שיקום בית החולים סורוקה

תודה רבה, גברתי, על השאלה. קודם כול, כפי שאת ודאי יודעת, העברנו ביום ראשון האחרון החלטת ממשלה מאוד גדולה על הקמת בניין אשפוז חדש, בניין התקומה. זה למעלה ממיליארד שקלים – שליש ממשלה, שליש קופת חולים, שליש פילנתרופיה – משפחת אדמס היקרה – הרבה הרבה מעבר לשיקום, כמובן; זה יביא אותנו גם ל-70% מהמיטות בבית החולים, במיגון. זה אירוע באמת דרמטי. אגב, זה מרכז מאוד חדשני, הטופ שבטופ של הרפואה בישראל.

אבל אני אתחיל רגע מהליכי השיקום. פגע טיל במבנה מאוד ישן. על פי החוק, מס רכוש משפצים את מה שנפגע. חשבנו, יחד עם בית החולים, בצדק, שזו טעות, ובמקום לשקם את המבנה ההוא שנפגע – שהוא באמת אלטע זאכן כבר, הוא לא עומד בסטנדרטים הכי בסיסיים של איך צריך להיראות בית חולים היום – אנחנו בונים שתי קומות נוספות, שכבר נמצאות בתב"ע בתוקף, מעל בניין האשפוז הדרומי.

עכשיו, באופן טבעי, זה תהליך שלוקח קצת יותר זמן. יש פה שאלות של פערי תקציב שצריך לממש, כי בסוף מס רכוש על פי החוק משלם בעבור מה שנפגע. אגב, הוא העביר מייד בהתחלה. כבר בשבוע הראשון העברנו 60 מיליון שקלים לבית החולים, ולכן בית החולים מתפקד ועבד. אגב, צריך להגיד רק מילים טובות: בית החולים, מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים – 5,700 איש, במסירות נפש אדירה, פועלים בתנאים לא תנאים. רופאים, אחיות, סניטרים, אנשי צוות, באמת, אלופי העולם. הם לא השביתו את בית החולים אפילו לא ליום אחד, אפילו לא באותו היום שבו הטיל הזה פגע.

אבל מה שאני רק רוצה לומר, שוב, העבודה כאילו הכי קלה שלי כשר אוצר הייתה להגיד: חברים, מה שנפגע זה הבניין, הינה השמאי, הינה 80 מיליון שקל, בהצלחה. אני הייתי שם בעצמי, והיה ברור שזה לא רלוונטי. ראינו בעיניים. אבל אז, באופן טבעי, זה תהליך יותר ארוך – כי זה לא 80 מיליון, זה 200 מיליון, וצריך עוד כסף וצריך שותפים, ויושב על זה משרד הבריאות.

אני אומר לכם, אני חושב שהתוצאה היא מצוינת - - -

לפעמים עדיף שייקח קצת יותר זמן. הלוואי שיכולתי לעשות הכול כאן ועכשיו מהר. אבל אנחנו יודעים איך עובדת ממשלה, נכון? יש ביורוקרטים, ויש יועצים משפטיים, ושוויון, ולמה מותר ותקציב, ומקור תקציבי. אני חושב שבסוף מול האתגר – התמודדנו איתו טוב.

התוצאה תהיה גם שתי קומות גדולות משמעותיות בסטנדרטים הרבה הרבה יותר גבוהים, והצלחנו לאגם את זה תקציבית, חלק עם מס רכוש. שם עוד לא גמרו עד הסוף את הוויכוחים בין השמאויות השונות, ואני חייב לתת לזה להתנהל מקצועית, כי בסוף זאת לא החלטה שלי. יש את מס רכוש, את המהנדסים שלו, את הגורמים שלו. הם בסוף יצטרכו להכריע. את היתרה אנחנו נצטרך לאגם. אבל יהיו שתי קומות גדולות וחדשות. יהיה מגדל אשפוז, שכבר יצא לדרך. שם, אגב, התחייב לי ראש העיר שהוא יקדם הכי הכי מהר – ורוביק הוא גם שותף מצוין – אבל לקדם הכי מהר את התב"ע. לשתי קומות יש לנו כבר תב"ע בתוקף, כי זה משהו שבעבר כבר תכננו ליישם אותו, אז יחסית זה תהליך מאוד מהיר, ישר יוצאים לביצוע. המגדל החדש, יש בו תהליכים סטטוטוריים שצריך לעשות אותם. אני מאוד מקווה שהכול יהיה מאוד מהר. סורוקה יהיה בית חולים שיוצא מחוזק מאוד מהתהליך הזה, בהשקעה ממשלתית גדולה.

