חוסר תקנים לפסיכולוגים בשירות הציבורי לאחר הסכם השכר החדש

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, כפי שאמרת, אני הייתי צריך לצאת מזמן. אבל אתה מעלה נושא כל כך חשוב שהוא באמת נוגע לליבי, ולכן החלטתי שאני נשאר בשביל להשיב לך ולפרט קצת, בלי למתוח את הזמן, מה נעשה בנושא הפסיכולוגי. אבל כמובן, לפני שאתייחס לנושא, כי לא יצא לי לפני כן לעלות לכאן, לדוכן, אני רוצה להביע את ההשתתפות מעומק הלב בצערן של משפחות החללים הקדושים, הגיבורים, שנפלו בתחילת השבוע בקרב בצפון רצועת עזה: סמל ראשון משה שמואל נול מבית שמש; סמל ראשון מאיר שמעון עמר מירושלים; סמל משה נסים פרש מירושלים; רב-סמל במילואים בנימין אסולין מחיפה; סמל ראשון נועם אהרון מסגדיאן מירושלים. השם ייקום דמם ויהי זכרם ברוך. כמובן, שולחים איחולי ההחלמה מהירה לכל הפצועים והנפגעים מהתקרית הקשה הזו.

בפתח הדברים, חבר הכנסת ירון לוי, במעורבות שלך בנושא הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה ובריאות הנפש בכלל לאורך כל התקופה שאני נמצא כאן ואתה נמצא, אתה באמת נוגע בדברים חשובים, הם ללא ספק מניבים תוצאות גם כן. נושא הפסיכולוגיה נמצא בתיעדוף גבוה מאוד של משרד הבריאות, ושלי באופן אישי כשר. הבוקר קיימתי פגישה חשובה וארוכה בנושא הזה. אני ארחיב על זה אחר כך בהמשך. משרד הבריאות עושה מאמצים גדולים להגדלת מספר המטפלים בתחום בריאות הנפש, השיקום והתפתחות הילד, בתוכם גם את מספר הפסיכולוגים, והדבר מנוהל על ידי ועל ידי הנהלת המשרד הבכירה בראשותי, וגם כן המנכ"ל מלווה את זה באופן אישי. הצעד המשמעותי ביותר שנעשה בתקופה האחרונה כדי להגדיל את מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי – צריך לדעת, אתה דיברת על תקנים – הוא הסכם השכר החדש שנחתם לפני שלושה חודשים, שאותו יזם משרדי, ויישומו בפועל התחיל בחודש וחצי האחרונים. אנחנו רואים שההסכם משפיע לטובה על כלל הפסיכולוגים במערכת הבריאות, ואת היקף ההשפעה ישקף המיפוי שאנחנו עורכים לבחינת הרצון של הפסיכולוגים בכלל ההתמחויות להצטרף למערכת. יש עדיין שלבים ביישום שטרם החלו, והם כרגע בעבודת מטה, לדוגמה מכרזים לתפקידי ניהול והטמעת דרגי האחריות הניהולית, כי זה חלק מהרפורמה שעשינו בשביל אופן הקידום. ליישום כלל השלבים תהיה השפעה חיובית נוספת על השכר ועל רצונם של הפסיכולוגים להיכנס למערכת ולהישאר בה לאורך שנים.

חשוב לציין גם צעדים נוספים שקדמו להסכם השכר שיש בהם כדי לגרום להגדלת מספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, ואלו הם: תוכנית המענקים של שנת 2024 – הגדלת תקציב מלגות התמחות – שהכניסה למערכת הציבורית למעלה מ-1,000 מתמחים חדשים בפסיכולוגיה במהלך שנת 2024, זה חסר תקדים; גם הגדלת תקציבים לסוגי שירותים שונים במערכת הבריאות שבהם פועלים פסיכולוגים.

