תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני פונה אליך בעצם כחבר קבינט. היום ראיתי פרסום של הרמטכ"ל, שבתמורה להדר גולדין הוא מוכן לשחרר את אותם 100 מחבלים רוצחים. אז אני רוצה רק להניח כאן בפניך ובפני הציבור – אתה יודע את זה: מאז כיבוש ציר מורג, באותם 48 קילומטרים כביכול-נצורים שבניתם עליהם כעיר הומניטרית וכו', רצחו לנו החבורה הזאת, באל-ג'נינה, 11 חיילים. 11 חיילים.
אני בטוח שהדר גולדין, כמו חממי המג"ד, כמו בן זוסמן המלאך - -
- - לא היו מוכנים בכלל, בשום אופן, שישחררו או ייתנו איזשהו פתח מילוט או שטיח אדום או צלב אדום, לחבורת הרוצחים הזאת. ולכן חשוב לי לדעת מה עמדתך בעניין הזה.
דבר נוסף שהתברר פתאום אתמול בוועדת החוץ והביטחון – יש כטב"מים אמריקאיים, הם מטיילים בשמי המולדת שלנו. האם אתה מכיר את זה? מי נתן לזה אישור? מה הסטטוס של הבִּנאום של המרחב הזה? אני אשמח לתשובה. תודה.
144 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.