ואני מזכיר לך, חברת הכנסת, שאחרי 12 שנה שהוא היה תקוע, אנחנו שחררנו גם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע. יצרנו פה שיתוף פעולה מצוין עם שיבא תל השומר, שהביא את כל היכולות הפנטסטיות של בית החולים – אני לא רוצה להעליב אחרים, אבל הוא ודאי אחד הטובים והמובילים במדינת ישראל – יחד עם קופות חולים לאומית ומאוחדת. אז גם ניצר שם גם תחרות ברפואה בקהילה, כי היום כללית שולטת ללא מצרים בכל אזור הדרום.

אז שוב, יהיו שני בתי חולים טובים, מתקדמים, חדשניים. העסק הזה כבר ממש בתהליך, תוקצב, יוצא לדרך. תהיה תחרות גם ברפואה בקהילה. אני חושב שיש פה בשורות גדולות מאוד לבאר שבע כבירת הדרום ולאזור הדרום כולו. תודה רבה.

חממי היה מח"ט.

כן, תיקנתי. עמית, מח"ט חממי, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו.

חברת הכנסת מזרסקי, מיגון בתי חולים - - -

יש פערים במיגון בתי החולים, כמו שיש פערים בהרבה מאוד דברים במדינת ישראל. הלוואי שיכולנו לגשר על כל הפערים התקציביים שיש במדינת ישראל ביום אחד. זה לא עובד ככה. יש מסגרות תקציב, יש סדרי עדיפויות שקובעת הממשלה תמיד בעולמות של תקציב מדינה. זו העבודה של תקציב מדינה, לקבוע סדר עדיפויות. אנחנו משקיעים הרבה מאוד ומתקדמים במיגון בתי חולים. סורוקה, למשל, שהזכרנו קודם, נמצא ב-23%. סורוקה היה ממוגן ב-23%, ובעזרת השם, נביא אותו עכשיו ל-70%. זה ייקח קצת זמן, אבל נביא אותו ל-70%. יש תוכנית ברורה של מיגון. היה אצלי מנכ"ל משרד הבריאות לקראת דיוני תקציב 2026 והציב מדרגה נוספת שהוא רוצה לקדם לקראת הדיונים. אני לא יודע כרגע לתת תשובה, כי את יודעת, נשים את זה בסוף מול כל הצרכים, אבל עצם העובדה שקיים פער במשהו – אני תמיד אומר שכשעסוקים בתקציב אי-אפשר לנהל רק שיח של צרכים אלא גם שיח של סדרי עדיפויות. יש פערים בצבא ויש פערים במערכת הבריאות, יש פערים בתחבורה, יש פערים בחינוך ויש פערים ברווחה. יש פערים, ואנחנו עובדים קשה כדי לגשר עליהם, ועובדים קשה כדי לנווט את הכלכלה הישראלית כדי שהיא תצליח להיות חזקה וטובה, והתוצר יגדל, ההכנסות יגדלו והתקציב יגדל, ונוכל לעשות יותר דברים טובים. אני חושב שבסך הכול אנחנו משתדלים מאוד לעשות דברים טובים.

אז בסדר, בית החולים בנהריה נמצא עכשיו בדיונים – זה מה שאנחנו קוראים העוטף של העוטף. השר אלקין הרי דיבר קודם על 12 מיליארד, על 3 מיליארד, ובית החולים בנהריה נמצא כאחד הפרויקטים. שוב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות, כי עוד לא הבאנו את זה לממשלה, אבל אנחנו באמת מנסים למקד.

אין לי זמן עכשיו להאריך. הרי למה לא הבאנו עדיין את ההחלטות האלה לצפון? הרי זה לא כי אנחנו – הכסף קיים, אין פה עניין של חיסכון כסף; הרי בסוף 15 מיליארד שקל, זה מה שיש בסך הכול, ל-0–9 פלוס מסביב, זה המון כסף וזה כלום כסף. זה המון כסף, 15 מיליארד שקל תוספתי, מעבר לכל מה שיש למשרדים ולתוכניות. זה המון כסף. אבל זה יכול להיות טיפה בים אם נזרוק את זה קצת פה, קצת פה, קצת פה, כל מיני טיפולים קוסמטיים כאלה, נזרוק 15 מיליארד שקל ולא נייצר שינוי אמיתי.

