קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יש לי חמש דקות לכל הסתייגויות, ויש לי 120 הסתייגויות.
הוא עוד אומר לי "שלוש דקות". אני יכול להישאר פה שבע שעות על הדוכן.
זה שיקול כבד שאני צריך לקחת. ידעת מה לומר.
יוליה, את טועה. כל מבט שלי אלייך מוסיף עוד הסתייגות.
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שמעתי את יושב-ראש הוועדה מדבר לפני רגע על חברי כנסת שמזכירים את שם השם וכאלה שלא. החוכמה היא לא להזכיר את שם השם, החוכמה היא לנסות להידבק בדרכיו. ולחלוטין לא ברור לי, חבר הכנסת אשר, איך הצעת החוק הזו שאתה קידמת מתכתבת עם המצווה שלא תסגיר עבד אל אדוניו, מצווה שחז"ל קבעו שמתייחסת דווקא לארץ ישראל, למצב של בריחה של עבד מאדוניו אל תוך ארץ ישראל. ולימדו אותנו חז"ל שמעלתה היתרה של ארץ ישראל באה לידי ביטוי שדווקא בה נוהגים ברגישות יתרה במבקשי מקלט.
אבל הרי אנחנו חיים במציאות הפוכה, שבה הממשלה היהודית ביותר בתולדות מדינת ישראל עושה הכול בניגוד לרוחה של תורת ישראל ושל מסורת ישראל, והפעם הזאת בניגוד לחובה שמטילה עלינו מסורת ישראל לנהוג בזהירות יתרה בעבד הבורח מאדוניו, מחמת מלחמה או מחמת התעמרות של אדונו, הדרישה של מסורת ישראל מאיתנו לנהוג בזהירות יתרה בגר המסתפח לנחלתנו.
לעניינה של הצעת החוק הזאת – הצעת החוק הזאת סותרת את הדין הבין-לאומי, בניגוד למה שאמר כאן יושב-ראש הוועדה. היא סותרת את האמנה, את אמנת הפליטים, שמדינת ישראל אישרה ואימצה. הדברים נאמרו במפורש על ידי יועצים משפטיים בוועדה, והניסיון של יו"ר הוועדה להציג כאילו הצעת החוק הזו מתכתבת עם הדין הבין-לאומי פשוט איננו נכון.
מדינת ישראל גם היום יכולה לגרש כל מסתנן שהוא תומך משטר. אנחנו לא צריכים את החוק הזה על מנת לגרש תומכי משטר מאריתריאה או מכל מקום אחר. הסיבה היחידה שמדינת ישראל לא מגרשת תומכי משטר אלא מעניקה להם חסינות היא מערכת הקשרים והיחסים החשאיים והגלויים של ממשלת ישראל עם ממשלת אריתריאה. הדבר היחיד שיקרה בעקבות הצעת החוק הזו היא שינצלו אותה על מנת לפגוע באנשים שיש להם באמת טענה של מבקשי מקלט. החוק הזה מתיימר לפגוע בתומכי משטר באריתריאה, אבל הוא ינוצל על מנת למנוע ממבקשי מקלט כנים להשיג את זכותם על פי הדין הבין-לאומי.
יתרה מזו, החוק הזה מצמצם את שיקול הדעת של שר הפנים. בכל יום אנחנו שומעים מנציגי הממשלה עד כמה שיקול הדעת של שר הפנים הוא היסוד המרכזי של תורת ההגירה בדין הישראלי. כאן, בניגוד למה שקורה במדינות אחרות בעולם, בניגוד לטענה הלא-נכונה שהציג כאן יו"ר הוועדה, הלכו כאן על הסדר חקיקתי קשה מאוד, מרחיב מאוד, שמונע משר הפנים לשקול לדוגמה את השאלה אם אותו מבקש מקלט הוא אב לילד קטין ישראלי. ומעבר לפרטי החוק, די היה לשמוע את הדיונים בוועדה, די היה לשמוע אמירות בלתי נתפסות מצד חברי קואליציה נגד מבקשי מקלט, נגד פליטים, הכללות, דעות קדומות, הסתה, הפיכתו של כל פליט למסתנן שמבקש לגנוב את הגבול, במקום לראות בו אדם שמבקש להציל את חייו.
פעם נוספת אני מטיח בכם, חברי הקואליציה, ולצערי הפעם הזו גם בחברי אופוזיציה שמקדמים את החוק הזה: האם זו המשמעות של מדינה יהודית, של מדינת העם היהודי, מדינה שליבה גס במבקשי מקלט ובפליטים? מדינה שלא יודעת מה תפקידו ההיסטורי של העם היהודי בלימוד העולם כולו את הלקח והשיעור איך מדינה מתוקנת ומתקדמת נוהגת באנשים שמנסים בבקשה שלהם או מתוך הבקשה שלהם להציל את חייהם, לא מסתננים אלא מבקשי מקלט ופליטים? ואוי לה, למדינת העם היהודי, שחוקים כאלה, שסותרים את רוחה של מסורת ישראל ואת הדין הבין-לאומי, שנוסד על רקע הטרגדיות האיומות של העם שלנו – אוי לנו שהחוק הזה עובר בבית המחוקקים של מדינת העם היהודי. אני מבקש מחבריי באופוזיציה להבין את מהות החוק הזה ולהצביע נגדו.
568 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.