קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק החשובה, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג מגדרי הולם למשרות ניהול כללי במשרדי הממשלה). אם להמשיג לכם את זה בפשטות, זה חוק שאומר שאנחנו לא נקבל – כאימהות, כנשים, כנבחרות ציבור, ואני חושבת שגם רבים מהגברים פה לא צריכים לקבל – עובדה שאין מנכ"ליות שעומדות בניהול משרדי הממשלה. החוק הזה הוא תיקון מציאות שאתם יצרתם; תיקון המציאות שבה בעצם אתם באים ואומרים: אתן לא תנהלו שום דבר, לא תהיו שותפות בכתיבת חיי החברה הישראלית בעת הזאת.
שוויון מגדרי לא נוצר יש מאין. לצערנו נשים רבות שילמו מחירים מאוד מאוד כבדים כדי שאנחנו – גם אנחנו, חברות הכנסת שנמצאות כאן – נוכל להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות במוקדי ההשפעה. נשים שסללו את הדרך בדם, יזע ודמעות. ואני חייבת לומר, במקום שהתיקון אינו מושג על ידי החברה, אנחנו צריכים לדאוג שזה ייושם באמצעות חקיקה ומדיניות. זה לא דבר שהוא בלתי אפשרי. ההיסטוריה הלא-כל-כך רחוקה מלמדת אותנו שניתן בהחלט להציג לעם ישראל, זה שמורכב מ-51% נשים, ממשלה ראויה יותר, שהשרים והשרות יודעים למנות – השרים, חבר הכנסת טייב ושר הרווחה, חברי הכנסת של ש"ס, נכון שאין לכם חברות כנסת, אבל כדאי שתקשיבו. לא יכול להיות מצב שאתם יושבים בממשלה שאין בה ולו מנכ"לית אחת. ואני אומרת לכם, יש מנכ"ליות מוכשרות, מוכשרות. והדבר הזה, שבאים ואומרים לנו: פנינה היקרה, אין לכן, אין לכן יכולת לנהל, או שאתן לא תנהלו גם אם יש לכן את היכולת לנהל – הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.
ותאמינו לי, הרבה פעמים אנחנו צריכים לחשוב – אני גם חשבתי על זה – אם זה נכון שזה יבוא בחקיקה, שר הרווחה, או לא. ואני אומרת לך, ואני אקריא שמות של נשים מדהימות – ולך במשרד, למשל, יש סמנכ"ליות באמת תותחיות אחת-אחת, במשרד הרווחה.
מצוין. בתקופה שלך מונו שתי סמנכ"ליות, אבל הבעיה שאני עכשיו מדברת עליה והחוק הזה בא לעגן את זה בחקיקה – ש-40% יהיו נשים. נשים.
אני אקריא שמות: גלית כהן, סימה וואקנין-גיל, רוני אלון, שי-לי שפיגלמן, דלית שטאובר, נעמה שולץ, שהייתה מנכ"לית משרד ראש הממשלה, בינה בר-און, דגנית סנקר-לנגה, שהייתה לי את הזכות שאני מיניתי אותה להיות מנכ"לית משרד העלייה והקליטה – נשים – – –
סיגל מורן, אומר לי כאן ומתקן אותי בצדק חבר הכנסת מאיר כהן. תקשיבו, אלה נשים – – –
נעמה קאופמן. הינה, עודד פורר. אז תראו, בממשלה הקודמת מינינו תשע נשים שהיו מנכ"ליות, כ-40% מהמנכ"לים, והעמידו ממשלה לתפארת, ומשרדי הממשלה עבדו נון-סטופ כדי לחזק את עם ישראל ולשרת את הציבור בישראל. ומה עכשיו? אפס, אפס מנכ"ליות. אבל אתם יודעים מה? אם נאמר את האמת – הינה, דגנית סנקר-לנגה, אישה מדהימה שאני מיניתי, בולדוזר, הייתה מס' 2 בתקומה, תותחית – ואני אומרת לך, זה לא שהן יושבות בבית; שמים אותן מס' 2, שמים אותן מס' 3, והן נותנות את התפוקה ואת השליחות הכי טובה שיש.
