קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל, מכובדיי הרבים ובראשם ידידנו הגדול, נשיא ארצות הברית, הנשיא דונלד ג' טראמפ.
ברוך בואך לירושלים, בירתנו הנצחית; ברוך בואך לישראל ביום המרגש הזה, שייחקק בתולדות עמנו – וגם אתה, הנשיא, תיחקק בתולדות עמנו, כי כבר נחקקת בתולדות האנושות. אנחנו, כפי שנאמר, זוכרים את ידידינו, ואנחנו יודעים את חלקך החשוב והמכריע בהחזרת יתרת חטופינו.
ביום הזה התבשרנו עכשיו, רק לפני שעה קלה, שכל חטופינו החיים שבו אלינו – איזו התרגשות. כמה חיכינו לרגע הזה. אנחנו מחויבים להחזיר את כולם. אני רוצה להודות לך באופן אישי, ובשם האומה כולה: תודה לך, הנשיא טראמפ, תודה לך.
(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: אני יודע שהטלפרומפטרים עובדים מצוין, אני משתמש בהם. אבל אני לא בטוח בקשר לתרגום, אז אני אגיד דברים באנגלית. הנשיא טראמפ, הכנסת מקדמת בברכה אותך ואת משלחתך המכובדת לירושלים, בירתנו הנצחית. זהו ביקורך הראשון בישראל מאז הכרתך בירושלים כבירתנו, ומאז העברת לכאן את השגרירות. תודה לך על כך, הנשיא טראמפ.
יש סיבות רבות נוספות להודות לך מאז ביקורך האחרון כאן. תודה על הכרתך בריבונות הישראלית ברמת הגולן.
תודה לך על כך שעמדת מול השקרים כנגד ישראל באומות המאוחדות.
תודה לך על הכרתך בתוכנית השלום של 2020, על זכותנו ביהודה ושומרון, המולדת הנצחית של העם היהודי.
תודה לך על שתיווכת להשגת הסכמי אברהם ההיסטוריים – אברהם, הסכמי אברהם.
תודה לך על פרישתך מהסכם הגרעין הרה האסון עם איראן.
תודה לך על תמיכתך במבצע עם כלביא, ועל החלטתך האמיצה להתחיל את מבצע פטיש חצות. לוחמים, אתם מוכרחים לשמוע את זה.
זהו השם ההולם ביותר שניתן למבצע צבאי, משום שזמן קצר אחרי חצות באמת הלמתם בהם.
ידידיי, זוהי רשימה חלקית בלבד, אבל די בכך כדי לאשר את מה שאני אומר שוב ושוב: דונלד טראמפ הוא הידיד הטוב ביותר שהיה אי פעם למדינת ישראל בבית הלבן.)
(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: שום נשיא אמריקני בעבר מעולם לא עשה יותר למען ישראל. כפי שאמרתי בוושינגטון, אף אחד אפילו לא התקרב, זה ממש לא היה קרוב.
כבוד הנשיא, היום אנחנו מקבלים את פניך כאן כדי להודות לך על המנהיגות המכרעת שלך בקידום הצעה שקיבלה גיבוי של כל העולם כמעט – הצעה שמחזירה את כל חטופינו הביתה, הצעה שמסיימת את המלחמה בהשגת כל היעדים שלנו, הצעה שפותחת את הדלת להרחבה היסטורית של שלום באזורנו ומעבר לו. כבוד הנשיא, אתה מחויב לשלום הזה, אני מחויב לשלום הזה, וביחד, כבוד הנשיא, אנחנו נשיג את השלום הזה. עשינו זאת בעבר בהסכמי אברהם, ונעשה את זה שוב.
כבוד הנשיא, היום בלוח השנה העברי אנחנו מציינים שנתיים של מלחמה. המלחמה החלה ב-7 באוקטובר, בחג שמחת תורה. אתה תמיד אומר לי, ואומר לעולם: זכרו את 7 באוקטובר. כבוד הנשיא, אנחנו זוכרים. אנחנו זוכרים את אלפי מחבלי חמאס שהסתערו על היישובים והקיבוצים שלנו; אנחנו זוכרים את 1,200 האנשים שחמאס טבח בדם קר, ובהם עשרות אמריקאים; אנחנו זוכרים משפחות שלמות שנשרפו בחיים בזמן שחיבקו אלה את אלה; אנחנו זוכרים את הישראלים הצעירים היפים שנורו למוות בברוטליות בפסטיבל המוזיקה נובה; אנחנו זוכרים את מאות האזרחים שלנו שנגררו אל המרתפים בעזה, כולל 12 אזרחים אמריקאים. גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, תינוקות וקשישים ניצולי שואה. ידידי כבוד הנשיא דונלד, המפלצות הללו לקחו תינוקות כבני ערובה.