דרך הכסף הזה אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי במרחב הזה, שהתחיל מנקודה מאוד נמוכה. אגב, עוטף עזה התחיל מנקודה הרבה יותר גבוהה. הוא חטף ככה את הטבח הזה, אבל בסוף השקיעו המון המון שנים בשדרות, בעוטף, בהחלטות ממשלה, בתקציבים. זה מקום חזק מאוד. אגב, הם גם חזרו הביתה הרבה יותר מהר מתושבי הצפון. יחסית, לרוב היישובים אפשרו לחזור בצורה הרבה יותר מהירה, ולכן אנחנו רואים התאוששות, ולא רק התאוששות – צמיחה אדירה אדירה בדרום כבר עכשיו. אם את שואלת אותי קדימה – עם הסכמי גג, עם הכול, נכפיל שם את האוכלוסייה.

הצפון התחיל מנקודה הרבה יותר חלשה, גם אובייקטיבית, הוא הרבה יותר רחוק. בסוף שדרות–תל אביב זה שעה ורבע, שעה וחצי. הוא הרבה יותר רחוק. לא השקיעו בו מספיק. השקיעו המון שנים – צה"ל דרומה, ובנגב, ולא מספיק השקיעו בצפון. השקיעו בדברים מסוימים, לא מספיק. הוא חטף את המלחמה יותר קשה, תקופה יותר ארוכה של פינוי, ועכשיו השאלה היא איך לוקחים את הכסף הזה – ואגב, אנחנו כבר בדיונים, אולי נגדיל אותו ונאריך את התוכנית, לא לחמש אלא ליותר שנים – ובאמת שמים אותו בכמה מנועי צמיחה, מחוללי צמיחה.

זה מתחבר לי למה שאמרת, כי למשל בית חולים בנהריה יכול להיות מחולל צמיחה מאוד גדול, כי בסוף זה אחד החסרונות הגדולים של הפריפריה, שהם ממש מפגרים מאחור; אנחנו כמדינה מפגרים מאחור בסטנדרטים של שירותי הבריאות, וזה משמעותי לאדם שרוצה לבוא ולגור.

אלה הדיונים. דמוקרטיה – אנחנו מכירים את השיטה. יש פה ראשי רשויות שכל אחד מושך לכיוון שלו, וכל אחד רוצה את זה באזור שלו. וגם בתוך, בינינו – צ'רצ'יל אמר: הדמוקרטיה היא לא השיטה הכי טובה בעולם, אבל לא מצאנו שיטה יותר טובה ממנה.

הסיבה שאני עוד לא מאפשר לזה לבוא היא כי אני רוצה – הייתי בכרמיאל בשבוע שעבר, והיה לי עוד פעם דיון עם מועצת הגליל ועם הג'וינט. הרי ג'וינט אלכא נשכרו על ידי המינהלת הזאת, תנופה. היו הרבה דיונים. הם היו אצלי לפני חודש, והייתי אצלם, כמו שאמרתי, בשבוע שעבר בדיון. אנחנו מנסים כל הזמן לחפש כמה עוגנים משמעותיים שנשים בהם את הכסף והם יחוללו שינוי, הם יהיו איזה מין מנואלה כזאת שאתה מניע וזה נוסע. אני מודה שעוד אין לי פיצוח.

אבל בזה פתחתי, טטיאנה. אני מסכים. אני רק אומר, אין לי הוקוס-פוקוס. יש תוכנית מיגון לבתי חולים. עובדים, מתקצבים. כמו שאמרתי, ברסי היה אצלי, הוא רוצה תוספת. אנחנו דנים בזה בתקציב 2026. אני לא יודע לתת תשובות, כי אנחנו מגבשים עכשיו את התקציב. אני מקווה להגיע לממשלה ב-4 בדצמבר, בעזרת השם. בוודאי נתקדם. להגיד לך שנפתור את הכול בשנה – כנראה לא, כמו שעל הרבה פערים אחרים שצריך לפתור במדינת ישראל לוקח זמן לגשר. אנחנו עדיין נתקדם בסוגיה הזאת.

מירב, אני גאה בזה, אנחנו מקצצים דרסטית בכל הכספים הקואליציוניים שאתם נתתם למנסור עבאס ולתנועה האסלאמית בממשלה הקודמת. אני גאה בזה.

