דילוג לתוכן
כנסת לכולם
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסתהכנסת ה־25 · ישיבה 306 · 9 ביולי 2025

מפונים מבאר שבע שבתיהם נפגעו מטילים איראניים וטרם שופצו, נדרשו לעזוב את המלונות

איתן גינזבורג · כחול לבן – המחנה הממלכתי

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ראשית, אני שמח על החזרה. אני חייב לומר שרציתי לחזור ואני שמח לחזור, ואני גם נרגש, אבל אני מרגיש בבית, ואני מקווה שאני – אני גם אשתדל לעשות כמיטב יכולתי וגם מקווה להיות – – –

היו"ר סימון דוידסון: ראיתי את כמות האהבה שקיבלת פה, אתה יודע, מכל קצוות הבית, זה רק מראה על הנוכחות שלך פה, וזה מדהים.

תודה רבה. אני מקווה להיות ראוי לאמון. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, צר לי ששר האוצר לא כאן כדי להשיב על הדברים, לא תפקידו של השר פורוש להיות המשיב, אבל נעשה זאת בכל זאת.

כפי שנאמר על ידי קודמיי, מבצע עם כלביא באמת הוביל להישגים פנומנליים למדינת ישראל מול האויב האיראני במישור הצבאי, אבל גם כידוע, מלחמות הן לא סטריליות והן לא מעבדה, ונפגעו בניינים רבים – נהרגו גם אזרחים, כמובן – אבל נפגעו בניינים רבים במידות שונות, ואזרחים רבים גם פונו לבתי מלון וגם לבתים בקהילה.

אני פתאום רואה את השעה, ואני אומר, רק דקה, רק אמרתי תודה.

אני רק מציין את זה בפני היושב-ראש, תודה רבה.

בניגוד למה שקרה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, שם הממשלה הייתה אחראית לפינוי האוכלוסייה לבתי מלון, וכולנו זוכרים את הכאוס שהיה ואת חוסר הארגון של הממשלה – במבצע עם כלביא מי שלקחו אחריות על הפינוי היו הרשויות המקומיות, כל אחת בתחומה. ראינו את ההבדל העצום בין הביצוע הממשלתי לבין הביצוע המקומי. אגב, זו עוד תזכורת לכולנו למה חשוב כל כך להעביר סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, כי פשוט השלטון המקומי יודע כיצד לעשות את הדברים, הוא מחובר לשטח, הוא הרבה יותר יעיל, וראינו איך הדברים באים לידי ביטוי. אנחנו גם רואים את ההבדל בכמות התלונות; יש הרבה פחות תלונות בקרב השלטון המקומי בפינוי הזה לעומת מה שהיה ב-7 באוקטובר.

אבל עדיין יש פערים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, והיום בוועדת הפנים של הכנסת התקיים דיון מעקב בכל הנוגע לפינוי אותם אנשים, אותם אזרחים – זה ממש מפריע.

היו"ר סימון דוידסון: חברים, השיחות שלכם מאוד מפריעות. תודה.

ונכון להיום, לפי הנתונים שקיבלנו שם בוועדה, 9,351 אזרחים מפונים לבתי מלון, עדיין נמצאים בבתי מלון, ועוד כ-4,000 נמצאים בדירות בקהילה ביישובים השונים. אבל גילינו בעיקר שיש מבוכה רבה מאוד בקרב משרדי הממשלה. אין גורם ממשלתי שיש לו את המידע, אין גורם ממשלתי שמפקח, יש את רשות המיסים, שעוסקת בכל תחום השמאות ומס רכוש, יש את משרד התיירות, שבזמנו היה אחראי על כל סוגיית המלונות והוואוצ'רים, יש את משרד הפנים, שאחראי על הרשות המקומיות בכלל. אנחנו מבינים שאין פה גורם במשרד השיכון – עם כל האחריות שלו, אין פה גורם אחד שיודע לתכלל ולומר מה המצב בכל רגע נתון, מה הצרכים, מה הפתרונות, מה הוודאות שאנחנו מעניקים לאזרחים, כדי שידעו שיש להם פתרון בעוד חודש, חודשיים, שלושה, שנה. אף אחד לא רוצה לגור בבתי מלון מספר רב של חודשים, ואנחנו מבינים שהכאוס עדיין חוגג במשרדי הממשלה.

לכן, כשאין פיקוח ואין בקרה, החגיגה יכולה להמשיך ולהידרדר. אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שהשר יבוא וישיב לנו ויאמר כיצד הוא נותן מענה לאותם מפונים, כפי שדיבר חבר הכנסת קודם, וגם איזו ודאות נותנים לאותם מפונים שנמצאים באותם בניינים שמסומנים כצהובים או אדומים, כאלה שאמורים להיהרס כליל ולעבור פינוי-בינוי מחדש.

והדבר האחרון: מה הוודאות שנותנים לרשויות המקומיות כפיצוי על ידי הממשלה על כל מה שהן עושות?

490 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.