בתגובה למתקפה הברברית הזו ב-7 באוקטובר, ישראל עשתה את מה שהיה עליה לעשות: באומץ יוצא מהכלל יצאנו להגן על עמנו, להביס את אויבינו ולשחרר את חטופינו. חיילינו הגיבורים לחמו כמו אריות. הם לחמו בחזית הקדמית של הציוויליזציה נגד הברברים. ישראל השיגה ניצחונות מרשימים נגד חמאס וציר הרשע האיראני הטרוריסטי כולו. סנוואר מת; הנייה, נסראללה, אסד – כולם חלפו להם, נעלמו.
תוכנית הנשק הגרעיני והבליסטי של איראן, עם הסיוע האדיר שלך, כבוד הנשיא, נסוגה. מחצית מהנהגת החות'ים נמחקה.
אבל מחיר הניצחון, המחיר של הניצחונות הללו, היה כבד. כמעט 2,000 מטובי בנינו נהרגו, כמחצית מהם בקרב. הם הותירו מאחוריהם הורים, בנות זוג, אחים וילדים. האהבה והצחוק שלהם, ההבטחות והפוטנציאל שלהם, נגדעו לנצח. למשפחות של לוחמינו הנופלים – רבות מהן נמצאות כאן – אני אומר: אני מכיר את עומק הכאב שלכם, אני מכיר את הצער שלא ניתן לניחום שילווה אתכם למשך כל חייכם. מדינת ישראל מרכינה את ראשה בתודה נצחית לנופלינו הגיבורים. בזכות הגיבורים הללו האומה שלנו תשרוד, בזכות הגיבורים הללו האומה שלנו תשגשג, ובזכות הגיבורים הללו האומה שלנו תזכה בשלום.
כבוד הנשיא, אלפים מחיילינו האמיצים נפצעו וסובלים מפציעות חמורות בגוף ובנפש. חיילים אמיצים כמו ארי שפיץ.
ארי הוא אזרח אמריקאי ישראלי שנפצע בעזה בזמן שחיפש מחבלי חמאס ונשק. שניים מחבריו לנשק של ארי נהרגו בפעולה זו, והרבה נפצעו. חשבו שארי נהרג, אבל הוא התאושש באורח פלא אף על פי שאיבד שלוש גפיים. ארי, קום רגע, לבד – הינה אתה – ארי, אתה הרוח של יהושע, אתה הרוח של דוד, אתה הרוח של המכבים, אתה הרוח של ישראל. אני מצדיע לך, כולנו מצדיעים לך.
סבין תעסה מקיבוץ נתיב העשרה צופה בנו היום מהקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס. סבין שכלה את בעלה ואת בנה הבכור ב-7 באוקטובר. היא אימא לשלושה בנים נוספים, שניים מהם, אוראל ושי, היו עדים לקפיצת אביהם על רימון של חמאס כדי להציל אותם. כולנו ראינו את הסרטון של שני הנערים הללו בוכים בכאב: "אבא מת. למה, למה אלוהים הציל אותי?" כבוד הנשיא, ידידי דונלד, ראיתי הרבה מחזות קשים בחיי, אבל לא יכולתי להביא את עצמי לצפות בילדים הללו סובלים שוב, אז לא צפיתי בסרטון יותר מפעם אחת, אבל לסבין, אימם, היה מספיק כוח ואומץ להציג את הסרטון הזה ברחבי העולם כולו. רעייתי שרה ואני שאלנו אותה: סבין, כיצד את עושה את זה? למה את עושה את זה? והיא ענתה לנו: אני עושה את זה כדי להראות לעולם כולו את המפלצות שישראל נלחמת בהן ואת צדקת דרכנו. זה מה שהיא עושה שוב בלוס אנג'לס. סבין, את יכולה לשמוע אותי עכשיו, אז אני רוצה לומר לך בשם כולנו: את מגלמת את הרוח של הגיבורות התנכ"יות שלנו, דבורה, רות ואסתר. גם אַת הרוח של ישראל. כולנו מצדיעים לך.
כבוד הנשיא, בשיחות הרבות שקיימנו במהלך מלחמת 12 הימים באיראן, שאלת אותי: איך אנשים מתמודדים? אני עניתי לך: העם שלנו חזק. הישראלים הם עם של אריות, בעלי נחישות בלתי מוגבלת להגן על ארצנו ולהבטיח את עתידנו. העם – העם נותן חוזק לחיילים שלנו, והעם נותן חוזק לי ולקולגות שלי. העם היהודי קם מעפר פעם אחר פעם, אבל כשאנחנו הקמנו את מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל, אנחנו נשבענו: לעולם לא עוד; לעולם לא נהיה עוד חסרי אונים נגד האויבים שלנו. החוזק הזה מבטיח לא רק את ההישרדות שלנו, אלא את העתיד שלנו ואת השלום.
