קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אפשר רק קצת שקט? מי שלא צריך, שלא – – –
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאגע בתוכן החוק שאני מציג לכנסת, ואני מקווה שחבריי יתמכו בו, אני קודם כול רוצה להגיד מספר דברים ולפנות דווקא לטייסים הישראלים, מאחר שיש לי הכבוד לעמוד בראש שדולת התעופה שקיימת בכנסת. במסגרת השדולה הזאת אנחנו כאן בכנסת מקיימים באופן תדיר מפגשים עם טייסים, עם אנשי אוויר, עם הצוותים – צוותי אוויר, צוותי קרקע, טכנאים ונציגים מחברות התעופה הישראליות. אנחנו גדלים. יש יותר חברות תעופה ישראליות. קודם כול אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה על העבודה שלכם, תודה על השירות שלכם, תודה על מה שאתם עושים גם בימים הקשים האלה.
אדוני, יש פה רעש. אם אפשר. מי שלא צריך – אם אנשים היו מכבדים. הם מדברים, בוא – – –
לא, באמת. חבר'ה, יש עשר דקות, תנו לי לדבר בשקט.
אתה תגיד, בבקשה, שאנשים ישבו ולא ידברו – עם הגב.
תודה רבה. אני חוזר ואומר, בראשית דבריי אני רוצה להגיד תודה רבה לטייסים הישראלים, לצוותי האוויר, לצוותי הקרקע, לאנשים הטכניים – –
– – לכל אחד שעובד בחברות הישראליות – יש לנו חמש חברות כאלה – שעושים את העבודה גם מאז 7 באוקטובר כאשר יש משבר בענף התעופה, גם לפני המלחמה באיראן וגם בימים הקשים שבהם היו טיסות חילוץ. הטייסים התגייסו, הטייסים עשו את העבודה. הטייסים האלה עבדו סביב השעון ועשו את המקסימום שהם יכולים לעשות, כשחלקם גם מבצעים את הפעילות המבצעית. אנחנו יודעים מה כל אחד עושה, ויש דברים שעדיין אסור לדבר עליהם. אולי יעברו עוד שנים עד שנגלה איזו תרומה הייתה להם גם בהצלחה האדירה של מדינת ישראל.
אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא משבר התעופה. אין תחליף לטייס הישראלי; אין תחליף לתעופה הישראלית; אין תחליף למאמצים שרק טייס ישראלי יודע לעשות.
אדוני, אי-אפשר להמשיך כך. אני מבקש, סליחה.
צאו לשתות קפה ואל תתחילו עכשיו. גם מצביעים נגד וגם מפריעים. באמת, מה קורה לכם?
קצת כבוד לטייסים. מה קורה לכם?
צאו החוצה, תשתו קפה ותיכנסו בחזרה. באמת. ביקשו מכם עשר פעמים, מה?
אני לא מחלק ציונים, אבל תעשה, בבקשה, שקט באולם. תכבדו קצת.
כשאני אומר שתכבדו את הטייסים, אני מבקש שבאמת תיתנו כבוד לטייסים. תגידו להם תודה, תשלחו מכתב, תשלחו הודעות. יש לא מעט טייסים שבאים לכנסת במסגרת השדולה שאנחנו מקיימים כאן בכנסת, ויש לא מעט בעיות. אני חייב להודות גם ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן, שכן קשוב לבעיות של התעופה, וכן מקיים דיונים. מדי פעם אפשר להגיד מילה טובה. חייבים להגיד מילה טובה לטייס הישראלי, כי אין לו תחליף.
המלחמה מול איראן וסגירת השמיים הציגו לנו תמונה קשה. נצטרך לדון ולראות כיצד אנחנו – מדינת ישראל, משרד התחבורה – מקיימים את העבודה השוטפת של התעופה הישראלית. ראינו שלא הכול תקין, ראינו שיש לא מעט בעיות, אבל הדבר החשוב שראינו הוא שברגע אחד כל חברות התעופה הזרות עוזבות את מדינת ישראל. בשנייה אחת. אנחנו, כמדינה, נשארים רק עם החברות שלנו; רק עם הטייסים הישראלים; רק עם אנשים שמבינים מהי ציונות; שמבינים מה זה לעשות טיסת חילוץ – ולא משנה אם זה קפריסין, יוון או כל מדינה אחרת – לחזור, להתרענן ולעשות שוב טיסת חילוץ. את זה רק טייס ישראלי מבין. רק ישראלים יכולים להבין את הדבר הזה. שום טייס זר לא מבין את זה.
במשך שנים שבהן שדולת התעופה קיימת בכנסת, שמעתי הרבה דברים מהטייסים. שמעתי טענות כאלה ואחרות. יש כל הזמן, כמו שאמרתי, ועדה שדנה, אבל שמעתי מהם דבר אחד שהם ביקשו: הם ביקשו לתקן את העיוות שנוגע לזכותם הדמוקרטית להצביע בבחירות. כאן אני מגיע להצעת החוק שאני מגיש. אם יש דבר כזה קולות הימאים, למה אין דבר כזה קולות הטייסים? ימאי שיוצא לשליחות ונמצא בלב ים יכול להצביע לפני כן, אבל טייס שטס יום לפני הבחירות לטיסה טרנס אטלנטית, נשאר שם יום-יומיים להתרעננות, וחוזר אחרי הבחירות, למעשה מפסיד את זכותו הדמוקרטית להצביע. בכנסת הקודמת אמרתי – בלי התלהמות, בלי קואליציה–אופוזיציה, בלי ימין–שמאל ניגשתי לעניין ופעלתי על מנת לגבש את הצעת החוק שתעניק לטייסים הישראלים וגם לכל אחד – לא רק טייסים, גם דיילים שיוצאים מטעם העבודה בחברת התעופה הישראלית לחוץ לארץ ביום הבחירות, יום לפני הבחירות, או שחוזרים אחרי שמסתיים יום הבחירות. ואז ראיתי שהדבר הזה לא מסובך כלל, ועדת הבחירות המרכזית שיתפה איתנו פעולה. מצאנו נוסחה שמאפשרת להציב קלפי ייעודי בנתב"ג, ורשימות הטייסים שמקבלים משמרות ביום הבחירות יועברו מראש לוועדת הבחירות על מנת שהיא תוכל להיערך בהתאם; כמו שיש מעטפות כפולות בבתי חולים, כמו שיש מעטפות כפולות בבסיסי צה"ל, שמצביעים הרבה לפני יום הבחירות. אמרתי, בסך הכול זה דבר סמלי, דבר שנוגע לכמה מאות אנשים. שימו לב, לא מדובר על אלפים, לא מדובר על ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות – מדובר על עיוות היסטורי ותיקון שביקשו קודם כול הטייסים וצוותי האוויר.
