הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025

תצטרך לשמוע אותו בפרסה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תכף נדבר על חסינות. קודם כול, הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ואחרים. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בשלושה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. חברת הכנסת מלינובסקי – איפה היא?

לא בטוח שיתנגדו לזה, פשוט צריך לחכות קצת, זה הכול. אז אני מציע שאולי כן כדאי להסיר את זה מסדר-היום, כדי שנוכל – היו פה כבר דברים מעולם עם חברי כנסת, לא רוצה לנקוב בשמות, שהם הגיעו לפשרה, ואחר כך, בד בבד – – –

לא, הגיעו לפשרה לדחות את ההצבעה כדי לקיים דיון ענייני ומהותי. זה נושא חשוב. אני חושב שכדאי לתת צ'אנס מכל הצדדים.

אבל לא על זה רציתי לדבר איתכם. דיברת, חבר הכנסת פורר, על – – –

אני חושב שכל הכנסה של סיוע הומניטרי, והשר בן גביר אמר את זה באין-ספור ראיונות והזדמנויות – אנחנו סוברים – –

– – שכל הכנסת גרגיר חיטה לעזה כל זמן שהחטופים שלנו שם זה דבר נוראי. אסור לנו לאפשר לזה – – –

אין לנו 61 מנדטים בעוצמה יהודית.

כן.

אתה מכיר אותו?

אז אולי לכבוד האדון הנכבד נדבר קצת חינוך. נדבר קצת חינוך.

אבל המיקרופון אצלי עכשיו, אני אחליט על מה לדבר. יוליה – – –

יוליה, בנושא הזה, כל הסוגיה של הכנסת הסיוע ההומניטרי, אני חושב שזה אירוע הזוי. יש כאלו שחושבים אחרת, ויש עוד שיקולים שאני לא מסכים איתם.

אני לא מסכים איתם, ואני חושב שזו הזיה מוחלטת. ואמרנו את זה, ואנחנו אומרים את זה וזועקים את זה.

ואני מזכיר לכם שגם עשינו מעשים אופרטיביים. וחלק מהזמן גם יצאנו מהממשלה.

עכשיו בואו נדבר קצת חינוך. אנחנו בימים אלו – אתה שומע, ארז?

אדוני היושב-ראש, בימים אלו אנחנו כותבים את הספר לזכרו של אבא.

אבא, הרב יששכר וסרלאוף, היה איש חינוך והעמיד אלפי תלמידים בכל שנותיו כשהוא היה ראש ישיבה, ראש ישיבת אהבת חיים בכוכב השחר. והוא היה חוקר חינוך, אוהב את התלמידים בכל – – –

ואני רוצה לתת ספוילר של אחד הפרקים שנכתבו בספר. כמובן שזה עוד לא פורסם, יש עוד זמן. "'שוב נשבר החלון', הרים ידיו מעלה מנהל הפנימייה" – תקשיב גם אתה, אדוני הנכבד שיוצא לפנסיה אחרי למעלה מיובל שנות חינוך.

סלמאן. את אנשי החינוך אנחנו צריכים להוקיר ולהכיר, והחזקת תקופה כזאת בחינוך צעירים היא דבר מרשים כשלעצמו, ואנחנו מוקירים.

"'שוב נשבר החלון', הרים ידו מנהל הפנימייה. תקופת בגרויות החורף הסתיימה לא מכבר, והלחץ הלימודי שהורגש לאחרונה החל מתמוסס. שעות הפנאי נעשו מקור לשעמום ל-180 המתבגרים האנרגטיים. ספות נקרעו, לכלוך שרר ברחבי הפנימייה, ונזקים שונים היו תופעה שכיחה. 'מה אתה אומר, הרב, לוותר? אני לא רואה שתשלום על הנזק עוזר למנוע נזקים'. הרב יששכר חייך ברוגע, 'אנחנו מלמדים את התלמידים שלנו לשאת באחריות להתנהגות שלהם. על זה לא מוותרים, גם אם נוח לפעמים להעלים עין', הבין הרב לליבו. 'אבל אתה צודק שצריך לחשוב עוד. דע לך, כל מצב הוא רב-פתרונות'. הוא הרהר כמה רגעים והוסיף: 'בוא נמנע את הבעיה מראש ולא נחכה להתמודד איתה כשכבר קשה, רק אחרי שהנזק נוצר', הקדים ראש הישיבה את הרציונל להצעתו. 'תקים להם מועדון. אבל לא סתם כמה כורסאות ושולחן – בוא נכניס שולחן סנוקר'".

ששון, תקשיב.

רגע, אז אני אסיים, לא נעים.

"'בוא נמנע את הבעיה מראש. בוא תקנה להם שולחן סנוקר, נעשה מגרש טניס, משהו ברמה. סע לתל אביב'" – עבר הרב לביצוע – "'תזמין שם ציוד מתאים'. ואכן, מנהל הפנימייה שם פניו למרכז הארץ, לציוויליזציה. בחנות רחבת ידיים ניצבו לנגד עיניו שולחנות ביליארד בגדלים שונים, באיכויות שונות. הוא בירר את טיבם ואת מחירם, וחייג אל הרב – 'מחיר מופרך, שולחן עולה 14,000 שקלים', כבר התכונן לסגת חזרה אל מעבר לקו הירוק. 'תקנה שלושה, אבל את הכי טובים', פסק הרב. 'זה המון כסף, הרב יששכר. יש עוד שולחנות, לא חייב הכי יקר', מחה ניר, מנהל הפנימייה. 'אני רוצה את הכי יקר בשביל התלמידים שלי. וזה יהיה שווה, אתה תראה. לאורך זמן זה ישתלם', שמע את קולו הבוטח של ראש הישיבה". זה הספתח של אחד מהפרקים בספר.

לדאוג לתלמידים, ואחר כך – – –

הספר יוצא, ואני מבטיח שאני אחלק לכל מי שיחפוץ בכך, ומבטיח שהוא יקרא ויעביר את המסר הלאה. תודה רבה.

כן, הצעתי.