קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, קודם כול, היושב-ראש, מגיעה לך תודה רבה. חבר הכנסת מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, אמרתי שמגיעה גם תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול – אתמול העברתם הצעת חוק של ניוד מידע רפואי.
באמת מדובר במשהו כל כך חשוב, שיקדם בריאות – כרגע לעשות רצף טיפולי ומידע שיעבור. אתה יודע, זה מדהים. עד היום בן אדם, לא חלילה הולך לכלא, בן אדם שנמצא בצבא – הוא יוצא כרגע מהצבא, לא משנה כמה שנים, הוא מתחיל את כל המידע הרפואי שלו, ואין רצף. בן אדם הלך לכלא – לא משנה מה – חזר, פותחים הכול מחדש. לא יודעים ואז אין שום רצף.
כרגע במסגרת המידע הרפואי והניוד – –
– – הוסיפו עכשיו את צה"ל, שב"ס ועוד, והמשטרה. חשוב מאוד. תודה רבה.
חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, ששוויון הבריאות כל כך כל כך קרוב לליבך וחשוב, וגם צמצום הפערים, כפי שאמר השר קרעי ההחלטה להקים בית חולים בנגב לא קודמה 12 שנה. ברוך השם, עכשיו זה כבר הרבה יותר מקורם עור וגידים. כבר נבחרו מנהלים, התכנון כבר בדרך וזה יקרה בשנים הקרובות. הצעת הממשלה הזו מתקדמת. אבל אתה יודע שהצעת החוק הזו תוכל לעכב את הפיתוח, כי בסוף מערכת הבריאות מקבלת כסף – – –
אם האוצר ייתן כסף אפשר לפטור את כל אזרחי מדינת ישראל מתשלום בריאות. אבל זה גם יכול להיות משהו מסוכן. בסוף אם תחליט לחלק לפי רחובות, תגיד: זה ישלם על בריאות בגלל שהמרפאה שלהם קרובה, וזה ישלם פחות על בריאות בגלל שבית החולים יותר רחוק, לאן נגיע? כי כמו שאתה מבין, בסוף דמי בריאות הם כן דיפרנציאליים, אבל בכל פעם נעשות התאמות. עכשיו יש מתח בצפון – אלה לא ישלמו? יש מתח בדרום – אלה לא ישלמו? לא נוכל לא לתכנן את הכסף שלנו ולא לתת שירות מיטבי באמת.
למעשה, הצעת החוק הזו – יש חשיבות לתת משאבים לפריפריה, לקדם את צמצום הפערים, לתת משאבים. קודם נתת לי הצעה לא רעה, שההעדפות יינתנו כבר במתן המקומות לסטודנטים באוניברסיטאות, למי שייתן אחר כך את השירות בפריפריה.
תשמע, רעיון. אמרתי שאחרי היום הזה במליאה אשוחח עם יושב-ראש המל"ג, איך עושים את זה משפטית – שזו לא תהיה בסוף פגיעה בחופש העיסוק או בחופש הרצון.
לא, רגע. חברת הכנסת גוטליב. רגע, רגע, תקשיבי. רגע, תקשיבי לרעיון.
תריבו ביניכם, תעדכנו אותי אחר כך כשסיימתם. אבל הצעת החוק הזו, שיוצאת מכוונות טובות – זו לא הדרך להיטיב עם תושבי הפריפריה, ונזקה עולה על התועלת. תחילה נציין את המובן מאליו, צריך מקור תקציבי. כפי שאמרת, זה יבוא על חשבון שירותים אחרים שניתנים מהמדינה, בין במערכת הבריאות ובין בשירותים אחרים, וייתכן שאף יבוא על חשבון תקציבים שמיועדים לפריפריה.
אמרתי לו, כשלא היית פה. הזכרתי לך.
בנוסף, הצעת החוק הזו חותרת תחת אחד היסודות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי – חוק אוניברסלי – שהשירותים ניתנים באופן שווה ודמי הביטוח משולמים באופן פרוגרסיבי, כאשר קיימות הנחות או יש פטורים, ככלל, על רקע סוציאלי. קביעת תקדים של הפחתת דמי ביטוח על בסיס גיאוגרפי עשויה להיות תקדים בעייתי, שיביא לבקשות נוספות מסוג זה, שיפגעו במערכת הבריאות וישחקו את היסוד האוניברסלי בחוק.