לצערי, בכנסת הקודמת העברנו את זה רק בטרומית ולא הספקתי להעביר את זה. אני חושב, רבותיי – ואני קורא לחבריי בקואליציה – שאחרי מה שראינו במלחמת 12 הימים, כפי שמכנה אותה הנשיא האמריקאי, או מבצע עם כלביא, אני חושב שהדבר הקטן והמינימלי שאפשר לעשות זה לפחות להעביר את זה בטרומית, בהתניות. אפשר להגיד: בואו נשב, בואו נראה איך אנחנו מקדמים את זה, אבל לא לדחות את זה בוועדת שרים לחודש ולמעשה לירוק בפרצופם של הטייסים, כי בעוד חודש לא תתכנס ועדת שרים לענייני חקיקה. אז דחייה בחודש היא דחייה ללא הגבלת זמן.
אני רוצה שהיום, כאשר תצביעו בעד החוק הזה – בעד או נגד החוק הזה – תראו את הטייס הישראלי. כולנו אוהבים לטוס, יש כאלה שאוהבים לקבל מחיר טוב, אבל הכי חשוב זה הביטחון של כולנו, ורק טייס ישראלי יודע לתת את התחושה הזאת, תחושת הביטחון, כאשר אנחנו עולים לטיסה של חברת התעופה הישראלית שמחזירה אותנו הביתה. אז אני מבקש מכם, כאשר תצביעו בחוק הזה שאני מציע, תחשבו על הטייס הישראלי שמחזיר אתכם הביתה ועושה את העבודה סביב השעון יחד עם הדיילים וצוותי האוויר. אני מבקש שתחשבו על זה בזמן ההצבעה. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הפנים, אני הקשבתי לדבריך בקשב רב, משה. הקשבתי בקשב רב, נהניתי משבע וחצי דקות של הדברים שלך שלא קשורים לחוק הבחירות. ממש נהניתי. אני רואה בעיניים שלך שאתה לא נגד החוק; אני רואה בעיניים שלך שאתה מוכן לקדם את החוק. עכשיו, אני שואל את עצמי, אז למה לא לבוא ולהגיד – כי אתה כשר הפנים, מאוד חזק, דרך אגב; אני מאוד מעריך אותך, ופרגנתי לך גם בתקשורת – אתה אולי האור הקטן הזה בממשלה הזו של חושך. תבוא, תגיד: בואו נעביר את זה בהתניה, בואו נעשה עבודת מטה. אבל אתה יודע שדחייה בחודש לפני הפגרה זו דחייה לפחות לשישה חודשים.
מה אתם תגידו לטייסים שאתם ככה מפילים את ההצעה, שהיא מגובשת על ידי ועדת הבחירות המרכזית? זה לא פוליטי. מתי לעסוק בחוק הזה אם לא לפני הבחירות? מה אתם רוצים, שאנחנו נעסוק בזה חודש לפני הבחירות? אז יגידו שאי-אפשר לעשות את הדבר הזה לפני הבחירות. אז ההיגיון אומר ככה: אם יש קולות הימאים, צריך גם שיהיו גם קולות הטייסים, מה לא ברור? מה ההחרגה פה? אז אני מתפלא על חברי, ידידי השר ארבל. אני ממש מתפלא עליו, כי אתה באמת – אתה יכול לעשות את זה.
זאת הדרישה. בקשה של הטייסים הישראלים וצוותי האוויר. ודווקא אחרי מבצע עם כלביא, דווקא אחרי טיסות החילוץ שהם עשו, אתם פשוט באים ויורקים להם בפרצוף. למה, למה אתם עושים את זה? בפעם הבאה שאתם תעלו לטיסה ותפגשו את האנשים שלנו, תזכרו שאתם הצבעתם נגד הבקשה שלהם – לא שלי, אני לא העניין פה בכלל.
אדוני שר הפנים, אתה אומר שצריך לעשות עבודת הכנה. אני מציע שאנחנו נצביע – אתם תצביעו כפי שאתם רוצים, ואנחנו נעלה את החוק הזה שוב, ובעוד שישה חודשים נעלה את זה שוב. בואו נראה מה תגיד אז. לא צריך פה שום עבודת הכנה, היא כבר נעשתה בכנסת הקודמת. היא נעשתה, והחוק הזה מאפשר להציב קלפי ייעודית בנתב"ג, כמו שיש קלפי בבתי חולים, כמו שיש גם קלפי לאותם ימאים שמצביעים הרבה לפני הבחירות. אז אני קורא לחבריי בקואליציה, למה אתם עושים בושה לעצמכם? זה היחס שאתם מעניקים לטייסים הישראלים? בושה וחרפה.
1,290 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.