קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, נמצאת איתנו כאן במליאת הבית מכבית, דודתם של זיו וגלי ברמן, שנמצאים בשבי החמאס יחד עם עוד 48 חטופים כבר 649 ימים. אני מבקש לפנות אליה ולכל המשפחות מכאן, ולומר להן שאנחנו כאן כדי לתת גיבוי להשבת כל החטופים שלנו; שנדע להגן על העוטף כשהם בבית אבל לא נדע לשמור על הבית מבפנים כשהם שם.
לפני שאציג את החוק, אני מבקש להתייחס למה שקורה בסוריה. אני בעד נורמליזציה עם סוריה. אמרתי זאת לאורך התקופה האחרונה יותר מפעם אחת ובמספר הזדמנויות שונות בפורומים שונים, אבל צריך לזכור שסוריה אינה אחת ממדינות המפרץ ששוכנות אלפי קילומטרים מאיתנו, אלא מדינת אויב שנלחמנו בה, ויושבת על גבולנו ושהמשטר בה אינו יציב.
הימים האחרונים – ואני אשמח אם תקשיב לכל המשפט, אולי תצעק פחות – הימים האחרונים מוכיחים שלפני שרצים לנורמליזציה, צריך לדאוג להסדרי ביטחון, וישראל צריכה וחייבת להישאר בכל הנקודות השולטות, ולעמוד על חופש הפעולה מול סכנה סמוכה לגבול כדי לשמור על תושבי הגולן, וכל הסדר – כך, תקשיב – חייב לכלול הגנה מלאה על הדרוזים תוך אמירה ברורה שאם המשטר לא יגן עליהם, אנחנו נעזור להם להגן על עצמם – תודה לך על הצעקה. אסור להמתין ולאפשר לאינטרסים של מדינות כמו טורקיה להשפיע על המשטר הסורי. צריך לפעול ביחד עם ארצות הברית, לחתור להשגת שני היעדים האלו ולא לאפשר לסכנה ביטחונית חדשה לצנוח על גבולנו.
מכובדי, הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום היא ההצעה הראשונה שהגשתי כחבר כנסת. לולא 7 באוקטובר, היא גם הייתה ההצעה הראשונה שהייתי מתחייב להעביר כראש ממשלה. רבים מחברי הקואליציה כבר הביעו תמיכה בקציבת כהונת ראש הממשלה. נתניהו עצמו אמר במענה לשאלתו של דן שילון: אם לא נעשה את זה בקדנציה הראשונה, אולי נעשה את זה בקדנציה השנייה, אבל יותר מזה, אתה לא צריך. החוק הזה הוגש גם בכנסות קודמות, למשל על ידי השר גדעון סער. אז מה קרה פתאום שאתם מתנגדים, חברי הקואליציה? אני בטוח שאם נתניהו היה יודע שהוא נמצא בקדנציה האחרונה שלו, מבחינה חוקית לפחות, הוא לא היה מאפשר הפיכה משטרית, הוא לא היה מאפשר לקיצוניים להוביל אותנו, ולאור הנסיבות שהובילו ל-7 באוקטובר אני בספק רב אם האסון הזה היה קורה לו נתניהו היה יודע שזו הקדנציה האחרונה שלו.
אני שומע לאחרונה את התיאוריה שאנשים טוענים שנתניהו יקדם את השבת החטופים, ילך להסכמי נורמליזציה ויעשה עסקת טיעון. אני מאחל זאת למדינת ישראל. אבל אני בטוח שאם נתניהו היה יודע שכך או כך זו הקדנציה האחרונה שלו, לשם הוא היה חותר. אני בטוח שאם הייתה הגבלת כהונה, לא היינו מגיעים לעולם למצב שבאמצע לחימה שמגדילה דרמטית את הצורך במשרתים, ראש הממשלה מרוכז בשימור הקואליציה במקום בשמירה על צה"ל.
מה שאנחנו רואים בימים האחרונים בלתי נתפס. קואליציה שלמה שותקת, כשהלוחמים שלנו והמשפחות שלהם כורעים ונקרעים תחת הנטל. לא ייאמן, לא ייאמן שאחרי כמעט שנתיים, מי שפורשים מהממשלה הם החרדים ולא מפלגות שנושאות לשווא את שם הציונות הדתית, כשראש הממשלה פוגע ביודעין בחברה שלנו בשחיקת כוחות צה"ל והמשרתים, וכתוצאה מכך – בביטחון המדינה, ואף חבר כנסת לא מאיים לפרוש מהקואליציה בגלל המשרתים.
לפני מאות שנים אמר הלורד אקטון, ואני מצטט: "כוח נוטה להשחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". ראש ממשלה שנמצא יותר מדי זמן על הכיסא צובר יותר מדי כוח, הופך לקהה ולא רגיש ועלול להפוך למושחת. זה מתחיל מג'ובים כדי להשאיר אנשים נאמנים, ממשיך להרחבה בלתי נגמרת של מספרי השרים, זה נגמר בפרשיות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, כי חייבים לשרוד בשלטון, כי חייבים עוד כוח.
לכן להגבלת כהונה יש גם חשיבות למאבק בשחיתות השלטונית.