אנחנו שילמנו מחיר גבוה במלחמה הזאת, אבל האויבים שלנו מבינים כיום כמה עוצמתית וכמה נחושה ישראל. הם מבינים שהמתקפה נגד ישראל ב-7 באוקטובר הייתה טעות הרת אסון. הם מבינים שישראל חזקה ושישראל כאן כדי להישאר, וזה, כבוד הנשיא, היסוד החשוב ביותר של שלום; שלום דרך עוצמה.
גבירותיי ורבותיי, היום הוא יום מכונן, יום של שמחה גדולה עם חזרתם של החטופים הנותרים הביתה. רעייתי שרה ואני נפגשנו עם משפחות של חטופים בהרבה מקרים. אין מילים כדי לתאר את הייסורים שלהם – רק דמעות, צער בלתי נדלה וכאב שקשה לדמיין. בתחילת המלחמה הבטחתי להביא את כל החטופים הביתה; היום, עם העזרה המכרעת והממוקדת, עזרה בלתי נלאית של כבוד הנשיא טראמפ וצוותו, ועם ההקרבה והאומץ המדהים של חיילי ישראל – אנחנו מקיימים את אותה הבטחה.
המסע עד לכאן היה ארוך. בשבוע הראשון של המלחמה חיילינו האמיצים הפעילו לחץ צבאי על חמאס, והקהילה הבין-לאומית הפעילה לחץ דיפלומטי. הדבר אפשר לנו להבטיח את השחרור של יותר מ-100 חטופים בניסיונות חילוץ הירואיים מעבר לקווי אויב, כוחות ישראליים מיוחדים הצילו שמונה חטופים חיים והחזירו גופות של עשרות נוספים. אבל עם חלוף הזמן אנחנו יודעים מה קרה – הלחץ הדיפלומטי התהפך. יותר ויותר ממשלות קנו את תעמולת הכזב של חמאס; יותר ויותר ממשלות נכנעו לכנופיות אנטישמיות במדינות שלהן. הכול הפך להיות נגד ישראל. הם קראו לנו להיכנע לדרישות של חמאס – לעזוב את עזה מייד, לסיים את המלחמה בלי להתחייב לפרוק את חמאס מנשקו, בלי להתחייב לפירוז עזה.
אם ישראל הייתה נכנעת לדרישות האלה, לא רק שסנוואר, נסראללה ואסד ותוכנית הגרעין של איראן היו נשארים שלמים – יתרה מזאת, תוך זמן קצר מאוד החמאס היו חוזרים לגדר הגבול כדי לחזור על זוועות 7 באוקטובר שוב ושוב, כפי שהם נשבעו לעשות. אבל בדיוק באותו רגע, בדיוק באותו רגע של לחץ מרבי שהופעל על ישראל, איש בשם דונלד ג' טראמפ נבחר להיות נשיא ארצות הברית, וגבירותיי רבותיי, בן לילה – בן לילה – הכול השתנה, הכול.
כבוד הנשיא, הודות לגיבוי החד-משמעי שלך בישראל אנחנו הבטחנו עסקת חטופים נוספת תוך שבועות מיום היבחרותך, וכעבור כמה חודשים עבדנו קרוב זה לזה על מנת ליצור דרך להחזיר את שאר החטופים הביתה ולשים קץ למלחמה באופן שיבטיח את פירוז החמאס ורצועת עזה, ושעזה לא תהווה יותר איום על ישראל לעולם. לפני חודשיים גיבית לחלוטין את ההחלטה שלי לשלוח את צה"ל לתוך המעוז האחרון של חמאס בעזה, והסכמת שהלחץ הצבאי הזה יעזור לשחרר את החטופים. חרף כל הביקורת והמבקרים צדקנו – החמאס התקפל.
לפני שבועיים הצלחת לעשות מעשה של ניסים – הצלחת לעשות משהו שאף אחד אחר לא האמין שהוא אפשרי: הבאת את רוב העולם הערבי, הבאת את רוב העולם כולו, לעמוד מאחורי הצעתך לשחרר את החטופים ולסיים את המלחמה. אני רוצה להודות לסטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר ורון דרמר על תרומתם האדירה למאמץ זה.
ואני רוצה להודות לצוות המשא ומתן שלנו.
