אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יכול להתלונן, אתה יודע למה? אני משלים הרבה שעות נורבגיות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חברת הכנסת המציעה יוליה, חוץ מתוכן הצעת החוק על כל מה שדיברת פה בפודיום אני מסכים איתך. מה את רוצה? אמרתי, אני מסכים איתך על רוב הדברים שדיברת פה על עזה, אבל זו לא הצעת החוק.
הצעת החוק איסור אספקת שירותים חיוניים לגורמים עוינים של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – התשובה של משרד הביטחון קצרה מאוד, אני עונה בשם משרד הביטחון. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת מציעים לאסור בחוק על אספקת שירותים חיוניים לרבות חשמל ומים לגורמים עוינים במישרין, בעקיפין, באמצעות צד שלישי, וזאת לרבות אספקת שירותים כאמור לשטח הנשלט על ידי ארגון טרור. הצעת החוק מעלה קשיים, כאשר קבלתה עלולה לפגוע בגמישות הנחוצה לרשות המבצעת בסוגיות אלו, הנוגעות לליבת שיקול הדעת המדיני-ביטחוני.
לאור האמור, החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעה בארבעה חודשים. לפיכך, לא ניתן לתמוך בקידום הצעת החוק, ואני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. אמרתי לך, בתוכן, במהות שדיברת עליה בהצעת החוק, היא ראויה. אלא שאומר שר הביטחון – לא אני – בצורה הכי ברורה: זה כובל את הידיים של הרשות המבצעת, של הממשלה, מהרבה סיבות. קטונתי לומר מה השיקולים הבין-לאומיים, המשפטיים, הדין הבין-לאומי, גמישות מכל הבחינות. לכן בקצרה זו התשובה שמשרד הביטחון מצא לנכון לומר.
מאחר שיש בידי עוד קרוב לשמונה דקות – זמן איכות, למלא אותו באיכות, עד שגב' עליזה בראשי תורה לנו, או יו"ר הקואליציה יורה לנו – – –
אני אומר לך – לפני דבר תורה קודם כול אני רוצה ברשותכם לשלוח מכאן דברי חיזוק וחיבוק חם לחיילים המשרתים, הסדירים, הקבע, המילואים, שנמצאים בפעילות ובהתמודדות עם כל האתגרים שמדינת ישראל מאותגרת בהם; חיבוק חם להם ולבני משפחותיהם. באמת, מתפללים לשלומם, שיחזרו לביתם בריאים ושלמים בגופם ובנפשם. האינטנסיביות, המעמסה הפיזית, הרגשית, שהם נושאים על גבם, הם ובני משפחותיהם – זה ראוי לכל שבח ולכל הערכה. אני חושב שהבית הזה הביע את זה בתקנות, בחקיקה, בהנחיות ובהחלטות חשובות. אתמול ראיתי ברשת שעל קיר אחד הבתים בעזה מודים לאחד השרים, במקרה הזה לשר בן צור, חיילי המילואים מודים. כנ"ל כל חברי הממשלה, חברי הבית הזה. קיבלנו החלטות, וכל מה שיוחלט – מה שהוחלט בעבר ומה שיוחלט בהווה ובעתיד לטובת המשרתים – ראוי לברכה.
מכאן אני רוצה לחזק ולעודד גם את החטופים בעזה בעצמם, אבל גם את בני משפחותיהם. אני לא אומר, הימים שהם עוברים, השעות, הדקות, השניות, הרגעים, הטלטלות שהם עוברים, ייסורי הנפש – אנחנו מחבקים מכאן ומחזקים ומקווים ומתפללים שישובו לביתם במהרה. מבחינתנו, שתתקבל החלטה אפילו עוד היום.
ברגעים אלה חיילים רבים נמצאים במאבק היום-יומי שלהם בשיקום, מסע ארוך של שיקום והחלמה, החיילים הפצועים. גם הם ראויים לחיבוק ולחיזוק. אסור לנו לשכוח את זה רגע-רגע, שעה-שעה. בזמן שאנחנו בשגרה שלנו, צריכים לדעת ולהרגיש לא מן השפה ולחוץ שבכל רגע ורגע אנשים נאבקים ונמצאים במלחמה השנייה שלהם אחרי שחזרו מהחזית – לעמוד על הרגליים בבריאות הגוף ובבריאות הנפש בשעות אלה, בימים אלה.
אתמול נפתחה ועידת השלטון המקומי. אני רוצה לברך מכאן את יו"ר מרכז השלטון המקומי ואת ראשי הרשויות על עבודתם הנאמנה ביום-יום לטובת אזרחי מדינת ישראל. לציין גם את תרומתם, תרומתם הכבירה, מתחילת המערכה של חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא בטיפול באוכלוסייה, קליטת האוכלוסייה.
חברים, מדינת ישראל נמצאת בסיר לחץ לא פשוט מ-7 באוקטובר. ההשלכות של אותו לחץ באות לידי ביטוי בתופעות כאלה ואחרות הן בתא המשפחתי, הן בסוגיית גידול בני הנוער, חינוך בני הנוער. זה מייצר אתגרים לא פשוטים לשלטון המקומי ולמחלקות לשירותים חברתיים. העומסים שם גם ככה היו כמעט בלתי אנושיים, אפשר לומר. כאן המקום לציין זאת, ומכאן אנחנו באמת מוסרים חיזוק הן למחלקות לשירותים חברתיים והן לרשויות המקומיות ולשלטון המקומי על שילוב הידיים, על תרומתם הנכבדה ועל שירותם לאזרח. תודה רבה לכם.
598 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.