מערכת הבריאות הציבורית, ובתוכה מערך השירות הפסיכולוגי הציבורי, נמצאת בשני מרחבים מרכזיים: קופות החולים ובתי החולים. בשניהם אנו פועלים לחיזוק המערך הפסיכולוגי בהתמחות הקלינית, השיקומית, ההתפתחותית והרפואית. אלו התחומים שחסרים מתוך ששת רובדי הפסיכולוגיה. בקופות החולים, למשל, במסגרת מבחן התמיכה לשנת 2024 הוקצו לקופות החולים 300 מיליון שקלים לטובת הרחבת השירות האמבולטורי בבריאות הנפש, ובראשו הגדלת מספר המטפלים, כולל פסיכולוגים. ברגע שאתה נותן תקציבי תמיכה וקולות קוראים, הקופות מגייסות יותר במערכת הציבורית. במהלך השנים 2023–2024 היקף המגעים בבריאות הנפש גדל ב-25% ביחס לשנת 2022. מספר תקני המטפלים גדל בשנה האחרונה בלמעלה מ-350, שזה אומר 700 מטפלים בחלקיות משרה שנוספו למערכת. זה באמת מספר שאני חושב שבעשור לא היה, ביחס למה שהיה בשוטף. בשנת 2025 מוקצים למערכי בריאות הנפש בקופות החולים, במסגרת מבחן התמיכה, כ-600 מיליון שקלים, כפול משנת 2024. זה כולל הגדלת המטפלים, המגעים, וביחס לזה גם גידול של השירות הפסיכולוגי. במקביל ישנו מבחן תמיכה להתמכרויות בהיקף של 85 מיליון שקלים, כששם גם נמצא מערך פסיכולוגים, שמוסיף לקופות החולים עשרות מטפלים גם בתחום הזה. שוב, אנחנו מטייבים לכיוון המערכת הציבורית.

אדגיש כי ההיצע התקציבי שאנו מאפשרים לקופות החולים בתחום בריאות הנפש הוא גדול, מספק מענה תקציבי הולם ומתאים לצורך גיוס פסיכולוגים לקופות החולים. אנחנו רואים שינוי במציאות בהצטרפות לשירות הציבורי. הביקוש לפסיכולוגים מקופות החולים גבוה, והקופות מתאמצות לגייס עוד פסיכולוגים ומטפלים מתחומים אחרים ולפתוח עוד מרפאות.

יש לציין כי גם מרכזי חוסן, שזה גם כאילו שירות פסיכולוגי, גדלים במספר המטפלים באופן חסר תקדים, פי למעלה מחמישה מאז פרוץ חרבות ברזל, עם קליטה של מאות מטפלים דרך עמותות שונות וטיפול בעשרות אלפי מטופלים. אז גם אם הם היו פסיכולוגים בסקטור הפרטי, הם גויסו דרך מרכזי החוסן. בסוף זה נותן לך שירות לשירות הציבורי.

בבתי החולים, כפי שאמרתי קודם, ההסכם מחייב תהליך יישום מורכב, ובבתי חולים נראה שהוא מורכב עוד יותר. כדי לבחון את ההשלכות אנחנו עורכים מיפוי בבתי החולים הממשלתיים, מיפוי עומק, שבודק שלושה ערוצי תגבור פסיכולוגיים: דבר ראשון, מספר הבקשות של פסיכולוגים להגדלת היקף המשרה; דבר שני, מספר המתמחים בפסיכולוגיה שמסיימים התמחות ומעוניינים לעבור לתקן מומחה – אתה יכול להיות פסיכולוג, תואר ראשון, ואתה לא ממשיך הלאה לתקן מומחה כי אתה לא ממשיך את התהליכים; דבר שלישי, מספר פסיכולוגים מומחים שמעוניינים להצטרף למסגרות הממשלתיות. נותנים להם שם גם מלגות. מטרתנו היא לממש כניסה של פסיכולוגים לשירות הציבורי, לייצר פתרונות.

שאלת על השפ"חים, השירות הפסיכולוגי החינוכי. זה מרחב נוסף בשירות הפסיכולוגי הציבורי, מרחב הקהילה ברשויות המקומיות, הקיים בשפ"חים אשר פועלים ברשויות המקומיות ונמצאים באחריות הרגולטורית של משרד החינוך. ככל הידוע לנו, בשפ"חים יש מפתח תקינה וקרוב ל-70% איוש. שם כנראה יש חסר. לנו כמשרד הבריאות לא ידוע על היעדר תקנים בשפ"חים, אבל כאמור המידע והאחריות בנושא הזה הם על משרד החינוך. אני רק רוצה לומר לך שבהסכם השכר משרד הבריאות הביא הרבה מאוד כסף כשמשרד החינוך התעכב בזה וכל ההסכם התעכב. לאחר מכן – ההסתדרות. אגב, קופת חולים כללית שותפה אמיתית בהסכם הזה, ועשינו.