אני מאמין ששיתוף הפעולה הצמוד בין שתי האומות שלנו בשילוב לחץ צבאי שהופעל על ידי ישראל והמנהיגות הכלל-עולמית של הנשיא טראמפ – אני חייב להגיד לכם, בתקופה שהייתי כאן ראיתי הרבה נשיאים בארצות הברית, את כולם, ואני נמצא פה די הרבה זמן – מעולם לא ראיתי מישהו שמזיז את העולם כל כך מהר, באופן כל כך מכריע ובכזאת נחישות, כמו ידידנו הנשיא דונלד ג' טראמפ.
באמצעות הלחץ הצבאי מצידנו והמנהיגות העולמית של הנשיא טראמפ השגנו את הרגע ההיסטורי הזה. זהו רגע של שמחה שלא ניתן לתאר, כשאומתנו מחבקת את בנינו ששבים הביתה. כבוד הנשיא, השבוע יהודים בעולם כולו הלכו לקרוא את ספר קהלת בתנ"ך. בתנ"ך יש הרבה רגעים של ניסים. כזאת הייתה ההחלטה שלך להפגיז את פורדו. אני חושב שזו נקודה מכרעת בהיסטוריה, כי זה לא נועד רק להפציץ את פורדו; אני חושב שהפעולה הזאת והפעולה הקודמת שלך, ההתנקשות בקאסם סולימאני, אדריכל המוות, שינו את מאזן הכוחות בעולם. הבאת את ארצות הברית בחזרה להובלה.
אני אמרתי שאנחנו הולכים לקרוא השבוע את ספר קהלת; זה לא ספר של מעשים, זהו ספר של הרהורים, של מחשבות, של פרספקטיבה על חיים ועל מוות. בספר הזה אנחנו קוראים את המילים הנצחיות של שלמה המלך: "לַכֹּל זמן ועת לְכָל חפץ תחת השׁמַים". עת מלחמה ועת שלום. השנתיים האחרונות היו עת למלחמה, והשנים הבאות, אנחנו מקווים, תהיינה עת לשלום – שלום בתוך ישראל ושלום מחוץ לישראל.
אני מייחל להמשיך לצעוד יחד איתך במסלול שאנחנו סוללים ביחד במסגרת הסכמי אברהם. תחת מנהיגותך נוכל לכרות הסכמי שלום חדשים עם מדינות ערב באזור ועם מדינות אסלאמיות מעבר לו.
ילדיו של אברהם יעבדו ביחד כדי לבנות עתיד טוב יותר, עתיד שיאחד את הציוויליזציה נגד הברבריות, האור כנגד החושך והתקווה כנגד הייאוש. וידידיי, אני מאמין שבהנהגתו של הנשיא טראמפ הדבר יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים.
כראש ממשלת ישראל אני מושיט את ידי לכל אלה שמבקשים לכונן שלום איתנו, שחפצים בשלום. אף אחד לא רוצה שלום יותר מאשר עם ישראל.
ישראל תמיד תעמוד על המשמר להגן על עצמה, וישראל תמיד תישאר חדורת תקווה. "התקווה" היא ההמנון הלאומי שלנו, היא האמונה והחוזק שלנו. הגיעה העת לממש את התקווה הזאת ולהרחיב את מעגל השלום.
כבוד הנשיא, תודה רבה על כל מה שעשית למעננו. הגשתי את מועמדותך להיות האזרח הלא-ישראלי הראשון שמועמד לפרס ישראל – הפרס החשוב ביותר של ישראל.
לגבי הפרס השני, זה רק עניין של זמן. אתה תקבל אותו בהמשך, אבל אני רוצה להעניק לך את פרס ישראל, הפרס היוקרתי ביותר שלנו, לחבר הטוב ביותר שלנו.
כאשר אחרים גילו חולשה, אתה היית חזק; כאשר אחרים פחדו, אתה הייתה אמיץ; כאשר אחרים נטשו אותנו, אתה עמדת איתן לצידנו. בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל אני מודה לך על הידידות יוצאת הדופן שלך. תודה שעזרת לנו להביא את החטופים הביתה. תודה על תמיכתך בניצחון ישראל. תודה שסללת את הדרך לשלום.)
מכובדי נשיא ארצות הברית, ידידי דונלד, ברוך הבא לישראל, ברוך הבא לירושלים, ברוך הבא ביום המרגש הזה. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם הסימולטני: יברך אותך אלוהים, אותך ואת משפחתך, כבוד הנשיא. יברך אלוהים את ארצות הברית, את ישראל, ויברך אלוהים את הברית בין שתי הארצות המובטחות שלנו. תודה, כבוד הנשיא).
2,017 מילים של בנימין נתניהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.