אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, תודה לקואליציה ולאופוזיציה על ההסכמה. אלה ימים של רק דברים בהסכמה, כמו שראוי. תודה לחבר הכנסת רוטמן ולכל צוות הוועדה על הקידום המהיר של החוק הזה. החוק הזה מבקש לתת מקום וקול לנפגעות ולנפגעים. אין חוויה אנושית מעליבה וקשה יותר מלהיות שקוף, והחוק הזה ייתן שם, פנים, למי שנפגעו. יש גם מי שצריך לדאוג להם תמיד, גם בימי מלחמה. זה בעניין החוק.
שני דברים כלליים: האחד – אנחנו פה תחת צל כבד של מלחמה. המחיר קשה, הנפגעים רבים. אולי באותו הקשר – שרק נראה את כולם; לכל אחד מהם יש פנים ושמות, חלק כבר התפרסמו שמותיהם ברבים – שנושיט להם יד, נחזק אותם. וגם נזכור שביום הזה ראוי לזכור ולהזכיר שיש עדיין 53 מאחינו ואחיותינו שנמקים במנהרות עזה. גם להם יש פנים ושם, ואנחנו צריכים להיות גם הקול שלהם, עד שישובו כולם. אמן שיבואו ימים בטוחים וטובים יותר. תודה רבה.
145 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.