חבר הכנסת עמית הלוי.

53 מיליארד שקל כסף קואליציוני נתנו למנסור עבאס.

אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם - -

- - אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם, ומפנים את הכסף לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, להתיישבות, לנגב, לגליל, לרפואה, לבריאות, למיגון בתי חולים, למלחמה. ברוך השם, החלפנו אתכם, ואנחנו קובעים סדרי עדיפויות טובים לתקציב.

חבר הכנסת הלוי, אמרתי את עמדתי, אני אומר אותה שוב: חס וחלילה, אם מישהו יעלה בדעתו לאפשר ל-200 - - -

נשאלתי שאלה ועניתי. שאלו אותי אם אני מקצץ - - -

שאלו אותי אם אני מקצץ בכספים הקואליציוניים. עניתי: כן, כל הכספים הקואליציוניים המושחתים שהעברתם לתומכי טרור אנטי-ציוניים כדי למכור להם את המדינה בממשלה הקודמת, אנחנו מקצצים ומפנים אותם לדברים טובים - - -

חבר הכנסת הלוי, זאת תהיה איוולת, שלא לומר הפניית עורף – השתמשתי בסיעה במילה "בגידה", אבל מכיוון שקיבלתי על עצמי מאז 7 באוקטובר לשמור על שיח, אז אני בורר מילים – הפניית עורף ללוחמים, למפקדים, לנופלים שציינת, למשפחותיהם, לפצועים. 200 המחבלים האלה בני מוות. צה"ל עובד מאוד קשה לסגור עליהם כבר תקופה ארוכה. אגב, הוא קרוב לזה. רצו לתת להם מעבר בטוח. אמרתי: מעבר בטוח אחד אפשר לתת להם: מעבר יבוק, רק לשם, נקודה. לא לשום מקום אחר. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה, הודעתי את עמדתי בציבור, כרגע אני מבין שהצלחנו למנוע את זה. זה הזוי, הרי חמאס התחייב במסגרת העסקה להחזיר את כל החללים, כולל גולדין. בתוך ה-48 ישנו גם הדר גולדין, והגיע הזמן להחזיר אותו לקבר ישראל אחרי עשר שנים של אכזריות והתעללות של הנאצים האלה. בשום אופן אנחנו לא צריכים לשלם פעמיים על דבר שהיינו צריכים לקבל. אוי ואבוי אם הדבר הזה יקרה.

לשאלה השנייה אני באמת לא אתייחס, כי אני לא יודע, אני לא רוצה ליפול במה מותר ומה לא מותר בתוך הקבינט. אני כן אגיד דבר פשוט: כרגע, וזה ההסכם – הצבעתי נגדו, כידוע, אבל זה ההסכם – כרגע נותנים לנשיא טראמפ את ההזדמנות, בדרכו, לממש את מטרת המלחמה של פירוק חמאס ופירוז עזה, השמדת חמאס. אגב, הלוואי שהוא יצליח. אני מודה, אני לא חשבתי שהוא יצליח להביא את כל החטופים החיים בתנאים האלה, כשאנחנו נמצאים ב-50% מעזה. הוא הצליח. הלוואי שהוא יצליח להפתיע אותנו גם פה ולהשיג את המטרה, כמובן בלי בנאום, עם עליונות ביטחונית מבצעית שלנו.

אתה שואל אותי – עמדתי ידועה. אני חושב שעזה שייכת לארץ ישראל ושצריך לספח אותה ולהקים בה התיישבות, כי לאורך זמן, איפה שאין התיישבות – אין צבא ואין ביטחון. לצערי לא לשם לקח את זה ראש הממשלה. אבל כרגע, במסגרת ההסכם, בהחלט נתנו לאמריקאים להוביל את הניהול של האופרציה שבקצה צריכה להביא למימוש מטרת המלחמה המוצהרת והמרכזית והחשובה של פירוק חמאס ופירוז עזה, עם הבנה חד-משמעית שאם הם לא מצליחים – אני לא מתייחס לפרטים, כי עוד פעם, אני לא יודע מה מותר ומה אסור, אני לא רוצה ליפול בזה – כולל הבנה, שאם זה לא מצליח, זה קורה בדרך שלנו. ולשבחו של הנשיא ייאמר, הוא חוזר על זה כל בוקר: חמאס יושמד; אם הוא לא יעשה את זה ברצון, זה יהיה באלימות, בדרך שלנו, זהו.