אז אני אומרת לך, ראש ממשלה, בבואו להקים ממשלה, צריך שיהיה בפניו החוק הזה, שאומר לו שיבוא ויקרא לסדר את כל השרים והשרות – מעט השרות שיש – ויאמר להם: 40%, 50%, צריכים להיות נשים. זה לא שעושים להן טובה. הרווח הוא כולו של החברה הישראלית ושל כל חברה שרואה בצורך של גיוון בהבאת נושאים חשובים. אני יכולה להגיד לכם שאחד התפקידים שאני באמת מרגישה שזו זכות גדולה למלא אותם זה התפקיד שאני עכשיו נמצאת בו, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. ואני מגלה שאין מה לעשות – וגם מחקרית זה מוכח – נשים מביאות יותר נושאים של רווחה וחינוך. נשים מביאות לשולחן קבלת ההחלטות, בראייה באמת רגישה לחינוך, לרווחה, ראייה כוללת של המשפחה, נושאים שאני יכולה לומר לך, אדוני השר, שהם לא תרומה רק לנשים – תרומה לכל התא המשפחתי ולכל החברה בישראל.
אנחנו לא חברה מדירת נשים. ההיסטוריה שלנו מלאה במנהיגות נשים. כמו שנאמר, בזכות נשים צדקניות עם ישראל נגאל ועתיד להיגאל. בזכות נשים אמיצות – מרים, שהצילה את עם ישראל, שכל עוד הייתה בחיים היו מים בשפע.
דבורה הנביאה ורבות אחרות. ואני היום הבאתי אגב את הצעת החוק של גולדה מאיר, אישה יוצאת דופן. לא על הכול הסכמתי איתה, למשל היא סירבה להיפגש עם נציגי ביתא ישראל כשהיא הגיעה לאתיופיה, אבל אנחנו מעל זה, כי בסוף האישה הזאת הקימה את הביטוח הלאומי, הייתה ראש ממשלה ראשונה בישראל, תותחית, אישה לתפארת ודמות מופת, שעשתה רבות למען מעמד הפועלים והפועלות ולא הייתה מונצחת. היום באמת זה עבר בקריאה היסטורית שהיא תהיה מונצחת, אבל מה היה קורה אם גולדה לא הייתה? בואו נעלים את כל הנשים מההיסטוריה, מקבלת ההחלטות – זה דבר שהוא בלתי אפשרי.
ועכשיו אני אגיד לכם, כמי שהייתה שרה, ברור מאליו שהחזון, הכיוון – שלום, אורחים נכבדים – נמצאים בידי השרים וחברי הכנסת, אבל בסוף מי שמבצע בפועל זה המנכ"לים והמנכ"ליות. וזה שאין אישה אחת מנכ"לית, אני אומרת לכם, זה משפיע באופן ישיר על כך שיש שירות לקוי לאזרח ולאזרחית.
בוודאי, יש מנכ"ליות שהן ראש ענף או זרוע, אבל העובדה היא שאין מנכ"לית משרד ממשלה. הדבר הזה, אני לא יודעת איך להסביר את זה לילדה שלי בת ה-15, שהיא עצמאית, דעתנית. איך נסביר את זה לכל הילדות? המסר שהממשלה מעבירה פה הוא שגוי, הוא קלוקל. טעות לסרב להצעת החוק הזאת, כי חד-משמעית, בבוא ממשלה להקים ממשלה – לצערנו, במקרה הזה, מנופחת – ולמנות מנכ"לים, שזה בא בשלבים שונים, מי שאמור לתת את הדעת והראייה הכוללת לכך שלא יהיה מצב שמדירים נשים – אני חייבת לומר לכם, זה כמו שלא תהיה מציאות שבטלוויזיה נראה רק גברים, זה כמו שלא תהיה מציאות שבכנסת לא יהיו בכלל נשים, אז לא צריכה להיות מציאות כזאת שאין מנכ"ליות.
אנחנו גם הזמנו בוועדה לקידום מעמד האישה – ותודה לצוות ולדלית אזולאי, בהובלה של דלית אזולאי, מנהלת הוועדה למעלה מ-20 שנה – הזמנו באמת מחקר שמראה שפשוט המצב הולך ומידרדר.