יתר על כן, הפחתת דמי בריאות עשויה אף להנציח את המצב הקיים, שכן היא תעביר מסר כי הפערים הם עובדה קיימת וכנגדם מפצים את תושבי פריפריה. אתם מראש, חלילה, כביכול, מופלים לרעה – תשלמו פחות. איך אשפר אותם? לכן, במקום להפחית את הכסף המוקצה לטובת שירותי הבריאות במדינת ישראל, ראוי להמשיך את הפעילות להרחבת השירותים בפריפריה.
לבסוף, הפערים הקיימים בין תושבי פריפריה למרכז אינם זהים בכל תחום של שירותי הבריאות. למשל, בתחומים מסוימים, ברפואת הקהילה דווקא, בצפון ישנה זמינות תורים גבוהה יותר בקהילה מאשר במרכז. בכל מקרה, הם לא שקולים לגובה מחצית מדמי ביטוח הבריאות.
לאור האמור, הצעת החוק הזו בעייתית. היא תשחק את תקציב מערכת הבריאות. היא מהווה תקדים לקביעת הטבות מס בחוק ביטוח בריאות ממלכתי באופן שאינו תואם את הלאופי של החוק. הדרך הנכונה לשפר את מערכת הבריאות בפריפריה היא לקדם תוכניות ולהקצות משאבים למערכת הזו, ולא הדרך המוצעת בחוק. אבקש מחבריי להתנגד להצעה הזו.
למשל, כרגע אני מקדם רפורמה ענקית בהכשרה לפסיכולוגים. היום להיות פסיכולוג אתה צריך תשע שנים. שנתיים של תואר ראשון, ארבע שנים תואר שני ולאחר מכן לעשות התמחות עוד ארבע שנים. בסוף מאיפה מגיעים הפסיכולוגים? מאותו אזור חיוג מסוים. העברתי במל"ג, לאחר מכן הקמתי ועדה ואנחנו כבר רוצים ליישם את התוכנית. פסיכולוג יסיים בשש שנים. שישה תחומי התמחות של פסיכולוגים בשש שנים. זאת אומרת שהמסלול הישיר יתחיל כבר בכניסה לתואר הראשון, שיהיו המיונים הנכונים ולימודי ליבה יילמדו בתואר הראשון – –
– – ובתחילת הלימודים של התואר השני כבר תתחיל ההתמחות.
זו בשורה של ממש. א. לפתוח את השורות לעוד גופים ולעוד אזורים שיוכלו להיכנס לזה. דבר שני, החוסר העצום שיש לנו בפסיכולוגים – פסיכולוג שיקומי, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג טיפולי, לא רק הקליניים, אפילו פסיכולוג חינוכי – אלה דברים שהמערכת זקוקה להם לאין ערוך. והכי חשוב, לחזק את הפסיכולוגים במערכת הציבורית. כי עשינו גם הסכמים במקביל. היום פסיכולוג, אתה רוצה – אתה משלם כסף ואתה מקבל פסיכולוג במערכת הפרטית. הם לא באים למערכת הציבורית כי הם יכולים לקבל הרבה יותר כסף.
אני רוצה לחדש לך. למרות שכולם מבינים את צורך השעה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והצורך האמיתי, יש לי התנגדות עצומה, בעיקר באוניברסיטאות, כי אז מספר המחקרים והסטודנטים לפסיכולוגיה בתואר הראשון ירדו להם פלאים, בגלל שיגידו אני רוצה להיות – הם מתנגדים ומפעילים לחץ עצום על הוועדה שאנחנו מקדמים. הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, ואנחנו נחושים כן לקדם את המסלול הזה, המסלול הישיר לפסיכולוגים, שילמדו בשש שנים. אני לא פוגע במסלול, אגב, של מי שרוצה ללמוד תואר בפסיכולוגיה ועוד דברים אחרים, בשנתיים. אנחנו נמשיך הלאה.