חשוב לציין, הצעת החוק שבפנינו לא תחול מיידית על ראש הממשלה המכהן, ולא תמנע ממנו לרוץ בבחירות הבאות. שלא יהיה ספק, הכוונה שלנו היא להחליף את נתניהו בקלפי. זה איננו חוק פרסונלי. ההצעה הזו נועדה לראש הממשלה הבא, שיגיע קודם כול ובעיקר עם רצון לעשות ולא רק איך לשרוד. לכן היא לא טובה או לא טובה לקואליציה, או טובה או לא טובה לאופוזיציה – היא טובה לעם ישראל, ואני מתקשה להבין איך יש פה באולם חברי כנסת שמתנגדים לכך. נכון, ראש ממשלה נבחר על ידי העם, אבל בואו לא נשכח שהוא נבחר על ידי חלק מהעם, וכשהוא יודע שמבחן ההיסטוריה קרוב הוא יעבוד למען כל העם ולא רק למען אלו שיבחרו בו שוב.
אני קורא לקואליציה לחשוב שוב, להעביר את החוק, להסתכל על העתיד הרחוק ולא רק על הבחירות הקרובות. ואם זה לא יעבור – זה יעבור בממשלה הבאה, בממשלת הסכמות ציונית, רחבה, שתוכל להסתכל לא רק על האינטרס הפוליטי הרגעי, אלא על עתידה של מדינת ישראל; ממשלה שבה ייעשו רפורמות, צה"ל יחוזק, יובא מתווה שירות ונפסיק את ממשלות הקיפאון-שלטון. העם הזה ראוי לראש ממשלה שדואג בעיקר למה שהוא שישאיר ולא רק לאיך הוא נשאר. תודה רבה.
השר לוין, אני מבקש להודות לך על התגובה שלך ולנצל את האפשרות שלי להגיב לך. אנחנו מכבדים את החוק ואנחנו מכבדים את השיטה הדמוקרטית, ובכל התלונות שלנו אנחנו לא טוענים שהממשלה הזו היא אינה ממשלה חוקית. אנחנו כן מכבדים את הכרעת הציבור בתוצאות הבחירות, אנחנו לא מורידים את דעתנו בנושאים כאלה ואחרים, בדיוק כמו שאנו מצפים מכל ציבור. והציבור במדינת ישראל – וטוב שכך – אומר בימים אלו, ואני מניח שיגיד גם בימים אחרים: הקול שלנו לא נגמר בקלפי. יש לנו מה להגיד גם אחריו בדעות כאלו ואחרות, וגם הצעות חוק יודעות לחזור על עצמן מפעם לפעם בגלל הקשר כזה או בגלל הקשר אחר.
ובהקשר של החוקיות, גם בית המשפט, שאתם מרבים לתקוף אותו, לפי מיטב שיפוטי קבע שהממשלה הזאת היא חוקית, והוא לא פסל את נתניהו מלכהן כראש ממשלה, להוציא דברים כאלה ואחרים. גם את זה צריך להגיד ביושר. הדבר השלישי שאני אבקש להדגיש, כי זה עלה בדבריך – אין שום נקודת זמן בהיסטוריה שלי בכלל, בהיסטוריה הפוליטית שלי בפרט, שתמצא אותי תומך בסרבנות או באלימות, לא משנה מאיזה צד.
אמרת: "ואתם" – והסתכלת עליי, ואתה מתייחס אליי, לדבריי שלי: הינה, אתם תומכים בסרבנות; הינה, אתם תומכים באלימות – ולא הוא הדבר.
אני גם אטען שהגבלת כהונת ראש הממשלה אינה פוגעת בדמוקרטיה. זה קיים גם במקומות אחרים. ויכול היה להתקיים דיון, לו היינו עושים את זה ברצינות: בוא נעשה את זה טיפה אחרת, בוא נעשה את זה בצורה כזו, בוא נעשה את זה בצורה אחרת. אבל כל הטענה שלי – ואני אבקש להדגיש בפניך שהיא קיימת מתחילת דרכי הפוליטית. ותחשוב רגע אחד, פרדוקסלית, מתי הגשתי אותה בפעם הראשונה ומתי אני ממשיך להגיש אותה: קיוויתי אז – והייתי קרוב לזה – לנצח ולהיבחר כראש הממשלה. אבל כבר אז טענתי את זה במסע בחירות, וכבר אז טענתי את זה בהגשת החוק. ומה ביקשתי? להגביל את עצמי, ואחריי אני מקווה שאנשים ינהגו כמוני.
והינה, אני אומר לך – אני יודע שזה נראה קשה ונשמע פה צעקות ציניות, והכול בסדר – אם אני איבחר לראשות ממשלת ישראל על ידי הציבור בצורה כזאת או אחרת, ואוכל להקים קואליציית הסכמות רחבה של 70 חברי כנסת ציונים, שמשרתים 100% מהציבור הישראלי ואין את החוק הזה, אני אפעל לחוקק אותו. אבל בכל מקרה אני אפעל על פי החוק הזה, כי אני יודע שזמן ממושך מדי הוא נושא מאוד מאוד בעייתי במובן המהותי שלו ולא בטכניקה הפוליטית שלו. ולכן אני חושב שזה חוק חשוב.
1,125 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.