חיזוק המענים לרשויות ולכפרי העדה הדרוזית בצפון הארץ שנפגעו במלחמה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי המציעה, אני משיב בשם שר הביטחון. ב-21 החודשים שבהם מצויה ישראל במלחמה מורכבת קיבלנו הוכחה נוספת, ולעיתים קרובות גם כואבת, לעוצמתה של הברית שלנו עם אחינו בני העדה הדרוזית. זוהי בראש ובראשונה ברית חיים עם מי שמוכיחים כבר עשרות שנים עד כמה עמוקה ואמיצה הנאמנות שלהם למדינת ישראל, ועד כמה רבה הנכונות שלהם לתרום לביטחונה של המדינה, גם בזמנים קשים ומאתגרים במיוחד.

ביטוי לגודל המחויבות שלנו לבני העדה יכול להיות תוכנית חומש חדשה חסרת תקדים לחברה הדרוזית בהיקף של מיליארדי שקלים, כפי שאישרה הממשלה לפני למעלה מארבעה חודשים. כיוון שהמחויבות שלנו לבני העדה הדרוזית נוגעת לאזור כולו ולא רק לנעשה בתחומי הארץ, אנו מוצאים לנכון להזכיר את העמידה התקיפה שלנו שנועדה למנוע פגיעה בדרוזים בסוריה. אנחנו ממשיכים לעשות כל שנדרש כדי למנוע מהמשטר הסורי לפגוע בהם ולהבטיח את פירוז המרחב הצמוד לגבולנו מול סוריה. רק אתמול הנחינו – ראש הממשלה ושר הביטחון – את צה"ל לתקוף מיידית כוחות משטר ונשק שהוכנס לתוך מרחב סוידה בהר הדרוזים בסוריה לשם פעילות המשטר נגד הדרוזים – פעולה העומדת בניגוד למדיניות הפירוז, האוסרת הכנסת כוחות ונשק למרחב דרום סוריה שמסכנים את ישראל. ולכן גם במישור האזרחי וגם במישור הביטחוני, המדיניות שלנו היא, כפי שהצגתי, תמיכה רחבה ומתמשכת בעדה הדרוזית, היקרה לכולנו.

בהצעה לסדר-היום שהגישה חברתנו חברת הכנסת מירון נשאלת השאלה באשר לפיצוי יישובי הדרוזים שנפגעו בצפון, אם במסגרת תכנית כוללת שכבר מיושמת ואם כחלק מתוכנית ייעודית ליישובי הדרוזים. בהתייחס לדברים אלה שר הביטחון מבקש להבהיר: ההחלטה על חיזוק כלכלי למרחבים שנפגעו במהלך המלחמה אינה נוגעת למערכת הביטחון לבדה, אלא מהווה חלק מקידום החלטת ממשלה בנושא אזורי עדיפות לאומית בצפון. כדי שניתן יהיה לקדם החלטה זו, מערכת הביטחון באמצעות צה"ל העבירה חוות דעת ביטחונית מבוססת בסוגיות רלוונטיות.

לנוכח המחויבות וההערכה הרבה הקיימות, כאמור, לעדה הדרוזית, שר הביטחון כותב, אני מאמין ומקווה שיינתן המענה הנכון גם בנושא הזה.

אני באופן אישי יכול לומר לך שהייתי שותף גם להחלטה שהתקבלה בממשלה – ציינת את סוגיית הפיתוח של היישובים ואת דור ההמשך שמתקשה, ואנחנו ערים לכך. אז קודם כול, אני בירכתי אז בישיבת הממשלה, ותמכנו, כמובן, ביוזמה להקים – התקבלה החלטה, זו לא רק יוזמה – להקים ועדת תכנון, בנייה משותפת לעדה הדרוזית והצ'רקסית. אני מקווה שיקדמו את זה במהרה ותאויש הוועדה ותצא לעבודה. אין ספק שזה פער שחייבים להשלים, וזה המינימום של מדינת ישראל והיא יכולה בזה להביע את המחויבות; זו גם חובתנו, זו חובה מוסרית וערכית לטפל בדור ההמשך. אנחנו מודעים גם למגבלות – בכפוף לתרבות ולמנטליות, מדינת ישראל גם יודעת להתיישר לאילוצים תרבותיים, וטוב שכך. ובמיוחד לעדה הדרוזית, אני חושב שזה מתבקש.

ציינת את חוק הלאום. לא אחת התבטאתי – אני חושב שאנחנו כן יכולים לתקן את החוק ולבטא בו, כן, את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל אנחנו כן יודעים וצריכים לבטא את מעמדה של העדה הדרוזית בתוך המדינה שלנו, וזה מתבקש ונכון.

ופה, שוב, אני מצדיע לחיילים מהעדה הדרוזית ובני משפחותיהם על המסע שהם עוברים ביחד, ומחבק חיבוק חם ואמיץ את המשפחות של החללים בקרב העדה הדרוזית. אני לא אוהב – לא אוהב להשתמש במושג ברית דמים, אני חושב שזו ברית חיים. ברית חיים, וככה טוב, וטוב שהם רואים את זה כך, וטוב שאנחנו רואים כך. אנחנו לפעמים צריכים, בצוק העיתים, בלהט העשייה, גם להזכיר לעצמנו שיש הרבה פערים וצריך להדביק אותם. תודה רבה.