לכן אני בא לומר לך, ישנן דרכים לצמצם פערים. הדרכים לצמצם פערים בתוכניות שאנחנו עושים: הסכמי השכר שעשינו – של הפסיכיאטריה, של הפסיכולוגיה; התוכניות הנוספות שקופות החולים עושות לקידום קהילה בפריפריה; תוכניות אילנות שאנחנו עושים, לתת לרופאים שיבואו. נכון, אמרת לי, זה רק 30 – זה לא רק 30, זה עוד עשרות כאן ועוד בצפון ועוד בדרום. כרגע בית החולים שנפתח, שיבא נגב, כפי שהוא נקרא, בית חולים פרס בנגב, בבאר שבע, פשוט יפתח את השורות לרפואה איכותית ורצינית.
לפני שבועיים, כשחנכנו את בית החולים אסותא בבאר שבע, זה לא רק אסותא כמשהו אלא זו רפואה בקהילה, 90% מהפעילות שנעשית היא פעילות ציבורית. אבל כרגע הדגשת את השב"ן, את הרפואה היועצת, את הרפואה המומחית בבאר שבע. זה מביא רופאים טובים שיגיעו לשם וייתן יותר זמינות לכל הדברים שאמרת שחסר בהם. אתה יודע שנתנו ראשי MRI כרגע לדרום.
אלו הפתרונות האמיתיים לצמצם פערים ולטייב את הרפואה, כמו שאמרתי, בנגב. גם בגליל – בבית החולים זיו בצפת, שכרגע הוא מרכז-על – נפתחות שם עוד התמחויות, ועוד רופאים טובים מגיעים לשם, לצד המענה האקדמי שנמצא במכללה בצפת, מכללת צפת, באוניברסיטה, שהם דברים חשובים. פתחו עוד, סטודנטים מגיעים, לצד רפורמת יציב שנכנסה בפועל, בסוף.
כרגע, עם המינהלת שפתחתי ביחד עם משרד הקליטה להבאת רופאים בשנת 2024 – 519 רופאים שעלו ממדינות מפתח, קנדה, ארצות הברית וצרפת – בשנה הזו לבד, ב-2025, אנחנו כבר נמצאים, לדעתי, עם למעלה מ-700 רופאים, שמגיעים מציונות אמיתית; לא סטודנטים אלא רופאים. אלו בשורות שמחזקות את הרפואה בפריפריה. אנחנו נותנים להם מלגות, למשפחות, גם בלימודים, גם בדיור, וכמובן, ברפואה. אנחנו שולחים את אותם עולים לחזק את הרפואה בדימונה, בזיו, בברזילי וכמובן בשאר המקומות.
כרגע הפגיעה שהייתה בבית החולים סורוקה – לצד הפגיעה, זו אחת ההזדמנויות הגדולות של בית החולים סורוקה. אנחנו מקדמים, כמובן, כנראה, החלטת ממשלה לחזק את בית חולים סורוקה ולבנות מגדל אשפוז גדול ורציני. אלה מענים שיינתנו. אגב, מגדל האשפוז הזה יינתן במקביל לבית חולים שיבא נגב, כך שתיווצר תחרות אמיתית, ויהיה ביחד מענה אמיתי לתושבי הדרום.
לכן, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם – בהינתן הנתונים שהבאתי לכם – להתנגד להצעת החוק הזו, ונמשיך לחזק את הרפואה בפריפריה.
חברי הכנסת, כפי שציינתי, במבצע עם כלביא ראיתי שוב את עובדי מערכת הבריאות, את הרופאים, את האחיות, את עובדי הסיעוד ואת הצוותים הטכניים, שבמסירות היו צריכים להעביר מחלקות שלמות מתחת לקרקע, לא בתנאים שהם רגילים. הסינרגיה והתיאום שהיו ביניהם לבין קופות החולים, ובתי חולים נוספים, הגריאטריה, ממשלתיים, קופות חולים, פרטיים – כולם עבדו בתיאום כזה, שיכול היה להמשיך לתת רצף טיפולי.
הייתי בבור של משרד הבריאות ממש שעות וימים, וראיתי את העבודה המצוינת של מערכת הבריאות וצוות הניהול הבכיר, שנתן מענים ישירים – כמובן בתיאום, ביחד עם פיקוד העורף, מד"א וכל הגופים הנפלאים. אלה דברים שבאמת – מדינת ישראל יכולה להיות גאה במערכת הבריאות הציבורית. תודה רבה.
1,346 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.