יום לציון חג הסיגד

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי כנסת, בשבוע הבא עם ישראל יחגוג את חג הסיגד, חג יהודי מיוחד במינו, שמסמל חידוש ברית עמוקה עם אלוקים, תשובה וטהרה רוחנית. חג הסיגד, כפי שמוכר לנו ממסורת ביתא ישראל בתקופת עזרא ונחמיה, מציין את הרגע שבו העם היהודי, לאחר תקופת גלות ארוכה, קיבל מחדש את התורה בהר סיני. הוא יום של התחדשות, של חיבור רוחני לבורא עולם, ואולי חשוב מכך – חג הסיגד יכול וצריך להיות גם חג של חיבור בין כל חלקי העם היהודי.

החג הזה מתמקד בחידוש הברית. זהו יום של צום, חשבון נפש וטהרה. הוא הזדמנות מצוינת להביא לשיח אחדות בתוך חברה שמרבה בשסעים ופילוג פנימי. חג הסיגד מבטא את הצורך לעשות חשבון נפש גם לעצמנו. חשוב מאוד להתמקד במה שמחבר אותנו ולזכור את הערכים המשותפים שאותם אנו חולקים כעת – ערכים של כבוד הדדי, של מחויבות לחיים משותפים ושל ברית בין הקהילות השונות בחברה הישראלית.

אם נבחר להפוך את חג הסיגד לחג של כל עם ישראל, נוכל ליצור הזדמנות נדירה להתחבר מחדש ולהתמקד במשותף במקום במה שמפריד. הפיכת חג הסיגד לחג של עם ישראל כולו תהיה צעד משמעותי לבניית החברה הישראלית. חג הסיגד יכול להיות סמל לעתיד שבו כל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה מה תרבותו, אמונתו או שורשיו, יכול למצוא מקום של כבוד ושייכות. עלינו לזכור כי כמו שהעם היהודי חידש את הברית עם אלוקים לאחר תקופה של גלות, כך גם אנו יכולים לחדש את ברית האחווה והאחדות בתוך מדינת ישראל, ברית שתהיה חזקה; במקום יותר מחלוקת – נהיה ביחד.

אדוני היושב-ראש, בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את חג הסיגד כחג רשמי של מדינת ישראל. לצערי הרב, עד היום, מי חוגג אותו? רק יוצאי אתיופיה, ביתא ישראל. אפשר לראות את זה כל שנה ושנה. במקום שהקהילה מתכנסת וחוגגת, אלפים מתכנסים, אבל רואים רק יוצאי אתיופיה. אני רוצה לצאת פה בקריאה חזקה – אני רוצה לקרוא לציבור הישראלי: חג סיגד הוא חג של עם ישראל כולו, לא רק ליוצאי אתיופיה. לכן, בחג שלנו גם כל עם ישראל צריך להשתתף.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי כמה משפטים באמהרית. (אומרת דברים באמהרית.) אדוני היושב-ראש, החג הזה הוא באמת חג מיוחד. אני מאחלת שיהיה לנו חג שמח, לכל עם ישראל. תודה רבה.