכום של חצי שנה של רפורמות, על פי הנתונים שהם מבוססי מחקר רציף ושוטף שמבצע הדרג המקצועי במשרד, למשל קטגוריות שונות של מוצרי צריכה רשמו גידול ביבוא של עד 44%. בחלק מהמוצרים נרשמה ירידה של 10%, ולאחר השלמת החקיקה אנחנו עכשיו מתמקדים באיך לעזור ליבואנים ולקמעונאים הגדולים להביא יותר ויותר מוצרים מחו"ל. כשאני מדבר איתם, אין להם חסמים היום, אין עוד משהו שאנחנו צריכים לעשות שלא נעשה בהסכמה ובשיתוף עם המגזר העסקי. היעד שלנו זה לעזור למגזר העסקי לממש את הפוטנציאל. אני רוצה לבשר פה בכנסת – – –
אני רוצה לבשר לחברות ולחברי הכנסת שבקרוב נשיק מיזם נוסף שהמטרה שלו זה לעזור ולייצר עוד יותר תחרות בצד של הביקושים. כי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זה בצד של ההיצע. פתחנו את ההיצע, ואנחנו עכשיו צריכים לעודד יותר ויותר קמעונאים ויבואנים חדשים להביא יותר מוצרים ולדחוף את המחיר למטה. והמהלך שאנחנו הולכים לעשות – נדבר עליו בקרוב – הוא מהלך משלים של "מה שטוב לאירופה", מהלך ששותפים לו הרבה מאוד אנשים חכמים בתוך המגזר העסקי. ובכן, אתם יודעים, מה שאבסורד – כשנכנסים לוועדת הכלכלה בכנסת, יש שיתוף פעולה מלא, כולם מסכימים שהחקיקה היא טובה. למען האמת, אנחנו מכניסים פנימה הערות של קואליציה ואופוזיציה כאחד, ואני מאמין מאוד גדול שצריך לבוא לבית הזה – – –
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ואני רוצה שוב לומר תודה לחברים שכן משתפים פעולה בוועדות. כשמגיעות לכאן ההחלטות הגדולות, הן כן מתקבלות בקונסנזוס רחב, כי כשאנחנו מדברים על הכלכלה, אפשר להגיע למכנה משותף מאוד רחב. זאת תפיסת עולמי, ולשמחתי אנחנו מצליחים להגיע להסכמה – אני גם מבין שכשמגיעים כאן לפודיום, מדברים פוליטיקה ולא ענייני, וזה בסדר, לטובת העניין – ולחפש את הביחד, כי אני, אוזני פתוחה, וכל פעם שמגיע חבר מהקואליציה או מהאופוזיציה ומדבר לעניין, הוא מקבל ממני תשובה לעניין.
לגופו של עניין, אני רוצה להתייחס עכשיו להצעה עצמה. ההצעה, ואמרתי לך את זה, חבר הכנסת בליאק, ההצעה הזאת, על פניו, נראית מאוד מורכבת, מאוד מסובכת, ואם אתה רוצה תשובה עניינית ורצינית, אני מבקש להתעמק בתוך הצוות המקצועי. הצוות המקצועי היום אומר שהסיכוי שהדבר הזה יצליח – לבנות מנגנון מסורבל – והסיכוי שנקבל תועלת ממנו, הוא לא גבוה.
תרצו שלושה חודשים לשבת איתנו, להתעמק, להגיע לאותו דף – אני מוכן להשקיע את הזמן. לא תרצו, רוצים להעלות את זה להצבעה, אני אבקש מחברי הכנסת, לאור העובדה שאני לא רואה את זה מצליח, נכון לעכשיו – ואני מוכן להשקיע את הזמן והאנרגיה לבדוק את זה שוב – אם אתם לא מוכנים לדחות את זה בשלושה חודשים, אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההצעה. בידיך הדבר.
אני גם רוצה, בהזדמנות זאת – – –
כשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה קואליציה-אופוזיציה בנושא יוקר המחיה, לא תמצאו שותף גדול ממני לשבת, להתעמק. אני מבין בזה. אני רוצה לשתף אתכם – בתוך תקופת המלחמה, אני נלחמתי. אני רוצה להזכיר עוד דבר.
ולדימיר, אני נלחמתי לרסן מחירים בתקופת מלחמה, והאוצר התנגד. אני נלחם ואני לא שומע את קולכם איך להחליף את מיכל כהן, מנהלת הרשות לתחרות, שלא מתפקדת.
לצערי הרב, אין שם שיניים. אני לא שמעתי אתכם מצטרפים למלחמה להחליף אותה.
היום הכלי המרכזי שיש לממשלת ישראל לרסן שיתופי פעולה בין עסקים, להגדיר מונופולים ולהילחם בהם, לפרק מונופולים, לוודא שלא עושים תיאום מחירים, הוא הרשות לתחרות, שהיום, אני אומר לכם, כמי שאחראי לה, לא מתפקדת כראוי. אולי קצה הקרחון. ובהיעדר – אתם יודעים, אני נפגשתי עם חבריי האמריקאים, שם יראת המגזר העסקי זה מי שאחראי לפרק מונופולים. בארצות הברית מפרקים מונופולים גדולים, ולממשל יש שיניים. הלוואי עלינו שהרשות לתחרות במדינת ישראל תפעל כמו במקומות אחרים בעולם. ואתם לא עוזרים לנו להילחם בתחרות בנושא הזה. אתם עוזרים בחקיקה, ואני מודה לכם, בחקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". שם, כשצריך להילחם בפקידות ובדיפ-סטייט, לצערי הרב, אתם לא שם.
ואני אשתף אתכם בעוד משהו. ואם ליבכם ופיכם שווים, 1,000 בכירים במדינת ישראל, מ-1,000 פקידים שמונו באמצעות הממשלות השונות ב-15 השנים האחרונות, אף פקיד אחד, אחד לא פוטר. אחד לא.
ואני אומר לחברות ולחברים: תצטרפו אלינו. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת.
אנחנו זקוקים לכך שחלק מהפקידות, שלא עובדת ולא מבצעת את עבודתה נאמנה – יהיו לנו כלים להחליף אותה. ורשות התחרות זו דוגמה טובה, ואני מצפה מכם לבוא איתנו ולעשות מהלך. תודה רבה.
980 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.