עכשיו, הכשרת הפסיכולוגים – אני לא יכול לסיים מבלי לפרט על מה מדובר. פסיכולוג במדינת ישראל הוא נושא כאוב לאורך שנים. היום להיות פסיכולוג, פסיכולוג קליני – בכל רובדי הפסיכולוגיה צריך תשע, עשר, 11 שנים ומשפחה תומכת. בסוף זה מגיע מאזור חיוג מסוים. שם אנחנו נמצאים, ויש חוסר בשירות הפסיכולוגי הציבורי. אני מוביל רפורמה מאוד מעמיקה; כבר לפני שנה נפגשתי עם מועצת הפסיכולוגים, אמרתי להם: כזו לא יהיה. 7 באוקטובר עוד פתח בפנינו את הצוהר ואת החוסר העצום, הבנו מה קורה בבריאות הנפש בחלק של הפסיכולוגים. לכן הובלתי ביחד עם השר קיש במל"ג את קיצור ההכשרה – אני לא קורא לזה "קיצור הכשרה", אלא מבחן מצוינות שעושים לתואר שני לפסיכולוגים כבר במהלך הכניסה לתואר הראשון. ישאירו את מסלולי התואר ראשון והתואר שני לפסיכולוגים, אבל במהלך התואר הראשון כבר יילמדו לימודי ליבה של פסיכולוגים, וההתמחות תתחיל במהלך התואר השני. זאת אומרת שאתה יכול לסיים להיות פסיכולוג קליני בתוך שש שנים. זה דבר שלא היה.

יש ועדה – בבוקר נפגשתי גם עם מכללת אחוה אצלי במשרד וגם עם פרופ' שפלר, אחד מהמובילים בתחום, הסברתי לו. הם מעלים גם חששות לכאן ולכאן. אנחנו נעשה פיילוט בתחילת השנה. אנחנו מתעקשים. הקמנו ועדה מאוד מקצועית. אני קורא לראשי האוניברסיטאות, המכללות והקריות האקדמיות להיות שותפים למהלך הזה. לא להסתכל מהחור של הגרוש ולהגיד כמה הפסיכולוגים – אנחנו נעשה מחקרים, כמובן נרצה לדעת אם התהליך הזה טוב. נשקיע כסף גם במחקר, גם במבחני קבלה, שיהיו מטויבים נכון. הפיילוט שיוביל את החלק הזה – יש כבר כמה, גם מכללות וגם קריות אקדמיות ואוניברסיטאות, ואנחנו בודקים, שרוצות להיות חלק מהפיילוט הזה. זה צורך השעה, גם לפתוח את השורות, גם להביא עוד פסיכולוגים.

אין בזה אחידות, אני חושב שכן באירופה. בדקנו בארצות הברית, שש שנים זה זמן שאפשר לצאת פסיכולוג. אנחנו מקבלים מכאן עולים מצרפת, גם שם אני עכשיו מקל רגולטורית, לעולים מצרפת שיש להם כבר תעודות פסיכולוגיה. ישנן התאמות שעושים בסוף, שאפשר לעשות. אבל אני חושב שפסיכולוג קליני שכבר משמש שנים רבות ורוצה לעלות לארץ – אפשר להשתמש בתעודה הזו, אגב, בהתאמות גם לציבור העולים הצרפתים שנמצאים כאן. לכן אני יותר אופטימי, אם אנחנו נצליח להעביר את זה עכשיו ולקדם. התהליכים נמצאים, איך אומרים, בעבודה חשובה, עם השקעה כספית גדולה, עם הרבה מחשבה. זה לא יורד משולחני, על סדר-היום. אתה יודע שאני ממש עושה את זה.

הופעתי, אני חושב, שאחרי הרבה שנים, במל"ג לא קורה כזה דבר. אבל הופעתי והסברתי את צורך השעה, וזה עבר פה אחד, הצורך לעשות את זה. תוך שלושה שבועות כבר אושרה במל"ג הוועדה שאמורה ליישם את זה. נתנו להם 60 יום, כנראה שהולכים לבקש ארכה. הם נלחצו קצת, גם מהחתימה, והוציאו מכתב של ראשי מכללות ואוניברסיטאות. אני חושב שישנם בעיקר חששות כלכליים, אבל לא באמת במהות. אנחנו הסברנו, לא ירד בכהוא זה מההכשרה והלימודים של הפסיכולוגים, כי האיכות חשובה לנו, אנחנו לא רוצים לפגוע. מצד שני, החוסר הזה מחייב אותם לעשות מעשה כאן ועכשיו. אני מקווה שכולם יתגברו על כך. תודה רבה.