אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, עליתי להתנגד לחוק הזה, ואני אסביר למה אני מתנגד. אני שמח שהממשלה, הקואליציה, כרגע לא מקדמת את החוק הזה. אני אסביר למה. כל יהודי שעומד מתחת לחופה – אני עמדתי מתחת לחופה לפני 18 שנה, והתחייבתי בכתובה לכלכל את אשתי. נכון? כל יהודי חותם על כתובה ואומר: אני הגבר בבית שעובד, אני זה שמביא פרנסה, ואני זה שמבטיח שהמשפחה שלי, שהילדים שלי לא יהיו רעבים ללחם. נכון? מה ההצעה הזאת באה ואומרת? אין גבר בבית, אין גבר בבית. גבר, מה שהוא יעשה, יעשה – רק אימא. חבר'ה, זה לא רציני.
איפה הגבריות שלכם? מה זה המסכנות הזאת? אתם גברים או לא גברים? אם אתם גברים, אל תפילו את זה על הנשים.
אני חייב להגיד עוד משהו. אני אמרתי את זה כאן מהדוכן הזה כמה פעמים: אני מוריד את הכובע בפני נשים חרדיות. הינה, תרשמו מה שאני אומר. כל אישה חרדית שיוצאת לשוק התעסוקה, אני בעד שהיא תקבל השתלמות יותר טובה, שהיא תהיה תחרותית. אבל מה זה הדבר הזה שגבר לא יעבוד, גבר ישקיע את כל הזמן שלו בלימוד תורה? איפה כתוב בתורה שאסור לעבוד וללמוד תורה? מה זה הדבר הזה? איפה כתוב בתורה שאסור להיות גם לוחם? איפה כתוב בתורה שאישה היא זאת שתכלכל את המשפחה?
לכן עם כל האהבה שלי לכל ילד – באמת, אני חושב שילדים לא אשמים וילדים לא נושאים באחריות. אני אומר ככה, אני אומר לחבריי מהמפלגות החרדיות: חבר'ה, אתם גם לא צודקים וגם לא חכמים. דווקא בשנתיים האחרונות של המלחמה, כאשר משפחות משלמות את המחיר הכי יקר, חוזרות אחרי 300, 400 יום מילואים, מה המשפחות האלה רואות? שמי שקרוב לצלחת מסוגל לארגן לעצמו הנחות – אנשים אחרים שחזרו, בגלל שמבחן ההכנסה שלהם טיפה גבוה, כבר לא מקבלים הנחה.
אגב – זאת דעתי האישית – אני בעד חינוך חינם מגיל אפס, אבל ראש ממשלת 7 באוקטובר הוא זה שהבטיח אפס עד שנתיים חינם. איפה בדיוק ההבטחה שלכם של הבחירות, לחינוך חינם אפס עד שנתיים? אני שואל אתכם, חברי הקואליציה: שלוש שנים אתם בשלטון, איפה ההבטחה שנתתם לבוחר בנובמבר 2022? אתם לא מסוגלים לעמוד בהבטחות שלכם. לכן, החוק הזה פשוט לא רלוונטי. טוב יהיה אם הקואליציה לא תתקדם בחוק הזה, וכל אחד שיצא לשוק התעסוקה – אתה רוצה, תלמד תורה, אבל תהיה גם לוחם, תשרת בצבא, תעבוד, ואף אחד לא יבוא אליך בטענות שאתה לומד תורה. תודה רבה.
378 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.