אז אסור לנו להתבלבל משנת 2025 ומהתעתוע שלצד זה שלמעלה מ-60,000 נשים נמצאות בשדה הקרב ובכל מיני תפקידים במילואים – למעלה מ-60,000 נשים התגייסו מאז פרוץ המלחמה; יש לנו נשים שנמצאות בכל חזית וחזית – בהסברה, בצבא, ברפואה, בכל מקום – אבל מה? בניהול של המדינה הן נעדרות. ואני אומרת לכם, אנחנו לא נסתפק בזה שישימו אותנו בכיסאות של לא הובלה ולא הנהגה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.
אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו חפצים בחברה טובה יותר, מי שאמור להיות מודל לחיקוי, מי שאמור להיות הקטר לשינוי, מי שאמור ליישם את זה הלכה למעשה, זה הממשלה. אני חושבת שכל חברות הכנסת שנמצאות פה מהקואליציה, אדוני היושב-ראש, צריכות להצביע בעד הדבר הזה. ואגב, לא רק הן – זה צריך להיות כל אבא שיש לו ילדות וילדים ורוצה לחנך את החברה שלנו למקום טוב יותר וצודק יותר.
אז אני קוראת לכם להצביע בעד הצעת החוק, ומי שחשב להתנגד – חברי הכנסת בוארון ופסל, אתם מוזמנים לצאת מהמליאה במקום להתנגד. תודה, אדוני השר.
אדוני היושב-ראש והשרים הנכבדים, באמת הפרקטית של הבית הזה, וזה כמובן לטובת הצופים שלנו ועם ישראל – שלום, שר הדתות – באמת הפרקטית, כשאומרים לך: דחייה – –
– – דחייה של ארבעה חודשים, אנחנו כולנו מבינים שזה אומר: אנחנו מתנגדים, רק נדחה עד קץ הימים.
אז אני רק אומר דבר כזה: שר הרווחה, אני יודעת שנכפה עליך להקריא דברים בשם השרה מאי גולן, שנעדרת. היא כתבה שם כל כך הרבה על העבודה המופלאה, הארוכה, לייצוג הולם של נשים כמנכ"ליות. רק מה? אממה, אם יש כזאת עבודה מופלאה, מי צריך בכלל לחכות ארבעה חודשים? היו צריכים לחבק את החוק שאני מביאה.
אני אומרת לכם חד וחלק, כל נשות ישראל, כל מי שיש לו בנות, כל מי שאוהב את אימא שלו, ויותר מזה – מאמין בה ובמנהיגות נשים – כל מי שמאמין בנו, אני חייבת לומר לכם – – –
בלי אימהות, אה. מי פה לא יגיד שאימא שלו היא זו שהפכה אותו למה שהוא נהיה? גם אבות, אני לא חלילה – יש לי אבא נהדר. אבל תגידו לי, נראה לכם שאנחנו נשלים עם מציאות כזאת שנשים הן אינן מנכ"ליות משרדי ממשלה? אוי לה לאותה בושה. אם הייתי מביאה לכם חוק שכופה על המגזר הפרטי, יכול להיות שהייתם מצביעים, אבל העיקר לומר: משרת אמון. בנשים אפשר להאמין, לסמוך עליהן, בדיוק כמו גברים. כשמציאות לא מתקנת את עצמה מאליה, אז אנחנו צריכים לתת כלים לחברה להיות טובה יותר, הוגנת יותר, שוויונית יותר.
דווקא כמי שמתעסקת שנים ארוכות, והובלתי פה לא מעט נושאים של תיקון, אפליה וגזענות, אני אומרת לכם, תראי – אני אומרת לכן, נשים יקרות, השרה גילה גמליאל, שגם את היית אמונה על הרשות לקידום מעמד האישה: אתם לא יכולים להצביע נגד על הדבר הזה, נקודה. כי יש לכם היום ממשלה שהדירה את כל הנשים – את כל הנשים. והכי עצוב, כמו שאמרתי, אתם תמצאו נשים רבות עומדות בראש זרועות מדינה ואגפים ומחלקות – אבל לא בראש המינהלות, לא בראש המשרדים. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אם אתם לא יודעים לתקן את המציאות, יבואו איתכם חשבון נשות ישראל, ילדות ישראל, צעירות ישראל, ולא רק הן – כל מי ששוחר חברה שחפצה בשוויון בין שני המגדרים. תודה רבה.
1,418 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.