כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר אני ביקרתי אצל משפחה משבט א-שקור (חוזר על המילים בערבית.) הם מתגוררים באזור של איבטין. המשפחה הזאת גרה בבית שנבנה אולי לפני 100 שנה, אפילו יותר, לפני קום – לפני רמ"י. הם קיבלו צווי הריסה לפני שנה, והיו הסכמות, שקיבלו תוקף של החלטת בית משפט, שהצדדים ייכנסו למשא ומתן בשביל לתת פתרונות. עברו שנה וחצי, המשפחה ועורך הדין שמייצג אותה מנסים הרבה ניסיונות לדבר ולשבת עם רמ"י בשביל להגיע להסכמות, ושום דבר לא התקדם.
זה שוב מה שעושה רמ"י כשמדובר באזרחים ערבים במדינה. היא מזלזלת בהם ולא מוכנה להגיע להסכמות איתם בשביל לא להרוס את הבתים, או לפחות לתת להם חלופות, כי הבית שנבנה על אדמה לפני 100 שנה צמוד לאדמה פרטית שקנו גם אותה לפני גם 100 שנה. אז אני מבקש, ופונה גם לרמ"י ולמועצה הארצית של רמ"י, שיטפלו בנושאים האלה בצורה יותר רצינית. תודה.
144 מילים של יאסר חוג'יראת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
יאסר חוג'יראת · רע"ם