יום לציון חג הסיגד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת מציינת היום את חג הסיגד של אחינו יוצאי אתיופיה – אומנם מוקדם מהזמן, אבל סמוך ונראה לתאריך – חג המבטא את נאמנותם היוצאת דופן לברית של העדה היקרה עם ישראל, ירושלים והזהות היהודית; ברית עם הקדוש ברוך הוא. דורות שלמים שמרו בני קהילת ביתא ישראל על מסורת יהודית טהורה בתנאים מאוד מורכבים וקשים, מתוך אמונה חזקה בשיבת ציון. העלייה של יהודי אתיופיה והמאמץ הלאומי להביאם ארצה הוא פרק מפואר בתולדות המדינה. מוטלת עלינו האחריות להסרת עוד קצת חסמים שקיימים לתיקון העוולות מן העבר וליצירת הזדמנויות שוות לכל בן ובת לקהילה.

בחודש זה אנו מציינים – ציינו בתחילת החודש – גם את פטירתו של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מן הראשונים שקבעו באופן חד וברור כי קהילת ביתא ישראל יהודים הם, בני אברהם, יצחק ויעקב. ברגעים אלו ממש קולו מהדהד בראשי. פסיקה זו חיזקה את שייכותם הברורה לעם היהודי ולארץ הקודש, והיא מהווה עד היום עוגן הלכתי ומוסרי, וזה מה שהנחה אותי גם בתפקידיי הקודמים – גם כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע – בקליטת העדה ומנהיגיה הרוחניים. היה מאמץ אדיר. כשבערים אחרות התקשו ליישם את החלטת הממשלה לקלוט כ-100 מנהיגים רוחניים, הקייסים, אני קלטתי עשרה. לאחר מכן הייתי חלוץ בקליטת רבנים יוצאי העדה האתיופית. הובלנו מסלול יחד עם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר – מסלול הכשרה מיוחד לרבנים יוצאי העדה האתיופית, כל זה מתוך שליחות, וראיתי בזה ציווי ושליחות של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. כנ"ל בהיותי שר הדתות.

אדוני היושב-ראש, בצד ציון המורשת העתיקה של חג הסיגד, חשוב להזכיר כי הכנסת עיגנה בחוק את מעמדו כיום חג לאומי בהצעת חוק שיזמתי יחד עם חברי חבר הכנסת לשעבר מהציונות הדתית וחברים נוספים. הצעת החוק קבעה כי החג יוכר כחג רשמי בישראל, ואף יוכר לעובד כיום בחירה בין ימי הבחירה במשק.

החגיגה היא ססגונית, היא מאחדת, מסמלת אחדות. לראות את החוגגים בטיילת ארמון הנציב זה יום חג בישראל. הלוואי – אומנם החוק לא שאף שזה יהיה חג לכלל ישראל, אבל השאיפה שלנו היא שאכן אנחנו נחגוג את החג של העדה האתיופית כפי שחוגגים אחרים חגים של עדות אחרות, שיהיה פה שיתוף, ואני מאמין שזה קורה. יש מעט, לא הרבה, אני רואה אותם בטיילת, גם שלא יוצאי העדה האתיופית, אבל ודאי העדה האתיופית שם בהמוניהם, וטוב שכך.

תיקון זה שתיקנו בזמנו מבטא את ההכרה הממלכתית בקהילה ואת מחויבותנו לשלב את חגיה ומנהגיה המסורתיים בלוח השנה הישראלי. חג הסיגד מזכיר לנו את כוחה של האמונה, את הזיקה העמוקה לירושלים ולבית מקדשנו ואת עמידתה של קהילה שלמה על יהדותה לאורך שנים, דורות בגלות במציאות בלתי אפשרית. יום זה מחייב אותנו לא רק לכבד את העבר אלא גם להשקיע בעתיד – בחינוך, בתעסוקה, בשילוב, בכבוד הראוי לכל אדם ובצמצום פערים כמה שאפשר. נמשיך לפעול כאן בכנסת לקידום שוויון אמיתי לכל אחד ואחד מיוצאי העדה, לבניין חברה ישראלית מאוחדת שמוקירה את כל שבטיה. אני מבקש לחזק ולחבק מכאן את בני הקהילה האתיופית ולהודות על תרומתם הרבה והעשירה לחברה הישראלית בכל התחומים.

בנימה אישית אני אומר עכשיו, אני אומר לכם, בני העדה: יש לכם הרבה במה להתגאות. בתפיסת עולמי אתם נכס לחברה הישראלית וסיפור הצלחה גדול. חבל על הצלקות של העבר והלוואי שהן לא היו, אבל נקווה שהחברה הישראלית תלמד מהעבר. חג שמח.